חג שמח מנבחרת הדייויס הישראלית

נבחרת הדייויס של ישראל, מימשה את הפיבוריטיות שלה מול הטניסאים של פורטוגל
והבטיחה מעשית, עם יתרון 0:2, את מקומה זו השנה השנייה ברציפות בפלייאוף על העלייה לבית העליון, ממנו נשרה לפני כשנתיים.

הנבחרת הישראלית לא שווה על הנייר בית עליון כיום, אבל סדרה של הגרלות נוחות בבית ותצוגות טובות של השחקנים הישראלים במגרש הביתי, מול קהל אוהד שבא לרמת השרון גם בערב יום הכיפור וגם בערב ליל הסדר, משאירים את הנבחרת קרוב קרוב לבית העליון.

דודי סלע, שיפר מאוד את ההגשות שלו השנה. העובדה שלא נשבר לאורך 3 מערכות מול ז'יל הפורטוגלי, היא המשך ישיר לתצוגות הגשה טובות שלו בחודשים האחרונים. סלע, למרות שאין לו הסרב של ג'ון איסנר, מצליח לזכות לכל אורך העונה ביתר קלות במשחקוני ההגשה שלו. לטענתו הוא עשה רק שינוי קטן בסרב, אבל השינוי הזה גורם לרבים בסבב לא להצליח לקרוא את הסרבים שלו.

סלע, שבשנים קודמות, כמעט והחרים לגמרי את עונת החימר, הולך על המשטח האדום בגדול השנה, וישחק כחמישה טורנירים באירופה, בדרך לרולאן גארוס. הצלחה של סלע על החימר  תסדר לו כרטיס כניסה לאולימפיאדה.

דודי סלע מאושר מעוד ניצחון (יניב גונן)

אמיר וינטרוב, הוכיח זו הפעם השלישית, כי הוא מחבט מספר 2 שאפשר לסמוך עליו. למרות פתיחה עם שפת גוף לא טובה, הוא הצליח לחולל מהפך מול רוי משאדו, שאמנם עלה פצוע, אבל היה במומנטום טוב בתחילת המשחק.

בסבב, וינטרוב דווקא קצת נתקע ומסתובב כבר כמה חודשים טובים סביב המקום ה-200 בעולם. וינטרוב שווה יותר, אבל בסבב הצ'לנג'רים מסתובבים הרבה טניסאים ברמה שלו שגם הם שואפים למעלה, וכל משחק הופך למלחמה.

אוהדי הנבחרת. מגיעים גם בערבי חג (יניב גונן)

אנדי רם ויוני ארליך, ישלימו בקלות את המפגש ל-0:3, ולא ממש משנה את מי יציב הקפטן הפורטוגלי, מולם. רם וארליך, יעלו מאוד רעבים, לאחר שישבו בבית, ולא מרצון, יותר מחודש עקב דירוגם הנמוך, וראו רק על המסך את כל הזוגות הבכירים בסבב נאבקים על התוארים של אינדיאן וולס ו-מיאמי, תארים בהם זכו בעבר.

אחרי שישלימו את הנצחון, תחכה הנבחרת ליום רביעי, להגרלת משחקי הפלייאוף, ואם המזל יסדר לישראלים עוד משחק בית (בשש השנים האחרונות הם שיחקו רק שלוש פעמים בחוץ!) אפשר יהיה להתגנב שוב לבית העליון.

הכתוב הינו טור דעה