מאחורי כל הישג של כל ספורטאי עומדים אנשים רבים שלא תמיד זוכים להכרה, אבל הם חלק בלתי נפרד מההצלחה. במרוצי הפורמולה 1 הצופים אוהבים לראות איך המכונית נכנסת לטיפול ואנשי הצוות פועלים במהירות כדי להחזיר אותה למסלול כמו חדשה, כאשר אחד מהם מרים את המכונית, השני מחליף את הגלגל, השלישי מבריג אותו פנימה, הרביעית מתדלק ובתוך כמה שניות המכונית עפה קדימה.
אותו הדבר קורה גם בג'ודו אחרי כל קרב, כשהפסיכולוג מנסה לשחרר לחץ ולדבר עם הספורטאי, התזונאי בודק אם צריך לדחוף לו נוזלים, הפיזיותרפיסט מנער את הידיים או מחליף חבישות, המעסה משחרר את השרירים והמאמנים מכינים אותו ליריב הבא.
באופן טבעי, יש ספורטאים שלא מוכנים לוותר על אנשי הצוות שלהם ומבקשים שילוו אותם לתחרויות מסיבות כאלה ואחרות, כמו נוחות, הרגלים, מקצועיות ולפעמים אפילו מתוך אמונה שהם אלה שמביאים להם את המזל. זה בדיוק הסיפור של אלכסיי יוחננוב, המעסה בן ה-43 שיצא עם נבחרת הג'ודו שלוש פעמים לאליפויות העולם - והספורטאים שטיפל בהם חזרו עם שלוש מדליות זהב.
אלכסיי יוחננוב ואלוף העולם שגיא מוקי (פרטי)יוחננוב עובד כבר 13 שנה עם הוועד האולימפי ועוזר לספורטאים ממגוון ענפים, כמו ג'ודו, היאבקות ושייט. בעקבות זאת, הוא היה חלק מהמשלחת הישראלית למשחקים האולימפיים בלונדון 2012, בריו 2016 ובטוקיו 2020. הוא זה שעושה את העיסויים לספורטאים לפני התחרות, במהלך התחרות ובסיום התחרות. הוא למד אוסטאופתיה, כך שהוא מטפל בגידים, במפרקים ובשרירים כדי לשמור על האיזון בגוף ולהביא את הספורטאים הישראלים מוכנים באופן מיטבי לרגע האמת.
"אני מלווה ספורטאים במשך הרבה שנים, אני יודע מה עובר עליהם ברגעים החשובים ואני בא לעזור להם", סיפר אלכסיי יוחננוב. "אני יוצא איתם לתחרויות בחו"ל ונהנה אם הם מצליחים להגיע להישגים - אבל מה שקרה לי בג'ודו? זה משהו שאי אפשר להסביר. הייתי איתם רק שלוש פעמים באליפויות העולם ובכל אחת מהתחרויות הללו חזרנו עם מדליית זהב, ולאורך כל ההיסטוריה יש לנו רק שלושה אלופי עולם כן?".
אלכסיי יוחננוב עם ירדן ג’רבי בריו (פרטי)בלימוזינה של ג’רבי
הסיפור התחיל בפעם הראשונה בה הוא יצא לאליפות העולם בג'ודו, בריו דה ז'ניירו לפני עשור. "ב-2012 סיימנו את אולימפיאדת לונדון והתחלתי לעבוד עם ירדן ג'רבי", אמר יוחננוב. "באחד מהימים קיבלתי טלפון ממנכ"ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג שאמר לי 'יש אליפות עולם בג'ודו, אתה יכול לנסוע איתה?' ואמרתי 'כן'. ליוויתי את הנבחרת עם ירדן ג'רבי והתרגשתי. זו הייתה הפעם הראשונה שלי באליפות עולם, זה היה מאוד עוצמתי".
אלכסיי חשף סיפור שמעולם לא סופר על מה שקרה מאחורי התחרות: "ירדן הייתה מאוד תחרותית ואהבתי את זה. שמחתי לעזור לה במה שאפשר. לפני התחרות ישבנו בחוף הקופה קבנה ואכלנו, פתאום עברה שם לימוזינה וירדן אמרה לשני הרשקו 'אם אני זוכה במדליה אני לוקחת את הלימוזינה לסיבוב', אז שני אמר לה 'אם את זוכה בתחרות, אני משלם עליה'.
כמה ימים אחרי, ירדן זכתה במדליית הזהב והמשפט הראשון שהיא אמרה אחרי שיצאה מהמזרן זה 'איפה הכסף ללימוזינה?' וכולנו נסענו לשם שוב. זו הייתה חגיגה. אחר כך הייתי איתה גם באולימפיאדת ריו והיא זכתה במדליית הארד, שזו גם הייתה חוויה בפני עצמה".
הלימוזינה של ג’רבי אחרי הזהב העולמי (פרטי)“הזכייה של מוקי? הרגשתי כאילו אני בשב”כ”
לאחר מכן, הוא יצא עם שגיא מוקי לאליפות העולם בטוקיו ב-2019 וראה את רגעי הדרמה כאשר במזרן המקביל אלוף העולם האיראני סעיד מולאי נאלץ להפסיד כדי להימנע ממפגש עם הישראלי. "באתי לטפל בנבחרת ולעזור לשגיא עם הפציעות ונקלענו לאירוע שהפך לחתיכת סיפור", ציין המעסה. "מוקי עלה לגמר ומולאי הפסיד בכוונה כדי לא לעמוד מולו על המזרן או בכלל על הפודיום, הם לא רצו תמונה של דגל ישראל לצד דגל איראן. בתחרות הזאת הרגשתי כאילו אני עובד בשב"כ".
יוחננוב טוען כי "מוקי היה מפצלת של ג'ודו באותה התקופה. אני חושב שמגפת הקורונה ודחיית אולימפיאדת טוקיו בשנה פגעו בו מאוד. בלי קורונה, אם המשחקים האולימפיים היו ב-2020, מוקי היה מגיע לתוצאה אחרת מזו שעשה באולימפיאדת טוקיו בקיץ 2021. בפאריס 2024 הוא מסוגל להצליח, אני מאמין בו".
שגיא מוקי (חגי מיכאלי)הנחישות של לניר
בפעם האחרונה שהוא יצא לאליפות העולם בג'ודו זה היה בחודש שעבר בקטאר. "שם לא ממש האמנתי שזה יקרה לי שוב, כי אמר אפשר לראות מדליות זהב? אבל בסוף זכינו בעוד מדליית זהב פלוס בונוס של שתי מדליות ארד", התלהב יוחננוב.
"נורא אהבתי לראות את ענבר לניר בקטאר, היא עשתה הופעה מרשימה והיה כיף לראות איך הכל התחבר לה שם. מה שיפה בג'ודו שלה שמבחינתה זה הכל או כלום, כך שהיא משקיעה הרבה מאמץ. בכל פעם שיש ספורטאי שמנצח קרב מסוים, אני צריך לעזור לו להתאושש מהר ולהכין אותו לקרב הבא, והיא לאורך כל הדרך הייתה חדורת מטרה להמשיך ולנצח. הנחישות שלה מדהימה, לכן היא זכתה בזהב".
התחרות בקטאר הייתה מרגשת עבור אלכסיי ועבור הצוות המקצועי שעובד עם נבחרות ישראל בג'ודו. "עצם זה שהגענו למדינה שאין לנו יחסים דיפלומטיים איתה והיא זכתה שם במדליית הזהב, כך שההמנון שלנו נוגן, זה היה רגע מיוחד".
אלכסיי יוחננוב וענבר לניר (פרטי)מספורטאי למעסה
אלכסיי היה ספורטאי בעצמו בעבר. אביו, בר חי בוריס יוחננוב, הוא מאמן היאבקות, ואלכסיי היה אלוף ישראל בהיאבקות והשתתף בתחרויות בינלאומיות, אך לא הגיע לאולימפיאדת אתונה. בעקבות זאת, הוא פרש, חזר, ניצח פעמיים את המכביה והלך ללמוד כיצד להפוך למעסה.
"באולימפיאדת ריו הייתי במשלחת האולימפית כמעסה, כאשר אבא שלי שימש כשופט בינלאומי בתחרויות ההיאבקות וזה היה מרגש", שיתף אלכסיי. "יש לי שלושה ילדים. הבן שלי, עידן, עם תסמונת דאון והוא מתאמן כמו כל אחד אחר אצל אבא שלי בבית דני, כך שאנחנו ממשיכים שלושה דורות בענף".
אלכסיי ואביו באולימפיאדת ריו (פרטי)לדבריו, "אני רואה בטיפולים כשליחות. אני אוהב לטפל באנשים בכלל ובספורטאים בפרט. בגלל שהייתי ספורטאי בעצמי, אני יודע עד כמה הטיפול עוזר להם בהכנה ובשיקום של הגוף לפעילות בעצימות גבוהה. אם קוראים לי, אני יוצא איתם לתחרויות בחו"ל ועושה הכל כדי שיצליחו. הרבה מזה בזכות אשתי סבטלנה, כי אם לא היא והדאגה שלה לילדים שלנו, לא הייתי מגיע למקומות האלה. זה כיף לעשות היסטוריה ולהיות חלק מההצלחה, גם אם לא רואים אותי מחליף גלגל כמו בפורמולה 1 והכל קורה מאחורי הקלעים".