טיילור סוויפט הגיעה לתמוך, גם סטף קרי ניסה להביא את הווינריות לטניסאים המקומיים, כל האומה ציפתה ופיללה, אולם ליאניק סינר היו אמש (בין ראשון לשני) תוכניות אחרות. הכוכב האיטלקי, שהוא למי שכבר שכח גם המדורג ראשון בעולם, הכניע את התקווה המקומית, טיילור פריץ, וארה”ב תמשיך לחכות לאלוף גראנד סלאם בטניס הגברים.

הייתה תחושה שאולי הנה זה קורה הפעם אחרי 21 שנה, הפלאשינג מדו יביא את הקסם שלו וטניסאי מקומי יצליח לשים סוף סוף את ידו על תואר מייג’ור. אולם גם פריץ, שהוא הטניסאי הכי איכותי שצמח לאמריקאים מאז אנדי רודיק, כשל תחת הלחץ ולא הצליח לשבור את המחסום ההיסטורי הכל כך גבוה הזה ולהחזיר קצת את הכבוד המקומי שנרמס שנה אחרי שנה בענף הגברים.

טיילור פריץ נמתח (רויטרס)טיילור פריץ נמתח (רויטרס)

סינר הגיע לגמר כפייבוריט הברור. מדורג ראשון בעולם, טניסאי מוכשר ביותר וגם כבר עם ניסיון במעמדים הללו, אחרי שאת השנה הנוכחית הוא פתח עם המייג’ור הראשון בקריירה באליפות אוסטרליה הפתוחה. וכמו שפתח, כך הוא סיים – האיש והגזר שוב הבריק על המשטח הקשה והשאיר את האמריקאים שוב פעם מתוסכלים ב’ארתור אש’.

כבר הרבה שנים יש רחש סביב חילופי הדורות. רוג’ר פדרר כבר פרש, רפאל נדאל ממעט לשחק ורק ג’וקוביץ’ ‘שומר’ על כבודם של הביג 3. בשנה שעברה הגיעו ניצוצות של חילופי השלטון עם זכייה מפתיעה ונוצצת של אלקראס בווימבלדון, אבל השנה? השנה זה כבר סיפור אחר לגמרי.

הדור העולה השתלט לגמרי על העניינים, והנה לראשונה מאז 2002 אף אחד משלושת הפנומנים לא הצליח לחגוג עם תואר מייג’ור. ובאופן הזוי נראה שכולם דווקא יוצאים די מרוצים – קרלוס וסינר עם 2 מייג’ורים לכל אחד, ואפילו נובאק הגדול שאמנם השנה לא חגג בגראנד סלאם במלבורן, פאריס, לונדון או ניו יורק, אבל הצליח להשיג את הדבר החשוב לו מכל – הזהב האולימפי.

נובאק ג'וקוביץ' (רויטרס)נובאק ג'וקוביץ' (רויטרס)

כאמור, זו לגמרי הייתה השנה של הכוכבים הצעירים בסבב העולמי – אלקראס (21) כיכב עם הגיוון שלו על החימר של פאריס ואז על הדשא של ווימבלדון, ואילו האיטלקי (23) מיצב את עצמו כשחקן המשטח הקשה הטוב בעולם, ובנקודת הזמן הנוכחית עם המשבר הרציני הראשון של אלקראס, גם כשחקן הטוב בעולם. ללא ספק.

ועם כל הכבוד לאמריקאים שלפחות היו מאוד קרובים הפעם (פיינליסט גראנד סלאם ראשון מאז 2009) ולאלקראס המוכשר והמרתק, הסיפור עכשיו הוא סינר. הבחור החביב, הצנוע והשקט שנולד בדרום טירול (צפון איטליה) במקום בו השפה הרשמית היא לא רק איטלקית אלא גם גרמנית, הפך די מהר לטניסאי כמעט ללא חסרונות.

סינר שחקן שקשה מאוד להכניע – הסרב טוב ויציב, הפורהנד יוצא מן הכלל, הבקהנד כנראה הטוב בעולם עם חיתוכים חדים כמו סכין, קריאת המשחק המשובחת וגם התנועה המרשימה על המגרש. האיטלקי, 1.91 מטר, הוא אתלט יוצא דופן. במבט ראשוני מי שלא מכיר אותו, לא יחשוב שהוא רואה איזה כוכב טניס מולו, סינר לא שרירי במיוחד או בעל מבנה גוף של כוכב ספורט, אבל הוא מצליח לייצר יכולות יוצאות מגדר הרגיל, ובעיקר בזכות טכניקה מושלמת.

מת'יו מקונהוי (רויטרס)מת'יו מקונהוי (רויטרס)

ההכנה לחבטה, המהירות עם מפרק כף היד, עבודת הרגליים, התזמון, כל כך הרבה דברים קטנים שיכולים להפוך חבטה לקטלנית, וסינר סיגל לעצמו מיומנויות מרשימות ביותר, כאלה שלפרקים לא קטנים השאירו את טיילור פריץ, שהוא שחקן עוצמתי ביותר, כאובד עצות. האיטלקי אפילו לא היה זקוק לפריים שלו מה שנקרא, כרגע בנקודת הזמן הנוכחית מול כל היריבים בסבב גם 70% מהשיא שלו מספיקים כדי לחצות לפני כולם את קו הסיום.

זה כבר המייג’ור השני שלו, ונראה שבדרך לעוד רבים וטובים. הפרישה של נובאק מעבר לפינה ובטורניר של הטוב מחמש מערכות כבר קשה לראות את ג’וקוביץ’ מבריק ואוסף עוד מייג’ור לארון הכל כך עמוס (99 תארים). בטורניר האולימפי בפאריס הייתה לו התעלות יוצאת דופן, אבל זה היה הטוב משלוש מערכות, וגם היריב הראוי והרציני שלו היה רק אלקראס בגמר.

קרלוס אלקראס (רויטרס)קרלוס אלקראס (רויטרס)

לכן, הדרך של השניים לזלול מייג’ורים נוספים סלולה. סינר ינסה כמובן לעשות את ההתאמות הנכונות על החימר ועל הדשא, כי את הכלים לכך בוודאי שיש לו. מעטים היו מהמרים שהשנה תסתיים עם 2 מייג’ורים לאלקראס ולסינר כ”א, וללא אף אחד לנובאק שרק שנה קודם לכן ב-2023 טרף מכל הבא ליד וסיים את השנה עם שלושה מייג’ורים.

השנה המעניינת הזו הביאה איתה את הבשורה – עידן חדש החל בטניס העולמי, לא קצת, לא בערך, אלא לגמרי. 21 שנה שהפנומנים שלטו פה ביד רמה ועכשיו תור הפנומנים העולים מאיטליה ומספרד להראות כמה הם יכולים למשוך אחד את השני למעלה, ואם הם יכולים להתקרב להישגים של נובאק, רפא ופדרר, אפילו לחצי מהם.

יאניק סינר (רויטרס)יאניק סינר (רויטרס)

ואי אפשר בלי הסאגה של סינר והסימום. האיטלקי שהואשם בלקיחת חומר אסור בשתי בדיקות שונות, ויצא זכאי הודות לעובדה שהמטפל שלו מרח לו חומר ללא ידיעתו עוררה זעם רב, גם בקרב אוהדי הטניס וגם אצל חלק מהשחקנים שביקרו: “עונשים שונים לשחקנים שונים”. הוועדה למניעת סימום בענף החליטה מה שהחליטה, אבל ייאמר לזכות סינר שהוא ידע להתעלם לגמרי מרעשי הרקע. נשאר ממוקד ומפוקס עם תואר בסינסינטי, ואז כאן בפלאשינג מדו.

ואי אפשר בלי חשבון הבנק של האיטלקי, שקיבל בוסט נאה ביותר עם החגיגה בארצות הברית. כידוע, הפרסים רק עולים ועולים עם השנים, כשהפעם המנצח המאושר הכניס לכיסו לא פחות מ-3.6 מיליון דולר. פריץ המפסיד אגב קיבל מחצית מהסכום. זה היה התואר ה-6 של יאניק רק השנה וה-16 בקריירה כולה. בכל אופן, הרווח שלו מכספי הזכיות בטורנירים השונים עומד כרגע על 27.5 מיליון דולר. לא רע בכלל.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה