אחרי שכבשה את הפודיום באליפות העולם בגיל 20, אנסטסיה גורבנקו מתכוננת לאליפות אירופה והמשחקים האולימפיים. השחיינית המובילה התארחה בפודקאסט האולימפי ב-ONE עם אסי ממן ודיברה על המטרות הבאות שלה. האזינו לראיון בפודקאסט.

השחיינית המובילה התייחסה למעמד החדש שלה כסגנית אלופת העולם, הקדשת המדליה שלה למתן אנגרסט בן כיתתה שחטוף בעזה, המבטים שנעצו בה בקטאר במהלך אליפות העולם האחרונה כשלבשה את מדי הנבחרת, המטרה לזכות במדליית זהב שלישית ברציפות ב-200 מטר מעורב באליפות אירופה ולייצר שושלת כמו של קטינקה הוסו, המעבר ל-400 מטר מעורב, הרצון לראות קהל שייתן שואו ביציעים בתחרות הטריילז שתהיה האחרונה שתתקיים בארץ לפני המשחקים האולימפיים כמו בארה”ב, השיחות עם המאמנים הבכירים בעולם ובחירת המאמן שלה, והאם תלך לקולג’ אחרי פאריס?

אנסטסיה גורבנקו אמרה: “מדליית הכסף באליפות העולם מביאה לי ביטחון לקראת אולימפיאדת פאריס 2024. המטרה שלי היא לשבור שיאים אישיים במאני טיים. במשחקים האולימפיים הרבה לא מצליחות לשבור על השיא שלהן, אז  עיקר צריך לדעת להתמודד עם הלחץ שם. קשה להגיע לגמר, אבל אני ממש אוהבת את המשחים המעורבים כי הם הכי מעניינים. בפאריס יהיה קרב גדול בנשים, אם אצליח להעפיל לגמר - לכל מי שתהיה שם יהיה סיכוי למדליה אולימפית. כשאגיע לגמר, אפשר יהיה לדבר על זה. הכל פתוח”.

אנסטסיה גורבנקו (פרטי)אנסטסיה גורבנקו (פרטי)

גורבנקו חשפה על המצב בנבחרת: “אני מרגישה שאני פותחת דלתות למי שבאים אחריי, זה שם את השחייה הישראלית במקום אחר. הנבחרת הישראלית עשתה קפיצת מדרגה ביחד ומסתכלים עלינו כיריבים ראויים בשליחים, כך שכולנו יכולים לעשות דברים מדהימים בקיץ הקרוב. התוצאות האחרונות של תומר פרנקל וגל כהן גרומי היו שוות מדליה באליפות העולם, צריך לתמוך בהם כלכלית יותר. אין להם ספונסרים וזה מערער אותם במחשבות האם להמשיך בשחייה, צריך לנסות לשמר את מה שיש ולתמוך בהם. כשאומרים שחייה ישר חושבים על השם שלי אבל שוכחים שיש נבחרת גדולה ואיכותית ביחד איתי. הלוואי שהיו מתייחסים אליהם כמו בחו”ל״.

אנסטסיה ציינה: “אני כבר רואה את הדור הבא. אני מקווה שיעברו אותי ביום מן הימים. אני אוהבת לראות גם את אחותי הקטנה אנה מתחילה לשחות. עוד מוקדם להגיד לאן היא תגיע, כי היא בת 11, אבל אני מקווה שלא ישימו עליה יותר מידי לחץ. עליי מגיל 14-15 שמו לחץ. הכי חשוב זה ליהנות ולהמשיך להיות מאושרת. אבא שלי חולה על שחייה, הוא לא האמין שזכיתי במדליית כסף באליפות העולם כי הוא זה שהעיר אותי ולקח אותי לאימונים בבוקר. ההורים שלי יהיו ביציע בפאריס, הם כבר קנו כרטיסים, אז שאלתי אותם ‘מה יקרה אם לא אעלה לגמר?’ והם אמרו לי ‘לא נורא, נצפה באנשים האחרים’. הם עוזרים לי המון”.

אנסטסיה גורבנקו (פרטי)אנסטסיה גורבנקו (פרטי)
הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה