בזמן שטורניר ווימבלדון 2021 מעלה הילוך לקראת שלבי ההכרעה, זה זמן טוב לחזור אחורה קצת לספרי ההיסטוריה. לפני 20 שנה אפשר לסמן את רגע המפנה של עולם הטניס – שחקן די אלמוני בן 19 העונה לשם רוג’ר פדרר “(מי זה השווייצרי הזה?”) הדהים במגרש המרכזי בווימבלדון את האגדה האמריקאית, פיט סמפראס, שעד אז זכה 7 פעמים בטורניר היוקרתי, אך הפעם הלך הביתה כבר בסיבוב ה-4.
הניצחון הדרמטי ההוא מסמל כנראה את חילופי הדורות וההגמוניה הבלתי נתפסת שיצרו מאז פדרר, רפאל נדאל בהמשך ואחריהם נובאק ג’וקוביץ’, שרק מווימבלדון 2003 קטפו יחד לא פחות מ-59 תארי גראנד סלאם, נתון פשוט בלתי מטורף ולא נתפס שספק אם יישבר, בוודאי לא בעשורים הקרובים.
אל ווימבלדון 2001 סמפראס הגיע עם כל הניסיון וההילה סביבו, 13 זכיות גראנד סלאם, אך בסיום מותחן נפלא של חמש מערכות הוא ראה את השווייצרי הצעיר עולה על חשבונו לשלב הבא ומפסיד במשחק שלאחר מכן (גוראן איבנסביץ’ זכה באותה שנה), אך ללא ספק אפשר לסמן את המשחק הזה ככזה שסימל את אשר עתיד לבוא, אך מי תיאר לעצמו שבשליטה ובדומיננטיות כה מוחלטת, ועדיין לא נאמרה המילה האחרונה.