מרשים, אבל יותר מדי מוכר

קודם כל, צריך לתת לדודי סלע קרדיט רב על העפלתו לסיבוב השלישי באליפות אוסטרליה הפתוחה. ניצחון על שחקן כמו פרנדדו ורדסקו בהחלט הופך הגעה לשלב כזה בטורניר גראנד סלאם למעוררת כבוד.

סלע, אחרי הרבה מאוד זמן, הצליח לשמור על קור רוח בסיום, לא קרס ברגעים בהם היה נופל מהרגלים לאורך כל הקריירה ובעיקר הוכיח שוב שכישרון ממש לא חסר לו. הטניסאי הבכיר של ישראל הגיע עם אסטרטגיית משחק נבונה וגרם ליריבו לרשום לא פחות מ-63 טעויות לא מחויבות, שבסופו של דבר גם עשו את ההבדל.

דודי סלע. הישג בהחלט מרשים (רויטרס)

יריבו של הישראלי ידוע כשחקן בעל עוצמות בלתי רגילות, שבניגוד לרוב חבריו הספרדים - רשם בעברו תוצאות נהדרות גם על משטחים קשים. דודי ידע זאת מהרגע הראשון בהתמודדות, דאג להחזיר כמה שיותר כדורים למגרש וגרם לפרנדדו ורדסקו המוכשר להיראות כ"חובבן" בדקות מסוימות. הטעויות שביצע הספרדי היו לעיתים מגוכחות ונבעו אך ורק מהמשחק הסבלני והשקט של דודי, שהיה כה חסר לו במרבית שלבי הקריירה.

אבל המבחן האמיתי של דודי מתחיל עכשיו. הישראלי פספס כל-כך "הגרלות קלות" בחייו ואין ספק שבגיל 30, כשיש לו יותר מעשור של ניסיון בסבב, זה הזמן שלו להשתמש בו בצורה מקסימלית מול שחקן לא מנוסה כמו אנדריי קוזנצוב, שלא עבר בקריירה את הסיבוב השלישי באף טורניר גדול.

הכתוב הינו טור דעה.