גיא מצקין: חשבו שאני ליצן, איזה רובין הוד תמהוני

גיא מצקין לא מבין איך זה קרה לו. מאדם אנונימי לחלוטין הוא הפך בחודש האחרון לספורטאי אשר שמו מופיע חדשות לבקרים בכותרות העיתונים. בעל כורחו הוא הפך יחד עם הג'ודוקא טומי ארשנסקי לאחד מסמלי המאבק להסרת הקריטריון הישראלי האולימפי.

הכול החל בחודש מאי האחרון, מצקין עד אז קשת צעיר אשר טרם רשם הישג משמעותי בזירה הבינלאומית המריא בשקט לאמסטרדם, שם נערכה תחרות המיון האירופאית, יחד עם טובי הקשתים של היבשת שנחשבת להישגית ביותר בעולם בענף.

נציג בודד של ישראל הגיע מצקין לאמסטרדם, אפילו מעצמת הספורט של סאן מרינו שלחה שלושה קשתים לתחרות. כסף כדי לשלוח איתו מאמן לא היה, אז הוא לקח עמו את אביו, כדי שישמש כ-"ווטר-בוי" שלו וישגיח על הקשת כשהוא לא מסתכל כדי שאף אחד לא יחבל בה, תופעה מכוערת שמסתבר שקיימת בענף.

כנגד כל הסיכויים, מצקין בן ה-22 ניצח יריב אחרי יריב, העיף את סגן אלוף אירופה ובחצי הגמר ניצח במותחן את נציג מולדובה והבטיח את המקום בגמר וחשוב מכך את הקריטריון הבינלאומי המוענק לשלושת הראשונים בתחרות. מצקין לא הסתפק בכך ובגמר אף ניצח את הקשת ההולנדי המקומי כדי לזכות במדליית הזהב בתחרות.

מדליסטים אולימפיים ואלופי עולם אשר הגיעו מלאי תקוות לתחרות המיון נותרו בידיים ריקות בעוד מצקין האלמוני מישראל סיים עם הכרטיס הנחשק ביד. רק כדי להבהיר את גודל ההישג, מצקין הוא אחד מתוך 15 ספורטאים בכל העולם אשר אינם חלק מנבחרת והשיגו את הכרטיס. גרמניה ורוסיה שתי מעצמות חץ וקשת נותרו בחוץ ולא ישלחו נציגים בענף לחץ וקשת.

אלא שהמסע הספורטיבי המדהים שעשה מצקין בדרך אל הכרטיס האולימפי היה רק תחילתו של מסע מלא בפוליטיקה ותלאות בירוקרטיות שהחל מיד עם נחיתתו בארץ. מצקין אמנם עמד בקריטריון הבינלאומי, אך לא בקריטריון הישראלי הדורש התברגות בין 24 הראשונים באליפות העולם או בין שמונה הראשונים באליפות אירופה, בכל אירופה אגב יש קשת אחד בלבד שעומד בקריטריון הבינלאומי והישראלי. "ברוב תמימותי לא חשבתי שיעשו לי בעיות, עם כל הקשיים שהגעתי מהם וגם מעצם זה שאני ספורטאי צעיר", סיפר מצקין.

גיא מצקין. "בוועדת החריגים חטפתי את המכה החזקה ביותר" (שי לוי)

מצקין, כספורטאי אמיתי, לא התכוון לוותר ונציגיו ערערו על ההחלטה. ועדת הערעורים המליצה על שלושה ספורטאים צעירים הראויים לדעתם להתחרות באולימפיאדה בנוסף לשני ספורטאים צעירים שמקומם כבר אושר (גולן פולק ואמרי גניאל). השלושה היו על פי הדירוג שקבעה הוועדה, דימה קרויטר, טומי ארשנסקי וגיא מצקין.

גיא מצקין. "רוב אנשי הוועדה פשוט חיכו ´למועמדים הרציניים´" (שי לוי)

ארשנסקי. גם הוא חלק מהמאבק (שי לוי)

גילה את הקשת דרך "הישרדות"
מצקין גילה את עולם הקשתות דרך משימה בתוכנית הטלוויזיה, "הישרדות", בגיל 14 הוא החל להתאמן באופן קבוע והתאהב ממתיחת המיתר הראשונה. גם היום כשהוא ספורטאי הישגי ברמה אולימפית הוא מתאמן בתת-תנאים. במבנה קטן בגבעתיים המזכיר קן נטוש של תנועת נוער הוא יורה במטרה ממרחק של 18 מטרים, המרחק האולימפי אגב הוא 70 מטרים, קצת מזכיר את השחיינים האפריקאים שסיפרו כי הם מתכוננים לאולימפיאדה בבריכות קצרות כי אין במדינה שלהם בריכות של 50 מטרים. כסף הוא לא רואה מכך, בחצי השנה האחרונה שבה התכונן לאולימפיאדה הוא השקיע את כל מענק השחרור שלו מהצבא והמשכורת שהגיעה מתקופת הקבע הקצרה בה שירת כדי לנסות ולהגשים את החלום הגדול שלו.

ישראל מעולם לא יוצגה בענף החץ וקשת במשחקים האולימפיים, השתתפות של מצקין תוכל לשמש כמקפצה אדירה לא רק לו אלא לענף כולו ובכלל לענפים הקטנים בישראל, אלא שנראה כי נכון לעכשיו את מקבלי ההחלטות זה לא מעניין. "אני מאוד מאוכזב, כל ספורטאי שהיה במצב הזה מבין איזו אכזבה זו. כשזה במרחק של נגיעה ממך ולוקחים את זה על שיקולי העדפה בגלל שאני לא מגיע מענף מועדף. אני בעדיפות כל כך נמוכה לאו דווקא בגלל מה שאני יכול להשיג באולימפיאדה וזה קצת מעליב ומייאש. כשסיפרתי לקשתים אחרים בעולם את המצב שלי הם היו בטוחים בהתחלה שאני צוחק עליהם ואחר כך היו המומים, באף מדינה בעולם אין קריטריונים בחץ וקשת כמו בישראל, זה ממש קריטריון דרקוני מה שיש לנו פה".

גיא מצקין. "הקריטריון הישראלי בחץ וקשת ממש דרקוני" (שי לוי)

למרות כל התלאות והקשיים, מצקין ממשיך להישאר אופטימי. היו לו כבר מספר הצעות לעזוב את הארץ ובכל זאת הוא בחר להישאר. בין השאר הוצע לו בזכות אזרחות רומנית בה הוא מחזיק לייצג את רומניה, בנוסף פנו אליו מאוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד כדי שילמד ויתחרה שם בחץ וקשת, למרות התנאים הנחותים בארץ הוא סירב לכל ההצעות הללו בנימוס. "אני מחשיב את עצמי לישראלי גאה ופטריוט. לקום ולברוח כי המצב פה לא טוב זה חורה לי", הוא מסביר מדוע בכל זאת הוא נשאר בישראל.

מה שמחמם את הלב בתוך כל הסיפור הקפקאי הזה אליו נקלע מצקין הוא התמיכה האדירה שלה הוא זוכה בקרב הציבור. קבוצה בפייסבוק שהקימו חבריו הקוראת לשליחתו לאולימפיאדה סחפה אחריה כבר נכון לכתיבת שורות אלו מעל ל-13,000 אנשים. "כשחברים שלי סיפרו לי על הקבוצה אמרתי להם 'הכל טוב ויפה אבל לא יהיו שם יותר מ-300 איש'. זה מה שעזר לי לקום בבוקר אחרי הוועדת חריגים, התמיכה הזו מדהימה".

תופעה לא פחות מרגשת היא הסולידריות שנוצרה לאחרונה בזכות המצב בין ענפי החץ והקשת וג'ודו. במקום שהם יאבקו ביניהם על הספורטאי הצעיר הנוסף שיישלח ללונדון, באיגוד הג'ודו הצהירו על תמיכה מלאה במצקין ובשליחתו לאולימפיאדה, ומאמן הנבחרת, אורן סמדג'ה אף התבטא בנושא. מצקין עצמו אף פירסם הודעת תמיכה בארשנסקי בקבוצת הפייסבוק שהוקמה למענו.

אורן סמדג´ה. הביע תמיכה במצקין (יניב גונן)

נותר רק לקוות כי בית הדין יבין את מה שהעסקנים סירבו להבין ויתקן את העוול שנוצר למצקין ולארשנסקי ולא רק בשבילם ספציפית, אלא גם בשביל עתיד הספורט בישראל. "אני לא מאחל חודש כזה לאף אחד", מסכם מצקין את התקופה המוזרה שעברה עליו, "סערות הרגשות האלו לא בריאות ואני בטוח שהן קיצרו לי קצת מהחיים. יצאתי מהעולם התמימות וגם אם לא אסע ללונדון, לפחות שמתי את ענף הקשתות על המפה, מעכשיו יפסיקו להתייחס אלינו כאל ליצנים".

הוועד האולימפי: "השיקול הוא על בסיס הישגים בלבד"
מן הוועד האולימפי נמסר בתגובה: "לוועדת הערעורים שנבחרה על ידי הנהלת הוועד האולימפי בישראל נבחרו שלושה אנשים בולטים בעולם הספורט מזה שנים רבות. בראש הוועדה עומד אורי אפק, שכיהן כמנכ"ל הוועד האולימפי בישראל במשך 12 שנים והיה ראש משלחת ישראל למשחקים האולימפיים בברצלונה 1992. אפק היה סגן ראש מינהל הספורט במשך עשרות שנים וכתב 15 ספרים על ספורט. חנה שזיפי, מהספורטאיות הבולטות של ישראל, אתלטית בעלת שם עולמי שהיתה אלופת משחקי אסיה בריצות למרחקים בינוניים וכיום עומדת בראש התאחדות הברידג' בישראל. השלישי הוא תת אלוף במיל. און רגוניס, במשך שנים רבות סגן ראש אכ"א, כיום משנה למנכ"ל מי עדן ויו"ר התאחדות הרכיבה על סוסים בישראל.

חנה שזיפי עם זהר בר נצר. חברה בוועדת הערעורים (יניב גונן)

מיד לאחר משחקי בייג'ינג 2008, נכנס הספורט האולימפי לפעילות בה היו שותפים עשרות אנשי מקצוע בכל הענפים, ראשי האיגודים, מנהלת הספורט ההישגי, והיחידה לספורט הישגי שניהלה את הפעילות, לתהליך גיבוש היעדים המקצועיים, המטרות וקביעת הקריטריונים ללונדון 2012. גם בסיום התהליך ניתן היה להגיש השגות. התהליך כולו נוהל בשקיפות מלאה ובמעורבות של כולם. ההמלצות של היחידה לספורט הישגי הובאו על ידי הנהלת הוועד האולימפי בישראל, אחרי שזו אישרה אותן, לאסיפה הכללית של הוועד האולימפי, בה חברים כל ראשי האיגודים ואף חברים בה נציגים של הספורטאים האולימפיים. ההמלצות המקצועיות האלה אושרו על ידי האסיפה הכללית, ופורסמו כמובן ברבים.

השיקול לכלול ספורטאי זה או אחר הינם על בסיס הישגים בלבד! לאורך כל השנים האולימפיות בישראל - 60 שנים, ייצגו את ישראל ספורטאים בענפים פחות מוכרים כמו: האבקות, משקולות, אופניים, סיוף טאקוונדו וכו'. עמידה בדרישות מקצועיות היא הבסיס לבחירתו של ספורטאי להופיע במשלחת או לא. ההחלטה שנקבעה הייתה עד שלושה ספורטאים צעירים מופיע בכתובים ובכל הפרסומים של הוועד האולימפי כבר למעלה משנתיים".