לאחר הזכייה במדליית הארד באולימפיאדת פאריס, פיטר פלצ’יק סיכם את הקמפיין האולימפי האחרון באירוע שנערך היום (ראשון) בראשון לציון והצהיר כי יתחרה באולימפיאדת לוס אנג’לס 2028. בנוסף, הג׳ודאי הודה לכל שותפיו למסע והצהיר כי יקים קרן מיוחדת לספורטאים אולימפיים שזקוקים לתמיכה כלכלית כדי להישאר בספורט למרות הקשיים ולא לפספס מדליות בעתיד.
כזכור, פלצ’יק היה ספורטאי בעל פונטציאל אבל פרץ בגיל מאוחר יחסית, רק בגיל 26, בעקבות פציעות - כך שבינתיים עזב את נבחרת הג׳ודו ונאלץ להתפרנס מעבודות זמניות כמו אבטחה במועדוני לילה כדי לגמור את החודש. כעת, בגיל 32 ולאחר שזכה במדליית הארד האולימפית, פלצ’יק מעוניין לייצר הזדמנות לאחרים ולכן הקים את הקרן הפילנתרופית שתתמוך בספורטאים שזקוקים לסיוע כלכלי כדי להימנע מפרישה.
הקרן תקרא The Paltchik Foundation ומטרתה לגייס לפחות שמונה מיליון שקל לשנים הקרובות, במטרה להציע מלגות חודשיות ומענקים להשתתפות בתחרויות בינלאומיות ובמחנות אימונים בחו”ל. פלצ׳יק התחייב להקצות 3% מהכנסותיו העסקיות לטובת הקרן, ולשמש כמוביל תהליך גיוס כספים בארץ ובחו"ל. הקרן תפעל כך שכל בעלי התפקידים בה יהיו בהתנדבות, כלומר 100% מהתרומות יגיעו ישירות לספורטאים הזקוקים להן.
פיטר פלצ'יק עם מדליית הארד (רדאד ג'בארה)בהקשר לכך, פלצ’יק הכריז: “לא נולדתי עם כפית זהב בפה. בקריירה עבדתי בקיוסק, באבטחת ברים או באימוני ילדים. לא כולם מצליחים לעמוד בקושי הזה וספורטאי צריך לקבל את כל המעטפת כדי להצליח בספורט ולנקות את כל הרעשים. ספורטאי יחידני עם פוטנציאל לעתיד צריך לעסוק רק בספורט. לכן הקמתי את הקרן. מנובמבר 2024 אפריש מהכנסותיי לקרן ואשקיע את כל המאמצים כדי לנהל את הקרן עם מלגות חודשיות ומענקים לנסיעה לתחרויות, בדגש על ספורטאים מהפריפריה. ביחד נוכל לחולל שינוי בספורט הישראלי ולחזק את הספורטאים שנמצאים במצב שאני הייתי בו. את המסע שלי עשיתי כנגד כל הסיכויים ואני רוצה שהדור הבא יצליח כאשר כל הסיכויים לטובתו”.
הג’ודאי הוסיף: “שום דבר בחיים אף פעם לא בא לי בקלות. הרבה דברים התנקזו לרגע המיוחד של הזכייה במדליה, עם כל מה שחווינו במדינה וכל מה שחוויתי בפציעות בשנה האחרונה, אבל גם בתחילת הדרך כי בהתחלה הרבה דברים היו נראים רחוקים מהישג יד. חוויתי טעם הצלחה בגיל צעיר אבל לא פרצתי בבוגרים בשנים הראשונות. חוויתי הפסדים ומשברים, וכמעט כבר ויתרתי. שאלתי את עצמי ‘אולי אני מדמיין דברים?’ כי ב-2016 פספסתי הזדמנות להגיע לאולימפיאדת ריו. בזכות זה אני מי שאני היום”.
פלצ’יק המשיך: “תמיד הייתה לי משמעת עצמית, אבל באמצע החיים סבתא שלי נפטרה וסבא שלי עבר לעפולה כשהיינו מאוד קשורים וזה היה משבר. שם שאלתי את עצמי ‘למה אתה עושה את זה?’ והיא צפה שוב ושוב בדרך. למרות הכל, אורן סמדג׳ה בחר בי לסגל הנבחרת לאליפות אירופה, שם נפצעתי, עבדתי בעבודות מזדמנות ושכחתי מהג׳ודו כשלא מצאתי כוחות נפשיים, אבל אז הגיעה הפגישה האקראית עם אורן סמדג׳ה שלא ידע שאני עובד בלילות והחזיר אותי לג׳ודו״.
רגע מצמרר של פלצ'יק ואורן סמדג'ה (רדאד ג'בארה)הג’ודאי סיפר על אותה התקופה: ״הייתי בן 23, כבר לא ילד, והיה לי קשה לחזור, אבל כשניתקתי את המחשבה על כך שאני זקוק לכסף הכל התחיל להתחבר. אמרתי ‘אני אתנהג כמו כריסטיאנו רונאלדו’, אשתי דניאל שילמה לי את הניתוח ועד היום היא אומרת לי ‘אתה חייב לי 2,000 שקל כריסטיאנו’ והיה אפילו רופא שתרם סכום גדול כדי לנתח אותי, אבל היה לי טירוף בעיניים למרות ההפסדים”.
בדרך להצלחה, פלצ’יק סיפר: “באולימפיאדת טוקיו נכשלתי וקרסתי לתוך עצמי. רציתי להיעלם. אחר כך זכיתי במדליה האולימפית הקבוצתית אבל ידעתי שלא השלמתי את המשימה האישית. הלכתי שם לחדר האוכל עם אורי ששון וראה המולה סביב נובאק ג’וקוביץ’ ורצה תמונה איתו אבל אמרתי לו ‘בוא נתקדם, אתה מדליסט אולימפי’ ואחרי כמה דקות הסתובבתי עם מגש האוכל בספורטאי אחר וראיתי שזה ג’וקוביץ’, שם אורי לא ויתר לי ובתמונה היה נראה כאילו הוא רצה להצטלם איתי אז מבחינת אמא שלי עשיתי את שלי באולימפיאדה, אבל רציתי גם מדליה. לפאריס הגעתי משוחרר יותר והצטלמתי עם כולם בכפר”.
לצד זאת, היה לו גדול לאחר נפילתו של עומר סמדג׳ה ז״ל, בנו של מאמן הנבחרת אורן, ופיטר ציין על כך: ״זה תפס אותנו בזמן שחגגנו לאורן יום הולדת. ישבתי שם ואמרתי לליאת שהיה לי קשה להיות רחוק מהמשפחה שלי במחנה האימונים בטוקיו, והיא אמרה לי ׳תגיד אתה גנוב? הבן שלי עכשיו בעזה׳. אמרתי לעצמי ‘וואו, אני אהבל’. חצי שעה אחרי הם קיבלו את הטלפון הארור הזה, מאותו הרגע נסעתי הביתה והתפללתי שאולי זה לא מה שכולנו חושבים שזה. היה לי קשה, העולם שלנו התהפך. אורן הוא לוחם שהגיע לפאריס למרות הקושי. הוא הביא לי ערך מוסף ענק כשהייתי שם, אפילו אחרי הדבר הנורא הזה שהוא וליאת עברו. הם הגיבורים האמיתיים. היו לנו כמה רגעים מיוחדים ביני לבין אורן באותו היום של המדליה, היה בנינו חוזה לא כתוב שאין מצב שאני מוותר על המדליה”.
יעל ארד (חגי מיכאלי)פלצ’יק הודה לכל שותפיו למסע ועדכן: ״עשיתי את מה שעשיתי בזכות הרבה מאוד אנשים. היידה ללוס אנג’לס, זה ברור שאני הולך לשם״.
יו״ר הוועד האולימפי יעל ארד אמרה: “לפיטר יש נחישות, מיקוד ועבודה קשה, אבל יש לך גם אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה. תמיד היית הראשון להתנדב לכל אירוע שלנו עם הקהילה וזה יוצא דופן. היה לי ברור שתביא את הזכייה הזו ממעמקים, ידעתי שלא תוותר על המדליה. אתה סיפור סינדרלה אמיתי, ודוגמה ומופת לאחרים. תודה על כל מה שעשית״.
אורן סמדג׳ה סיפר: “כשפיטר הפסיד בטוקיו ביקרתי אותו בצורה חריפה על המזרן כי הוא אחד מהלוחמים הגדולים שיש אבל כזה יש לו גם אגו בקרבות וזה פגע בו שם. בפאריס היה קטע מפחיד מול הצרפתי שנתן לו מכה ואמרתי לעצמי ׳אוי, זה לא טוב’ וחששתי שוב שהוא ייקלע לקרב אגו, אבל שם ראיתי פיטר אחר. לשמחתי הוא התנהל בלי אגו ובא להביא תוצאה, הוא עשה מדליה בזכות הדרך שהוא עבר. שם הבנתי עד כמה הוא התבגר ועד כמה הוא ראוי למדליה. לא היה פשוט לאמן אותו ואני חייב תודה למאמן גולן פולק שעבד איתו צמוד באימונים. עשינו דרך ביחד והיה ממש כיף”.
אורן סמדג'ה (רדאד ג'בארה)