באיחור של שנה וכשכבר חששנו שאולי זה לא יקרה לעולם, אולימפיאדת טוקיו 2020 תצא לדרך ב-23 ביולי, עם טקס הפתיחה המסורתי שיתקיים באצטדיון האולימפי החדש של טוקיו. זה הזמן להכיר את הסיפור מאחורי המתקן המודרני שיארח את אלפי הספורטאים שיגיעו מכל קצוות תבל.

האצטדיון

יסודות האצטדיון הונחו כבר בשנת 1958 תחת השם ‘קאסומיגאוקה’, במסגרת ההכנות לקראת אולימפיאדת 1964 שנערכה בטוקיו. עברו מאז למעלה מארבעה עשורים ויפן נבחרה שוב להיות זו שתארח את המשחקים האולימפיים. הממשלה המקומית בחרה את זהא חדיד, האדריכלית המפורסמת מאיחוד האמירויות, להיות זו שתעצב את האצטדיון החדש. הרשימות הוגשו והבנייה הייתה אמורה לצאת לדרך, אך ברגע האחרון הוחלט להקפיא הכל.

אצטדיון ‘קאסומיגאוקה’ בעת טקס פתיחת המשחקים האולימפיים בטוקיו 1964 (רויטרס)אצטדיון ‘קאסומיגאוקה’ בעת טקס פתיחת המשחקים האולימפיים בטוקיו 1964 (רויטרס)

הסיבה העיקרית הייתה כסף. במהלך ביקורו של ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, במתחם האולימפי שאירח את המשחקים בלונדון 2012, הוא גילה כי חדיד הייתה אחראית על תכנון כמה מהמבנים שם ונחרד לשמוע את העלויות העצומות. מעבר לכך, הממשלה הייתה נתונה תחת גל של ביקורות, מאחר והתכניות הפכו את האצטדיון ליקר ביותר בעולם, בעלויות של שני מיליארד דולר, קרוב לפי שניים מהתקציב המקורי.

ההחלטה לגנוז את התכניות התקבלה בצורה מעוררת מחלוקת, שכן עיצובה של חדיד היה גורם מכריע שסייע ליפן לנצח את איסטנבול ומדריד, בדרך לקבלת הזכות לארח את המשחקים.

האצטדיון בבנייה (רויטרס)האצטדיון בבנייה (רויטרס)

לקראת סוף דצמבר 2015, הגיש האדריכל המקומי, קנגו קומה, את תכניותיו לבניית האצטדיון החדש. העלות עמדה על סכום של 149 מיליארד ין, השווה ל-1.21 מיליארד דולר – הממשלה קיבלה את מבוקשה וחסכה כמעט מחצית מהעלויות.

בניית המתקן החלה בדצמבר 2016 ובשלבים השונים עסקו בו מיליון וחצי איש, לעתים שהו בעבודות 2,800 עובדים במקביל. לאחר קרוב לשלוש שנים הושלמה הבנייה וב-21 בדצמבר 2019, נערך טקס הפתיחה החגיגי בהשתתפותם של ראש הממשלה, שינזו אבה, מושל העיר טוקיו, יוריקו קויקה והארכיטקט שעמד מאחורי הכל, קנגו קומה.

פועלים עוסקים בבניית האצטדיון (רויטרס)פועלים עוסקים בבניית האצטדיון (רויטרס)

מחאת האזרחים המקומיים

בחודש מאי האחרון נערכה באצטדיון תחרות מבחן באתלטיקה, בהשתתפותם של 420 אתלטים, תשעה מהם זרים. בזמן שאלו התחרו, מחוץ למתקן הפגינו כ-100 מקומיים והניפו שלטים עליהם נכתב: "לכבות את האש האולימפית" ו"האולימפיאדה הורגת את העניים".

המחאה מחוץ לאצטדיון (רויטרס)המחאה מחוץ לאצטדיון (רויטרס)

המחאה מתנגדת להבאת האולימפיאדה ליפן בזמן שהמדינה נאבקת במגיפת הקורונה. “במקום לדאוג לבריאות האזרחים, הממשלה עסוקה בקידום האינטרסים שלה”, זעמו המוחים. בתקשורת המקומית ציטטו את אחד המפגינים שהזדהה כעובד מערכת הבריאות ואמר: "מערכת הבריאות שלנו עומדת להתמוטט. מצב החירום הוארך ואין צפי שזה יסתיים בקרוב. איך אפשר להביא את המשחקים לכאן בתנאים הללו?".

המחאה מחוץ לאצטדיון (רויטרס)המחאה מחוץ לאצטדיון (רויטרס)

בסקר שנערך על ידי ‘אסאשי שימבון’ עלה ש-83% מהמשיבים התנגדו לאירוח המשחקים השנה. מתוכם 43% רוצים בביטולם ו-40% קוראים לדחייתם. בסקרים נוספים שנערכו, שיעור המתנגדים היה נמוך יותר, אך עדיין בפער ניכר מאלו שתומכים. בסקר של רשת ‘קיודו ניוז’, 88% מהמשיבים הביעו חשש שאירועי האולימפיאדה יגרמו להפצת הנגיף במדינה.

מחאה מחוץ לכותלי האצטדיון (רויטרס)מחאה מחוץ לכותלי האצטדיון (רויטרס)

המבנה

קומה תכנן את בניית האצטדיון על פי המסורת היפנית ובהשראת הפגודה של מקדש הוריוג’י המפורסם. לשם כך נעשה שימוש במסגרות פלדה ועץ, האצטדיון נבנה כעין פגודה ושולבו בו שטחי ירק רבים. המבנה מתנוסס לגובה של 49.2 מטרים, נמוך משמעותית מההצעה של חדיד שעמדה על 70 מטרים, וספגה ביקורת על כך שתפגע בקו האופק של טוקיו.

האצטדיון כולל חמש קומות מעל הקרקע ושתיים מתחת. גג המבנה הוא שילוב היברידי של עץ ופלדה, הנתמך מאחור על ידי קורות מיוחדות ובכך נמנע הצורך בעמודים שחוסמים את הראייה, העץ מזן ארז נאסף מ-47 מחוזות שונים ביפן.

האצטדיון נבנה בהשראת הפגודה המסורתית (רויטרס)האצטדיון נבנה בהשראת הפגודה המסורתית (רויטרס)
האצטדיון מוקף שטחי ירק (רויטרס)האצטדיון מוקף שטחי ירק (רויטרס)

כר הדשא עשוי דשא איכותי שיוצר במיוחד על ידי היצרנית המקומית “צ’ובו” במחוז טוטורי. הוא מוקף בתשעה מסלולי ריצה, הצבועים בצבע חום בהתאם לארכיטקטורת האצטדיון ולא בצבע הכחול המצוי בדרך כלל כיום. המסלולים עשויים גומי סינתטי, בטכניקה איטלקית ייחודית.

באצטדיון החדש ישנם 68 אלף מקומות ישיבה ואופציה להרחבת המקומות עד 80 אלף, על חשבון מסלולי האתלטיקה. בנוסף, האצטדיון מכיל שני מסכי ענק, רשת אלחוטית ומערכת שמע שנוצרה במיוחד על ידי חברת ‘פנסוניק’. הוא תוכנן לענות על הדרישות המתקדמות ביותר של שמירה על הסביבה, ורובו בנוי מעץ.

מסכי הענק באצטדיון (רויטרס)מסכי הענק באצטדיון (רויטרס)

הוועדה המארגנת של המשחקים האולימפיים הציבה לעצמה מטרה להקים את המבנה המשוכלל ביותר שנראה עד היום. היעד הראשון היה לשפר את איכות הצפייה והנגישות לנכים ובעלי מוגבלויות. הפן השני הוא ההיבט הטכנולוגי, יצרנית הרכב ‘טויוטה’ עיצבה רובוטים לאצטדיון החדש, שיכולים לשמש בין השאר כמלצרים וישרתו את הצופים היושבים בכיסאות גלגלים. חברת ‘פנסוניק’, האחראית על פיתוח המערכות הטכנולוגיות המובנות באצטדיון, יצרה חליפות כוח ממונעות על מנת לאפשר לאורחים לשאת מטענים כבדים בקלות.

האצטדיון מונגש לנכים ובעלי מוגבלויות (רויטרס)האצטדיון מונגש לנכים ובעלי מוגבלויות (רויטרס)

האצטדיון ממוקם בלב המטרופולין של טוקיו ונמצא במרחק הליכה של פחות מקילומטר משש תחנות רכבת שונות. ממערב לו נמצאת הגימנסיה של טוקיו, המשמשת לאירועי היאבקות ועוד. מצפון מזרח נמצא מוזאון האומנות המפורסם מייג’י. בצד דרום ניצבים אצטדיון הבייסבול “מייג’י ג’ינגו” וכן אצטדיון הרוגבי של “צ’יצ’יבו פאלאס”.

האצטדיון האולימפי בטוקיו נמצא בלב המטרופולין (רויטרס)האצטדיון האולימפי בטוקיו נמצא בלב המטרופולין (רויטרס)

השימוש באצטדיון

טקסי הפתיחה והסיום של המשחקים האולימפיים ייערכו באצטדיון הלאומי, כמו גם תחרויות המסלול, משחקי השדה ומשחקי הגמר בכדורגל. כמו כן יארח את טקסי הפתיחה והנעילה של המשחקים הפראלימפים.

טקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בריו דה זטקס הפתיחה של המשחקים האולימפיים בריו דה ז'ניירו 2016 (רויטרס)

 

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה