עמוס בציפיות

הרוחות בביצת הטניס המקומית סוערות. כמעט שנה לאחר ההופעה הלא מוצלחת של נבחרת הפדרציה באילת, החליטו באיגוד הטניס להיפרד מליאור מור, מי שליווה כקפטן את נבחרת הנשים במשך שלוש שנים ולהעביר את השרביט אל עמוס מנסדורף, השחקן הישראלי המצליח ביותר בכל הזמנים שדורג בשיאו 18 בעולם.

הדירוג של מנסדורף נחות אמנם מהמקום ה-11 של שחר פאר בשיאה וה-15 של אנה סמשנובה, אך הושג בסבב הגברים הנחשב קשה בהרבה מסבב הנשים. מנסדורף לצידו של שלמה גליקשטיין, כיום מנכ"ל איגוד הטניס, מהווים בעצמם את ההיסטוריה של הטניס הישראלי ולנצח ייחשבו כגדולים בכל הזמנים, למרות שההישגים של אנדיוני כצמד וההצלחה של נבחרת הדייויס בשנים האחרונות תחרט אף היא לצידם בדפי ההיסטוריה.

בניגוד לנבחרות ספורט אחרות, הפעילות של נבחרת הפדרציה מסתכמת בערך בשבוע אחד בשנה ותלויה מאוד בכושר הנוכחי של השחקנית המובילה של הנבחרת, שחר פאר. אם זו מגיעה לטורניר בתקופה לא טובה ומפסידה לשחקניות בינוניות, לא ליאור מור, לא ציפי אובזילר, שלא נבחרה לתפקיד אך לבטח תאייש אותו בעתיד, וגם לא עמוס מנסדורף, עם כל הנסיון שלו, יוכלו להושיע.

יוליה גלושקו ושחר פאר. הכל תלוי בכושר שלהן (משה חרמון)

גם שחר וגם יוליה עולות למגרש כשחקניות אינדיבידואליות ומתמודדות מול שחקניות שהן בדרך כלל מכירות מסבב הנשים, כשלכל מאצ'-אפ יש היסטווריה משלו, וכל אחת מהן מושפעת מנטלית מהתוצאות האישיות שלה בסבב.

קפטן הנבחרת שמחכה לשחקניות על הספסל, בין המשחקונים, יכול לתת עצות טקטיות, יכול לנסות להרגיע, אבל בסך הכל לדעתי, ההשפעה שלו על ההצלחה של הנבחרת הספציפית הזו בהרכב הזה, שולית יחסית. אין בארץ מבחר שחקניות ברמה שווה, אשר הקפטן יכול להכריע מי תעלה למגרש. אין כאן תחרות פנימית על מקום בהרכב.

אם פאר וגלושקו יצליחו בחודש באוסטרליה לפני הטורניר ויבואו עם בטחון, הם יוכלו לנצח באילת 2013 את רוב הנבחרות ולהפך. על פי ראשי איגוד הטניס, מנסדורף מונה לתפקיד בעיקר בגלל האפשרות האישית שלו להיות מעורב בקריירה של בנות הנבחרת, גם לאורך השנה, לנסוע איתן לתחרויות גדולות ולייעץ באופן שוטף.

האם המעורבות הזו תוכל להשתלב עם המאמנים האישיים של שחר ויוליה? אני קצת בספק, אבל ימים יגידו.

הכתוב הינו טור דעה