טורניר הטניס הוותיק בעולם חוזר אחרי היעדרות של שנה בגלל איך לא, נגיף הקורונה, ובאופן ממש לא מפתיע זה שוב יהיה נובאק ג’וקוביץ’ נגד כולם. שנתיים אחרי הגמר האדיר מול רוג’ר פדרר, התמונה כבר שונה בתכלית – זכייה נוספת של הסרבי והריצה המטורפת שלו עם זלילת התארים תקבע שהוא באותה שורה עם השווייצרי ורפאל נדאל בצוותא עם 20 זכיות בגראנד סלאם לכל אחד.
כצפוי, אחרי עונת קורונה ששיבשה הכל, גם הפציעות הכריעו שניים מהטובים ביותר. ראשון היה זה נדאל, שפרש מטורניר הדשא (אותו ניצח לאחרונה ב-2010) אחרי איבוד התואר שלו ברולאן גארוס. שני היה זה דומיניק תים שנפצע בטורניר במיורקה וייעדר בשבועות הקרובים. בכל אופן ללא הספרדי בעיקר, התמונה קיבלה תפנית, בעיקר עם הדירוג, ההגרלה והדרך אל הגמר. מי שכן יהיה, כנראה בריקוד האחרון שלו, הוא השווייצרי האגדי (נושק לגיל 40), שינסה אולי בצ’אנס האחרון לקחת עוד גראנד סלאם במגרש שהוא מכיר הכי טוב. בכל אופן, האפשרות שנקבל שחזור לגמר האדיר מ-2019 עדיין קיימת, שכן ההגרלה קבעה כי נולה ורוג’ר יכולים להיפגש רק בגמר.
רפאל נדאל (רויטרס)וכמובן, יהיו גם את “הסוסים השחורים” שינסו להפריע לנולה לדלג לעבר עוד תואר. דניל מדבדב, אלכסנדר זברב, מתאו ברטיני, ובעיקר סטפנוס ציציפאס, שנכנע לנולה בגמר הרולאן גארוס. הם יהיו שם כדי להתיש, לחבוט אייסים בכמויות (חלקם) ולמנוע מהסרבי לקטוף תואר מייג’ור מספר 19 ב-10 השנים האחרונות. נולה מצדו אמר שזכייה היא לא המטרה היחידה שלו, אלא גם להגיע בריא לטוקיו ולזכות בזהב, אבל אין ספק שגם הוא יודע שעם כל הכבוד למשחקים האולימפיים, ההיסטוריה בדרך לכתיבת עוד פרק עליו, אולי הפרק הגדול מכולם, או אחד לפניו במינימום.
ג’וקוביץ’ מול כל העולם וההיסטוריה
לאור הדעיכה של פדרר בשנים האחרונות, ההיעדרות של נדאל ותקרת הזכוכית של מי שמכונים היורשים, הסרבי המדורג ראשון בעולם יגיע לטורניר היוקרתי כפייבוריט המובהק לזכייה. אם אל הרולאן גארוס הוא הופיע כאנדרדוג מול השליטה הפנומנלית של השור ממיורקה, ועשה זאת כנגד כל הסיכויים והתחזיות, הפעם, הוא יכול לטעון אולי אחרת, אבל כל תוצאה מלבד זכייה שישית בווימבלדון (ושלישית ברציפות) תהיה בוודאי אכזבה גדולה עבורו.
ג'וקוביץ' עם הגביע (רויטרס)כמובן שמשחק על דשא בהשוואה לחימר זה ענף כמעט אחר לגמרי, כשנולה גם לא הגיע ל”חימום” בטורניר דשא קטן לפני ווימבלדון, אלא רק לקח חלק בטורניר הזוגות במיורקה, אבל בכל אופן עם סט היכולות, הכושר הנוכחי, השיפור בהגשה שחל בשנים האחרונות והביטחון הגדול אחרי כל הקאמבקים, לא נראה שיש מישהו שמסוגל למנוע מהמדורג ראשון בעולם להשתוות לשתי האגדות האחרות עם 20 זכיות מייג’ור. הג’וקר צפוי לפגוש ברבע הגמר את אנדריי רובלב ובחצי את ציציפאס, כשהוא ופדרר, אם יגיע כמובן, יכולים להיפגש רק בגמר בעוד קצת יותר משבועיים.
אגדת הדשא ינסה להוכיח שהוא עוד בטופ
נתחיל מהסוף, רוג’ר פדרר הוא ללא ספק אגדת דשא. השווייצרי בן ה-39, שהחליט לפרוש במהלך הרולאן גארוס (לפני המשחק מול מתאו ברטיני) על מנת להגיע בכושר טוב ורענן עד כמה שאפשר ללונדון, לא פייבוריט לזכייה, ואפילו לא קרוב לכך. אולם פדרר על דשא זה שילוב מהנה שתמיד יכול לעשות צרות (לא לנצח, אבל כן יכול לקחת מערכה אחת לפחות), גם מול נולה האיכותי.
רוג'ר פדרר חוגג (רויטרס)משחקו האחרון של השווייצרי בווימבלדון היה כמובן אותו גמר נהדר והארוך בהיסטוריה מול נולה ב-2019, אך מאז פדרר, שנותר עם 8 זכיות (הכי הרבה), נעדר מהמגרשים לתקופה ארוכה וכעת כשהוא מתקרב לגיל 40, המשימה הפעם תהיה קשה ומתישה בהרבה. גם ההכנה לא מבשרת טוב יתר על המידה, בהאלה, אפשר להגיד טורניר הבית שלו בו זכה בעבר 10 פעמים, הוא הפסיד כבר במשחקו השני לפליקס אוז’ה אלייאסים, ככה שנראה שזו תהיה הופעתו האחרונה בווימבלדון, וכנראה גם ללא זכייה. אגב, כבר בסיבוב הראשון פדרר קיבל הגרלה לא קלה ויפגוש באדריאן מנארינו, הצרפתי המנוסה שמשחק היטב על דשא.
ומה נוגע ליורשים?
בניגוד לצרפת, שם נישול רפאל נדאל מתוארו – הפתעה גדולה, בווימבלדון זה משהו שבהחלט בא בחשבון מבחינת הכוכבים העולים של עולם הטניס, שכן כנראה קל יותר להפתיע, בעזרת ההגשות, על הדשא יותר מאשר על החימר. הבעיה? אף אחד מדניל מדבדב, סטפנוס ציציפאס או אלכסנדר זברב לא נחשב לשחקן דשא מחונן ואיכותי יתר על המידה. לכל אחד יש את סט היכולות, אבל את ההתמחות על הדשא כפי שהייתה אפילו לאנדי מארי, אין. תים בשיאו (השנה רחוק מאוד מכך) יכול להוות סוס שחור בכל טורניר, אך ימים ספורים לפתיחה הוא הודיע כי בעקבות פציעה בכף היד הוא ייעדר בשבועות הקרובים, ויחמיץ כמובן את הטורניר הגדול.
סטפנוס ציציפאס בטירוף (רויטרס)זברב, שנכנע לציציפאס בצרפת, מעולם אפילו לא עבר את שמינית הגמר בלונדון וגם נראה שהמחסום הפסיכולוגי יושב לו חזק בראש בטורנירי גראנד סלאם. הגרמני גם לא נמצא בשיאו, והגעה לגמר אפילו תחשב כהצלחה יוצאת דופן. אם הכל ילך כשורה, ברבע הגמר הוא יפגוש את מתאו ברטיני, אליו נגיע בהמשך. בניגוד אליו, מי שכן יכול לתת את הטון על הדשא וגם נמצא בכושר טוב אחרי זכייתו במיורקה – מדבדב. הרוסי, המדורג שני בעולם בעל סגנון המשחק יוצא הדופן (פחות יפה לעין), מעולם אפילו לא עבר את הסיבוב השלישי בטורניר הוותיק בעולם, אך נראה שהפעם, ובייחוד אחרי הזכייה מול סם קווארי בספרד, הוא כן הוא יכול לעשות את השדרוג הגדול, כפי שעשה אפילו על החימר, שם עד השנה הוא אפילו לא ניצח משחק אחד.
אחרון חביב הוא כנראה מי שיגיע הכי רחוק גם הפעם. ציציפאס שוב הראה על החימר של צרפת כמה כישרון יש לו בידיים, הוא כבר הוביל 0:2 במערכות על נולה והיה פסע מתואר היסטורי עבורו, אבל איבד את הראש וראה את המדורג ראשון בעולם משלים עוד קאמבק מפואר, הפעם על חשבונו. בכל אופן לציציפאס יש עוצמות יוצאות דופן, יחד עם ההגשה הטובה והטניס האגרסיבי, ובפרט על הדשא, הוא ללא ספק צריך ללכת עד הסוף. על המשטח הירוק הוא לא עשה הכנה, כשהעדיף לנוח ולהגיע רענן אחרי הרולאן גארוס הקשוח. ומה באשר לניסיון בווימבלדון (הטורניר האהוב עליו כפי שטען)? כלום עם כלום. הכי רחוק שהוא הגיע בלונדון היה לסיבוב הרביעי לפני שנתיים.
מתיאו ברטיני (רויטרס)למרות זאת עם כל הקילומטראז’ האחרון בעונה הנוכחית הוא יכול וצריך לבוא לדשא לעשות את ההתאמות ולהציג טניס טוב ואיכותי, כל את סט היכולות כמו שאמרנו, בהחלט יש לו. אחרון חביב מהעשירייה שכנראה גם יהיה רלוונטי בטורניר הוא מתאו ברטיני. הכוכב האיטלקי נמצא בשנה מצוינת, ניצח את טורניר קווינס בלונדון (גבר על קמרון נורי בגמר), שם אמנם לא היו לו יריבים יוצאי דופן, אבל שיחק היטב ואמנם הוא לא מהטופ של “היורשים” אבל עליו כן אפשר להגיד שהוא גם שחקן דשא איכותי וטוב.
סרינה תחזור או עוד סינדרלה?
בטורניר הנשים התמונה אחרת בתכלית. פייבוריטית מובהקת אין, ומי שעל הנייר עם הסיכויים הגבוהים ביותר לזכות בתואר – האגדה האמריקאית, סרינה וויליאמס, שגם בגיל 39 (בקרוב 40) יכולה להניף גראנד סלאם מספר 24 אחרי שלא עשתה זאת ב-4 שנים האחרונות. קשה לדעת באיזה כושר סרינה על הדשא, שכן משחקה האחרון היה בשמינית גמר הרולאן גארוס, שם הודחה בידי אלנה ריבאקינה. אבל על חימר לא היו ציפיות יוצאות דופן, על דשא, עם העוצמות והניסיון, בהחלט כן. אם תגיע לרבע הגמר תשחק ככל הנראה מול אלינה סביטולינה, ובחצי הגמר אולי מול אשלי בארטי, כששתיהן באותו צד של ההגרלה.
סרינה וויליאמס חוגגת (רויטרס)כאמור, בארטי המדורגת ראשונה בעולם, שתגיע בוודאי עם כל הלחץ על הגב צריכה לתת טורניר טוב, אבל הכושר הנוכחי? ככה ככה. בווימבלדון היא מעולם לא עברה את הסיבוב הרביעי ומאז הזכייה במדריד היא לא ממש בכיוון חיובי, אפילו לא ברולאן גארוס שם זכתה ב-2019, אך העונה הודחה כבר במשחקה השני בלבד בטורניר. סימונה האלפ הרומנייה שזכתה ב-2019 לא תהיה הפעם, כשימים ספורים לפני תחילת התחרות הודיעה שתיעדר בשל פציעה.
איגה שפיונטק, שהייתה מועמדת בכירה לזכייה בצרפת, פישלה בגדול והודחה כבר ברבע הגמר, אך על הדשא של לונדון, שם מעולם אפילו לא עברה את הסיבוב הראשון, היא נטולת ציפיות ולא אמורה להגיע רחוק. מנגד, מי שכן יגיעו בכושר מצוין – ילנה אוסטפנקו שזכתה בטורניר איסטבורן והשלימה זכיות על כל סוגי המשטחים (כולל באולם) ואנג’ליק קרבר, הגרמנייה שכיום מדורגת 28 בעולם, וניצחה את התחרות בברלין עם הופעה מרשימה בגמר מול קטרינה סיניאקובה. עבור קרבר אגב זו הייתה זכייה ראשונה מאז ווימבלדון 2018, תזכיר נשכחות?
אשלי בארטי (רויטרס)סופיה קנין האמריקאית אמנם מדורגת שישית, אך גם היא מעולם לא עשתה חיל בלונדון. בכל אופן, אם תגיע לרבע הגמר היא צפויה לשחק שם מול קרולינה פלישקובה, שנמצאת בכושר לא מרהיב והודחה בברלין כבר במפגשה הראשון. גם ביאנקה אנדרסקו הקדנית רחוקה מאוד משיא כושרה, אבל אם הכל ילך לה כמו שצריך היא תגיע למפגש קשה מול בארטי ברבע הגמר. ואי אפשר בלי להתעכב רגע על גרביניה מוגורוסה הספרדייה, אלופת 2017 למי שכבר הספיק לשכוח. אחרי הדחה די מבישה כבר במשחק הראשון בצרפת היא המשיכה לברלין, שם הפסידה ברבע הגמר, אבל להספיד שחקנית כזו מנוסה על דשא, זה אף פעם לא דבר חכם. לפי הכושר הנוכחי של השחקניות המובילות, נראה שאחרי זכייתה של ברבורה קרייצ’יקובה בצרפת, גם הפעם נקבל סינדרלה נוספת שתלך עד הסוף.
לא כלב ולא תמנון: זה ההימור המדויק ליורו