אליפות אוסטרליה הפתוחה שתחל בלילה בין ראשון לשני מביאה איתה פרט לכוכבי הטניס הגדולים בעולם ולפרידה מרגשת (ככל הנראה) מאנדי מארי, גם מדיניות חדשה של הפסקות עקב החום ושוברי שוויון מכריעים במשחקים בהן תגיע המערכה המכרעת לשוויון 6:6.
128 טניסאים וטניסאיות יחלו את המרוץ אל הגביע היוקרתי הראשון של 2019, כשהשמות שעולים מיד כשמנסים לשער מי יניף את הגביע בעוד כשבועיים, הם כמובן אלה של אלוף השנה שעברה רוג'ר פדרר, נובאק ג'וקוביץ, רפאל נדאל וסרינה וויליאמס.
אחרי ההפסדים בווימבלדון ובארה”ב, סרינה רעבה לתואר
את הסקירה נפתח עם המלכה האם של הטורניר, שלפני שנתיים, כשהיא בתחילת הריונה, זכתה בטורניר בפעם השביעית. סרינה, שמגיעה לטורניר הזה לראשונה כאמא, מחפשת בגיל 37 תואר גרנד סלאם מספר 24. היא הייתה קרובה לכך בווימבלדון האחרון, אך הפסידה בגמר לקרבר. היא עלתה כפייבוריטית מול נאומי אוסקה בגמר בניו יורק, אך בתום משחק שערורייתי הפסידה גם בגמר ה-US OPEN. למעשה, היא לא זכתה בגראנד סלאם מאז אותו גמר באוסטרליה ב-2017, והיא מגיעה למלבורן חדה ומאוד רעבה לתואר גדול, וכשהיא במצב כזה, היא מסוכנת וקשה מאוד להמר נגדה.
ובכל זאת יש לא מעט מועמדות אחרות לתואר. קרבר, השנייה בעולם, שנראתה מצוין בגביע הופמן, כבר ניצחה את סרינה פעמיים במשחקי גמר. אוסקה היפנית וסלואן סטיבנס האמריקנית כבר הוכיחו כי כשהן נכנסות ל"זון" קשה לעצור אותן. מועמדת בולטת נוספת היא ארינה סבלנקה מבלארוס, שבחודשים האחרונים של 2018 פרצה לצמרת ונראית כמי שמסוגלת לנצח כל אחת.
דווקא הפיינליסטיות של השנה שעברה, קרולין ווזניאקי והראשונה בעולם סימונה האלפ, מגיעות לטורניר בכושר פחות טוב, ולא צפויות להגיע רחוק. חייבים להזכיר גם את מריה שראפובה ואת ויקטוריה אזרנקה הוותיקות, את פטרה קביטובה וקרולינה פלישקובה הצ'כיות ואת אשלי בארטי האוסטרלית וגרביניה מוגורוסה הספרדייה ככאלה שרוצות להגיע רחוק.
ההימור שלנו:
רבעי הגמר: סרינה וויליאמס (16) - דריה קסטקינה (10), נעמי אוסקה (4) - אלינה סביטולינה (6), ארינה סבלנקה (11) - אשלי בארטי (15), אנג’ליק קרבר (2) - קיקי ברטנס (9). בחצי הגמר סרינה תנקום באוסקה וסבלנקה תנצח את קרבר, אבל הגביע יילך בפעם השמינית לסרינה, שתחגוג סוף סוף 24 תארי גראנד סלאם.
עם כל הכבוד לפדרר, ג’וקוביץ’ נראה בלתי ניתן לעצירה
בטורניר הגברים, נובאק ג'וקוביץ’ הוא השחקן שצריך לנצח בדרך לתואר. הסרבי, שבסוף העונה שעברה שוב ברח לכל הסבב עם זכיות בווימבלדון ובארה”ב, הפסיד מאז בשלושה טורנירים, אבל עדיין במשחקים של הטוב מ-5 הוא הפייבוריט לנצח, במיוחד. בהתחשב בכך שרפאל נדאל פצוע תקופה ארוכה וטרם חזר לכושר.
היחיד שיכול לסכן את הסרבי הוא שותפו לשיא הזכיות בטורניר, שש פעמים, רוג'ר פדרר, שהוא אלוף הטורניר בשנתיים האחרונות. אבל עם כל הכבוד לפדרר, שתי הזכיות האלה הגיעו כשנובאק לא היה בכושר.
בכך מסתיימת רשימת המועמדים הקצרה לתואר, אם כי הדור הבא ינסה כמובן להרים את ראשו, בראשותו של אלכסנדר זברב הגרמני אלוף סוף השנה, כשגם לדומיניק תים, קארן קצ’נוב ודניל מדבדב מרוסיה יהיה מה לומר, וגם סטפאנוס ציציפאס היווני כבר נושף בעורף. ולא נשכח את סטן ואורינקה שמגיע כלא מדורג וכן את “דור הביניים” של מרין צ’יליץ’, קאי נישיקורי, ג'ו וילפריד טסונגה, דויד גופן וכמובן גרגור דימיטרוב, שתמיד יכול לתת ריצה נפלאה בטורניר, אם כי כמעט תמיד זה נעצר כשמגיעים לפדרר או נובאק.
ההימור שלנו:
רבעי הגמר: נובאק ג'וקוביץ (1) – קאי נישיקורי (8), אלכסנדר זברב (4) – בורנה צ'וריץ’ (11), קארן קצ’נוב (10) – רוג’ר פדרר (3), קווין אנדרסון (5) - אלכס דה מינאר (27). זברב יפסיד לסרבי בחצי הגמר, אנדרסון ייתן פייט אבל יפסיד לפדרר, ונקבל גמר קלאסי בו יניף נולה את הגביע בפעם השביעית בקריירה.
שפל ישראלי
הנקודה הכואבת באליפות הזו, היא היעדר נציגות ישראלית מוחלטת מהטורניר, לא ביחידים, לא בזוגות ואפילו אף נציג או נציגה במוקדמות. למרות שההיעדרות הזו היא בגלל הפציעות של דודי סלע ויוליה גלושקו, זו נקודת השפל הכי נמוכה של הטניס הישראלי בשנים האחרונות.