אחרי שלוש שנים בתפקיד יו"ר איגוד הטניס, אבי פרץ שקל האם להמשיך ולהתמודד שוב בבחירות לראשות האיגוד. המצב בטניס הישראלי לא היה נוצץ, הענף יצא מרשימת הענפים המועדפים והתקציבים פחתו, האיגוד היה במלחמה קיומית כדי לצאת מהגרעון, הוא כעס על גורמים בענף שהבטיחו לעזור ונעלמו, ואם כל זה לא מספיק אז גם מגפת הקורונה שפרצה בתחילת הקדנציה שאבה ממנו כוחות רבים בניסיון לגרום לפוליטיקאים ולאנשי משרד הבריאות להחזיר את השחקנים לפעילות.
פרץ כבר הכריז שלא ימשיך, אבל פתאום היה רגע אחד שגרם לו לחזור בו. כשנבחרת הדייויס חזרה מפיגור 2:0 לניצחון 2:3 על לטביה, היו"ר הבין שיש תקווה ושאפשר לעשות את הדברים אחרת. האופטימיות הציפה אותו והיא באה מהטניסאים אותם הוא ליווה במשחק המכריע. כשעלה על הטיסה חזרה לארץ, הוא עוד התלבט, אבל אז אשתו פרסמה פוסט בפייסבוק שגרם לו עם הנחיתה לקבל מבול של הודעות מאנשי טניס, הורים, מאמנים וראשי אגודות. שם הוא קיבל את ההחלטה להתמודד שוב - ובשבוע שעבר זכה שוב בתפקיד.
כעת, אבי פרץ מדבר בראיון מיוחד על המצב בטניס הישראלי, ההצעה שהונחה בפניו של מאמן ישראלי בכיר כדי שיחזור לארץ וייקח עליו את הניהול המקצועי של הענף, הפוליטיקה בספורט הישראלי, המאבק על קיומו של הטניס בארץ, הביקורות, למה סגר את האקדמיה, הטורנירים שישראל תארח ומתי יהיה שחקן ישראלי בטופ 100?
אבי פרץ (חגי מיכאלי)אבי, ברכות על הניצחון בבחירות לראשות האיגוד. כמה חודשים לפני כן הודעת שלא תמשיך לקדנציה נוספת, אבל בסוף זה קרה. מה גרם לך מאחורי הקלעים לחזור בך?
"ההחלטה שקיבלתי הייתה בסוף 2022, זה התבשל בתוכי כי קצת כעסתי על התנהלות של חלק מהאנשים מסביב לענף. הרגשתי שאין לי מספיק שותפים שעוזרים לי ואמרתי 'תעשה סטופ, אל תמשיך לקדנציה נוספת'. זה היה בעיקר כדי לעשות שקט, להוריד את זה מסדר היום וגם קצת לנשום".
ממה התאכזבת?
"מזה שקיבלתי תשובות שליליות מאנשים שהבטיחו שיעזרו ולא עזרו. הרגשתי בודד, הבנתי שלא אציל את הענף הזה לבד. אחרי ההודעה, בינואר הופעלו עליי המון לחצים להמשיך. זה בא מתוך הענף. במקביל נפגשתי עם שר התרבות והספורט מיקי זוהר, והבנתי שהוא מתכוון להביא הרבה כסף כי הענף חשוב לו. ההחלטה הסופית התקבלה כשניצחנו את לטביה, שם הבנתי שאנחנו כן במצב טוב ושכן אפשר לעשות משהו בענף, אז הודעתי שאתמודד. גם אשתי תרמה לזה, כי היא פרסמה פוסט שלא בידיעתי וכשנחתתי בארץ הגיע אליי מבול של פניות. באותו הרגע אמרתי לעצמי 'האמת? אני מת להמשיך'".
מה השגת בקדנציה הקודמת שלך? איפה הצלחת ואיפה לא?
"נכנסתי לקדנציה שבועיים לפני הגל השני של הקורונה. התכוננתי לתפקיד הזה במשך הרבה זמן, אבל כשנכנסתי אליו הבנתי שאני לא מבין כלום. פתאום הגיע הסגר ונאלצתי לנסוע לכנסת כדי להופיע בוועדות הקורונה ולשכנע את משרד הבריאות לאפשר לנו לקיים פעילות, וכבר אז עשינו הישג גדול כשייצגתי את הענפים האישיים שהם ללא מגע ובאוויר הפתוח. גרמתי לזה שבכל פעם שמשרד הבריאות הכניס הנחיות חדשות הוא החריג את הענפים עם המגע שהיו במקום סגור לענפים שהם ללא מגע ובאוויר הפתוח, ככה החזרנו את הטניס לפעילות. זה הציל אגודות כלכלית. אחר כך היה קשה לשכנע מועדונים לחזור לטניס תחרותי, הם העדיפו להשכיר מגרשים ולעשות כסף".
אבי פרץ ו-ויקטור צ'רנוב (חגי מיכאלי)מה עבר עליך עם הכניסה לתפקיד?
"לקח לי שנה כמעט להבין איפה אני נמצא. היה לי גרעון, החלפתי צוות, מנכ"ל, מנהל מקצועי ולא היה בית דין משמעתי אז גם הבאתי דיינים והעברנו נהלים חדשים. כמו כן, מיניתי יו"רים לוועדות באיגוד, חתמנו על בית לאומי במכון וינגייט, עשינו תוכנית מיוחדת לילדים בני שש עד תשע, הגדלנו את כמות הספורטאים הפעילים בתקן הצבאי ל-12 תקנים מעבר לספורטאים המצטיינים, הקמנו סגלים פנימיים באיגוד כך ש-31 שחקנים קיבלו כסף לפעילות על פי קריטריונים בסכומים של 15 עד 30 אלף שקל, שזה נשמע מעט אבל ילד בן 15 שמקבל סכום כזה יודע שזה סוגר לו נסיעות לארבע תחרויות לחו"ל. בנוסף, עשינו קרוב ל-40 תחרויות בינלאומיות בשנה שעברה".
כן, אבל הפיוצ'רים היו נמוכים.
"היו 15 פיוצ'רים בשנה שעברה. שמונה לגברים ושבעה לנשים, כאשר בנשים חלקם היו על 25 אלף דולר ואחד מהם על 60 אלף דולר. אתה יודע על כמה עמד התקציב לתחרויות הבינלאומיות? הוא הסתכם בלמעלה משני מיליון שקל. כמה קיבלתי מהמדינה? רק 104 אלף שקל. למרות זאת, התעקשתי לקיים אותן וזה משהו שאשנה מול השר החדש מיקי זוהר".
מה דעתך על השר החדש, מיקי זוהר?
"ייאמר לזכותו שהוא היחיד שסימן את התפקיד הזה של שר התרבות והספורט ובאמת רצה בו. בכל הטירוף שיש במדינה בחודשים האחרונים, הוא היחיד שאני מרגיש שעובד מכולם בממשלה כי נדמה שכל היתר מתעסקים רק ברפורמה. אם הוא מצליח באמת להביא את מה שהוא מדבר עליו, עם כספי הטוטו, זה יהיה הישג גדול. בתקציב שהמדינה נתנה לספורט הישראלי בשנים האחרונות קשה להצליח והוא מבין את זה. גם עם חילי טרופר היה שיתוף פעולה מדהים. מיקי זוהר הרשים אותי ונתן לי להרגיש שיש לנו חבר במשרד הזה, שמבין את המשמעות של הענף. בעיניי, זה ענף מספר שלוש בארץ אחרי הכדורגל והכדורסל".
מיקי זוהר ואבי פרץ (אחר)אתה לא חושב שהטניס נמצא בשפל מקצועי?
"אנחנו בשפל מקצועי גדול. יחד עם זאת, כל השחקנים הגדולים שהיו בישראל - אף אחד מהם לא הגיע לשם בזכות איגוד הטניס. אנשים מתבלבלים, הם הגיעו לאן שהגיעו בזכות מרכזי הטניס והמועדונים, ההורים שלהם, יציאה לאקדמיות בחו"ל וקבלת החלטות נכונה. זה לא היה בזכות האיגוד. אנחנו באיגוד מתעסקים באירוח תחרויות, בגביע הדייויס ובפעילות של הנבחרות. אנחנו לא מגדלים שחקנים".
אז איפה הבעיה?
"מרכזי הטניס הקדימו את זמנם בעולם. עמוס מנסדורף סיפר לי שפעם לא הייתה להם מגבלה תקציבית והם קיבלו הרבה כסף, כך שהוא לא דאג לשעות האימון על המגרש. כל שחקני הטניס הגדולים בשנות ה-80 וה-90 גדלו במרכזי הטניס. אני לא יודע מה קרה שם, אבל התוצאות ירדו ועובדה שיש פחות שחקנים בטופ העולמי, אבל הענף גם עובר מהפכה כי לאחרונה לאט לאט קמו מועדונים שהתחילו לעבוד בצורה תחרותית ואני חושב שזה מהלך מבורך שיביא תוצאות בשנים הקרובות".
כן, אבל הטניסאים הגדולים כמו אנדי רם ויוני ארליך גם גדלו באקדמיה במכון וינגייט שהייתה באחריות האיגוד - וכיום אין אקדמיה.
"זו המטרה, להקים אקדמיה. אחד מההישגים הגדולים שלנו זה הקמת הבית הלאומי בווינגייט. כל השמות הגדולים שציינת שגדלו באקדמיה בווינגייט בשנות האלפיים, זה היה תור הזהב האחרון. לשם אני מכוון שוב. כרגע, כשאני רוצה לקחת נבחרת ולאמן אותה אין לי מגרש, אני שוכר מגרשים ועומד בתור, וזה עולה לאיגוד כסף. לכן 'התאבדתי' על הבית הלאומי בווינגייט. נלחמנו על זה שנקבל הכל במאה אחוז מימון של המדינה וכך היה. ברבעון הראשון של 2024 המקום אמור לעמוד ולהתחיל לפעול, עם חמישה מגרשים קשים ששניים מהם יהיו מקורים, ועוד שלושה מגרשי חימר מקורים. סוף סוף יהיה מגרש חימר איכותי של האיגוד וכמובן שנקים שם אקדמיה לגילאי 12 עד 16".
אנדי רם ויוני ארליך. גדלו באקדמיה (איציק בלניצקי)מי יוביל את הפרויקט הזה מבחינה מקצועית?
"אני עוד לא יודע".
יהיו אקדמיות מחו"ל שיפעלו בשיתוף פעולה איתכם?
"אני מעדיף לא להתייחס לזה כרגע. זה נושא שנמצא בשיחות מתקדם ויש רצון שאיש טניס בכיר מאוד יוביל את זה, אבל עוד אי אפשר לדבר על זה".
אתה מחובר מאוד למועדונים. למה מרכזי הטניס לא תמכו בך?
”כל מי שלא תמך בי אמר שעשיתי עבודה טובה, ולכן לדעתי זה על רקע אישי. בוא נגיד שהזזתי להרבה אנשים את הגבינה. היו תקציבים שהלכו למקומות לא ראויים והיו אנשים שנפרדו מתפקידים כאלה ואחרים. הם לכאורה ניסו לסגור חשבון, אבל לשמחתי הרוב מבין את המניעים שלי והם יודעים שגם אם אני עושה טעות זה בתום לב".
אבי פרץ. "הרוב מבין את המניעים שלי" (חגי מיכאלי)האם זה בעצם בגלל הפסקת הפעילות של האקדמיה?
"האקדמיה היא רעיון נפלא, אבל האקדמיה שהייתה לא נוהלה נכון בעיניי. נתתי לזה צ'אנס שנה-שנתיים, ראיתי שזה לא מתרומם, קיבלנו מכה כלכלית ואז הבנו שהאיגוד לא מסוגל לשים מיליון שקל על דבר כזה כל שנה כי זה נגע בפלח מצומצם של האוכלוסייה, כך שההחלטה הייתה משיקול מקצועי וכלכלי. אקדמיה זה רעיון נפלא, בתנאי שמאחדים את כל הכוחות בכל הגילים, והיא מתוקצבת כמו שצריך ולא גירעונית".
היו הרבה אנשים שלא אהבו את ההחלטה הזו ויצאו נגדה.
"ברור, כי היה להם כסף קל שם. היו שם אנשים שהרוויחו משכורות, אז אני מניח שהם כעסו כשהגוף הזה נסגר. אין לי ספק שהם רצו להצליח, אבל עמוק בפנים הם יודעים שזו הייתה החלטה טובה ומתבקשת. תבין, לא היה לה מנהל מקצועי אחד אלא שניים שניסו לעבוד ביחד והיא ייצרה גירעון בתקציב, אז כמובן שלא היה לה זכות קיום".
מתי נראה שוב טניסאי/טניסאית בטופ 100? אפילו למדינות כמו פרו וקזחסטן, שהן לא מאריות הטניס העולמי, יש נציגים שם.
"מאכזב שאין לנו שחקן בטופ 100, אבל זה גלים וזה עניין של דור. בטופ 100 יש שחקנים שרובם הם אולי מ-20 או 30 מדינות בדרך כלל. אני רוצה להטביע חותם ואני מאמין שנגיע לשם. יש חבר'ה בני 14-16 מוכשרים".
קרלוס אלקרס. "מאכזב שאין שחקנים בטופ 100" (רויטרס)מה עשינו לא נכון בארץ בקטע הזה?
"אנחנו מדינת אי עם יוקר מחיה גבוה, כך שקשה מאוד לספורטאים פה להתחרות באופן קבוע ולהתקדם. כשיש סבב בדרום אמריקה אז לא צריך לטוס לפעמים, וגם אם כן אז זה בטיסות קצרות וזולות. לילד צ'כי בן 15 יש סיבוב במרחק של 300 ק"מ עם כמה וכמה אופציות לתחרויות, כך שאם הוא מפסיד בבוקר אז בערב הוא כבר ישן בבית - לא כמו אצלנו, כי השחקנים חושבים פעמיים אם לחזור הביתה. הייתי שמח לעשות את המודל של שארם א-שייח בפיוצ'רים, אבל הבעיה זה יוקר המחיה כי הם מארחים שחקנים ב-200 שקל ללילה והכל כלול, ופה אין את היכולת הזאת. גם אין לי שכנות שאפשר לשתף איתן פעולה בטורנירים".
יש שחקנים בגילים הצעירים שאפשר לסמן אותם כדבר הבא?
"לא אסמן שמות, אבל יש שחקנים טובים משנתון 2010 עד 2007. עם עבודה טובה הם יכולים להגיע לרמות הגבוהות. צריך להבין, כיום שחקן בטופ 250 זה חתיכת שחקן. יש שם שחקנים קשים. פעם היינו מנצחים אותם בקלות, מאז הרמה עלתה".
אם היית צריך לשים את האצבע על בעיה אחת, למה הטניס הישראלי לא מתרומם כבר שנים, מה היית אומר?
"זה מגוון דברים. הכי קל להגיד ניהול וכסף, אבל בסוף זה ניהול נכון ותוכנית מקצועית, ואם אפשר לממש אותה ולא לעשות אותה בחלקים זה מאוד יעזור. חשובה גם ההמשכיות, אם יחליפו הנהגה כל שלוש שנים, אתה כל הזמן תהיה רק בתחילת התהליך".
מרכז טניס. אילוסטרציה (תומר סויסה)מה ייחשב כהצלחה בעיניך בעוד כמה שנים?
"כשנכנסתי היה שחקן אחד טופ 500 אצלנו. זה לא בזכות ההשקעה שלנו, אבל היא עזרה. היום יש את ישי עוליאל, דניאל צוקרמן ועידן לשם שהם בטופ 500. יש עוד שמדורגים נמוך יותר. אני רוצה כמה שיותר טניסאים שייכנסו לטופ 500, ואני מחכה לאחד הזה שיפרוץ. הם יכולים לפרוץ. לפעמים זה מתחבר גם בשלב מאוחר, כמו אסלן קראצב שפרץ בגיל 27".
מי שהתמודד מולך בבחירות לתפקיד יו"ר האיגוד, ליאור מור, אמר שבתוך שבע שנים צריך להיות שחקן מוביל בטופ העולמי. בתוך כמה זמן הענף יכול לייצר טניסאי כזה?
"הנייר סופג הכל. לאורך כל הקדנציה שלי לא התחייבתי פעם אחת לשחקן טופ 100 ולא נגדיר טווח זמן. זה יגיע. לא יודע אם זה ייקח ארבע, שבע או עשר שנים. הכי קל לומר שבעוד עשור יהיה לנו ספורטאי גדול. אני רוצה לראות תוצאות טובות יותר מצד שחקני הדייויס והפדרציה, הם עובדים קשה, ואני אהיה איתם באש ובמים. אעשה הכל כדי להביא עוד תקציבים עבורם ואני מאמין שתהיה לנו פלטפורמה כלכלית כדי להצליח".
יש טניסאים בכירים שהתחילו למכור ציוד כדי לממן את עצמם. מה אתה חושב על זה?
”שנת 2022 הייתה שנה שלא הייתה כמוה מבחינת המעטפת ששחקני הדייויס ושחקני הפדרציה קיבלו. קיבלנו מיליון שקל להכנות אולימפיות עבור נסיעות לחו"ל, כך שמימנו לשחקנים ליווי מלא לנסיעות ועוד נשאר כסף בקופה. יש שחקנים שקיבלו מאה אלף שקל ב-2022 לפעילות, זה משהו ששחקנים שמדורגים בטופ 300-500 בעולם לא זוכים לקבל בדייויס. הם יצאו עם מאמנים, פיזיותרפיסט, קיבלו חדר לבד במלון וארוחות. נכון, זה לא מושלם, אבל זה יותר ממה שהיה אמור להיות אחרי שהוציאו את הטניס מהענפים המועדפים. התחלנו לקושש כסף מהשר חילי טרופר וקיבלנו תקציבים, עבדנו במצוקה כלכלית משמעותית ובכל זאת הבאנו כסף. אני לא מוותר עליהם, אמשיך להיאבק ולהאמין בהם. הם עוד יכולים להתקדם והם עוד לא הגיעו לתקרת הזכוכית".
נובאק ג'וקוביץ' וחילי טרופר (חגי מיכאלי)אבי פרץ בן ה-52, כדורגלן לשעבר, נולד בבת ים והיה מחובר לטניס כבר מילדות. "התחלתי לשחק טניס ואהבתי את זה, אבל לצערי החברים שלי משכו אותי לכדורגל כי בגיל עשר הייתי צריך לבחור לאן ללכת. באופן לא מפתיע, גם בכדורגל השתמשתי בידיים והייתי שוער. הלכתי עם החברים ולא עם האהבה, אבל הטניס זו האהבה הכי גדולה שלי. עכשיו הכדורגל כאילו לא קיים מבחינתי, אני לא רואה כלום חוץ מהמשחקים של אתלטיקו מדריד. אחרי שפרשתי מכדורגל, הקמתי מועדון טניס בנתניה, אימנתי וליוויתי שחקנים לתחרויות, והגעתי לאיגוד כיושב ראש. הכי חסר לי זה להיות על המגרש עם השחקנים".
בקרוב פרץ צפוי להתחיל לימודי דוקטורט באירופה, במהלכם יחקור באופן מקיף את המשמעות של מעורבות ההורים בספורט וההבדלים בין היחס של הורה בספורט האישי להורה בספורט הקבוצתי. לאורך חייו הוא הקפיד ללמוד ולאחרונה קיבל תואר מנכ"ל בכיר בספורט מאוניברסיטת לייפציג בפרויקט מיוחד בשיתוף פעולה עם וינגייט. לא סתם הוא משתדל ללמוד ולהתפתח, הרי שבצעירותו עבד קשה כדי להתפרנס כטכנאי מיזוג אוויר של אוטובוסים, איש אבטחה בבית החולים איכילוב בלילות, מכר תמונות מדלת לדלת, ולפני הצבא היה אפילו הגנן של מרכז הטניס בערד.
לא מזמן הייתה שמועה שאולי תלך לפוליטיקה. כמה אמת יש בזה?
"הייתה שמועה כזאת, אבל העדפתי להמשיך בטניס. אני לא חושב על פוליטיקה כרגע, אני מעדיף לעזור לספורט".
מיכאל רוטמן ואבי פרץ. "מעדיף לעזור לספורט" (חגי מיכאלי)איך אתה עם רשתות חברתיות?
"אני לא מחובר כל כך. יש לי פייסבוק רק בשנה האחרונה ואני מצהיר פה שביום שאסיים את התפקיד אני גם אסגור אותו".
למה?
"יש בפייסבוק גורואים שאנשים מאמינים להם וחושבים שכל מה שהם אומרים זה נכון. אני רואה אנשים שסוגרים חשבונות דרך הפייסבוק, אבל רוב הדברים שכותבים שם הם לא נכונים. יש בעולם הזה הרבה אינטרסים. אם נכנס הורה או שחקן צעיר וקורא מה שקורה בטניס דרך הפייסבוק, הוא מקבל תמונה לא נכונה של המציאות וזה מאכזב".
מה אתה מתכנן לעשות בקדנציה הקרובה?
"להפעיל את האקדמיה בבית הלאומי, להקים מחלקת תחרות ומחלקת הדרכות באיגוד, להוסיף על הצוות הקיים כמה אנשים שיעסקו בפעילות שקשורה בחו"ל כשתומר דנק ימשיך להיות הסמכות המקצועית העליונה, ומעל הכל - להקים ארגון ידידים לאיגוד הטניס כדי לגייס תקציבים".
תומר דנק (פרטי)מה המצב הכלכלי של האיגוד?
"המצב מאוזן. בהתחלה קיבלתי איגוד עם גירעון שנתי של 700 אלף שקל שיגדל לפי הצפי למיליון שקל, אבל סיימנו את השנה שעברה מאוזנים לגמרי. לאחר מכן הגדלנו את התקציב. התקציב גדל עם כסף שהבאתי מבחוץ, בסכום של שלושה מיליון שקל, והצלחנו לעשות שני טורנירי דייויס בישראל באולמות ולראשונה מאוזנים כלכלית. הבאתי ספונסרים לדייויס, העיריות באשדוד ובתל אביב עזרו, ובזכות זה התפנה לנו כסף לפעילות אחרת".
כמה כסף האיגוד צריך כדי שבאמת אפשר יהיה לפתח את הענף?
"התוכנית שלי היא מודולרית, כך שאם אביא 10 מיליון שקל חדשים לאיגוד - יהיה מה לעשות איתם. אני יודע שזה לא יקרה, ולכן ננסה להביא את המקסימום כדי להגשים כמה שיותר חלקים מהתוכנית המקצועית שלנו".
איך תגייס כסף?
“במצב הכלכלי העולמי אני לא מאמין שאנשים יזרקו עלינו כסף מהליקופטר, כך שלא יגיעו כספים גדולים לטניס אלא בעיקר לאוכלוסיות חלשות, ולכן הקמתי גוף שהמטרה שלו תהיה לגייס בין 40 ל-50 גופים מהמשק שכל אחד מהם יעביר 50 אלף שקל בשנה, במשך כמה שנים קדימה, ככה שאם אחד מהם ייאלץ לרדת מזה זו לא דרמה. שמואל דונרשטיין, נשיא האיגוד שהיה גם ספונסר של ספורטאים אולימפיים בעבר, הבטיח שיעזור לנו לגייס עוד תעשיינים לטובת הרעיון. בקרוב נכריז על ארגון הידידים באופן רשמי, זה כסף שיעזור לטניס לפעילות מקצועית. בלי גיוס כסף לא נוכל לממש את הפעילות שלנו".
שמואל דונרשטיין (צילום: דורון לצטר)לאחרונה דדי יעקב הביע תמיכה במועמד שהתמודד מולך בבחירות. למה איש מקצוע כמוהו לא חוזר לעבוד בארץ?
"הבנתי שהוא היה אמור לחזור לארץ, השם שלו עולה חדשות לבקרים. לפני שנה וחצי, באחד מהביקורים שלו בארץ, גם המנכ"לית סיגל חדד וגם אני נפגשנו איתו כמה פעמים, זה היה אחרי שעמוס מנסדורף עזב את התפקיד והצענו לו להיות מנהל מקצועי. הוא מאוד התרשם מהחזון וההשקעה, אפילו החמיא, אבל אמר לי 'אתה בחור נחמד, אבל כל זמן שיש פונקציה אחת בישראל שעדיין קשורה לענף הזה ומנהלת אותו, אני לא מתקרב אליו'. אמרתי לו 'אני לא בובה של איזו פונקציה, יש פה צוות שעובד ואף אחד לא מנהל אותנו'. הוא התעקש ואמר 'כל זמן שהפונקציה הזאת קשורה לטניס הישראלי, לא אתקרב לענף'".
מי הפונקציה?
"כולם יודעים מי הפונקציה".
אתה מתכוון למיכאל קליין?
"כן. באותן פגישות הבנתי שיש ביניהם נתק היסטורי של עשר שנים אחורה, אבל לא נכנסתי לזה. שמעתי שנעשה סולחה ואני שמח על כל מהלך כזה, בייחוד אם הוא קשור לטניס הישראלי".
עמוס מנסדורף (איתי כהן)מיכאל קליין, יו"ר האיגוד לשעבר, תמך במתמודד השני. מערכת הבחירות עברה בצורה נקייה או שיש ביניכם איזה מתח?
"לא אתמקד בו. יש לו זכויות רבות בענף והוא איש טוב שאוהב טניס, אבל לא התמודדתי מולו אלא מול ליאור מור. ראית את פער הקולות, הוא היה אמור להיות הרבה יותר גדול, אבל הייתה התערבות בוטה בלקיחת קולות וזה משהו שלא אהבתי. יכולתי לנצח את המערכת הזאת בקלות ובלי קרב אם הייתי מבטיח הבטחות לאנשים. הימרתי, אמרתי 'זה או שאני נבחר נקי בלי אזיקים ובלי שאהיה מחויב לאיש, או שאני מעדיף לא להיבחר ולשבת בבית'. לא רציתי להיות מחויב לאף אחד, לא עשיתי הסכמים ולא הבטחתי כלום, ולכן הייתה התערבות בוטה נגדי, לקחו קולות וזכויות הצבעה, משהו שלא אהבתי שקרה, אבל עברתי גם את זה".
כמעט כל המועדונים הצביעו בבחירות, כמעט ב-100%, כי המועדונים הצביעו עם 1,400 קולות מתוך 1,403. זה מראה כמה חשוב להם הטניס, ורובם תמכו בך. איך אתה מסביר את זה?
"אם אתה לא עושה עבודה טובה, סוגרים איתך חשבון אחרי שלוש שנים כי זה תפקיד פוליטי. לשמחתי, זה לא קרה. לא היה מועדון טניס שלא ביקרתי בו ולא עזרתי לו. אני גאה לומר שהצלתי מועדונים, פתחתי להם דלתות במועצות מקומיות, דאגתי לשיתופי פעולה ורציתי בטובתם. טניס זה ערכים, חינוך, בריחה מהפשע במקומות קשים, ויש לנו גם אחריות כזאת. כל מי שביקש עזרה התייצבתי לעזור, באתי לכל טקס שהוזמנתי אליו ובסוף מעריכים את זה. אני רוצה לחשוף את הענף לכמה שיותר אנשים".
ליאור מור יישאר כחבר הנהלה באיגוד בראשותך?
"הוא נבחר כחבר הנהלה וכמובן שהוא מוזמן להישאר, אבל זו החלטה שלו. אני מצידי מבקש שיישאר ויעזור לענף כמו שהבטיח, כי אפשר לעשות את זה מהרבה עמדות, לא רק מעמדת היו"ר".
אבי פרץ (חגי מיכאלי)פרסמנו ב-ONE שבקרוב יהיה בארץ טורניר ATP500, האם אתה יכול לאשר שזה מה שיהיה?
"יש רצון שזה יהיה 500 ואנחנו עושים מאמצים גדולים כדי שזה יקרה, אבל זה לא תלוי רק בנו. השר גם רוצה שזה יהיה 500 ואמר 'מה שצריך נעשה כדי שזה יקרה' כי הוא הבין את הערך של זה מהר מאוד. האירוע יהיה ב-5 בנובמבר, אני מעריך שבקיץ נדע".
תהיו יותר מעורבים בארגון של הטורניר הזה?
"כן. ההכנות בדרך כלל מתחילות לפחות חצי שנה לפני המשחקים, אבל בשנה שעברה זה היה בסוף ספטמבר וקיבלנו אישור רק בסוף יוני. לכן היו לא מעט בעיות, את חלקן צפינו מראש. לצערי לא היינו מספיק מעורבים. קיבלנו את הביקורת כי היינו אחראים לכל הפעילות. עצם זה שהטורניר התקיים זה היה נס, כי לא היה זמן להתכונן והמון דברים השתנו תוך כדי תנועה. ברגע שנובאק ג'וקוביץ' הודיע שהוא מגיע, זה הפך להיות מגה אירוע, ואולי היינו צריכים להתארגן אחרת. הפעם יש לנו מספיק זמן. הפעם מיכאל מירילשווילי ביקש ודרש שנהיה חלק מוועדת ההיגוי של הטורניר, הפקנו הרבה לקחים מהטעויות שנעשו ואני מאמין שזה ייראה אחרת".