רזבוזוב: בכאב אני מסיים את מה שאהבתי בחיי

"הדופק מתחיל לעלות", סינן לעצמו יואל רזבוזוב רגע לפני תחילת מסיבת העיתונאים בה הודיע על פרישתו מג'ודו. מספר שניות לאחר מכן אף אחד מהנוכחים באולם לא יכול לפספס את עיניו הדומעות, לא המראה השגרתי ללוחם אמיתי, ספורטאי אשר נלחם בפציעות עד הרגע האחרון, אשר זכור מהתחבושות הרבות אשר היה עונד על עצמו לפני קרבות.

"קיבלתי החלטה לא פשוטה, אחרי 14 שנים עם הרבה כאב נפשי ובעיקר גופני החלטתי לתלות את חליפות הג'ודו שלי, לא האמנתי שאצטרך להגיד את המילים האלה, אני מסיים כאן את הפרק המשמעותי בחיים שלי, את הדבר שהכי אהבתי בחיי", פתח רזבוזוב את דבריו בעיניים דומעות.

פעמיים הוא זכה במדליית כסף באליפות אירופה, הישג לא רגיל לספורטאי ישראלי, אך כעת בגיל 31 למרות שרצה בכל ליבו להגיע לאולימפיאדת לונדון הוא נאלץ לפרוש בגלל פציעה. "למרות כל המוטיבציה, הגוף שלי הכריע, אני רוצה להתנצל בפני כל אותם אנשים שקיוו שאגיע ללונדון. יש היום הקלה אבל עם הרבה צער. הכי קשה זה אשתי, היא חיה את החיים שלי לפי לוח זמנים של ספורטאי, היא היתה איתי עד הסוף בכל תקופה, אני אוהב ומעריך ורק עכשיו מבין עד כמה גרמתי לה לסבול".

רזבוזוב למעשה כבר התחיל בקריירה פוליטית ובשנים האחרונות הוא מחזיק בתיק הספורט בעיריית נתניה. "אני הולך להתמקד בעבודה ציבורית, אני מרגיש שעשיתי הרבה שינויים בנתניה ומקבל מזה הרבה מוטיבציה. התחלתי לקבל הרבה טלפונים מספורטאי עבר שפונים אליי עם הבעיות שלהם ואני מוכן לעזור לכל מי שצריך. אני מקווה שירצו את הניסיון והידע שלי", התייחס רזבוזוב לעתידו והבהיר, "אני מקווה שבחיים הבאים שלי גם אתקל באתגרים כי בלי זה ספורטאי אמיתי לא יכול לחיות. תמיד אמשיך בדרך של הספורט, אם ירצו אותי בפוליטיקה ברמה הארצית ויתנו לי להתמקד בספורט כמובן שאשמח".

רזבוזוב. "לא האמנתי שאגיד את המילים האלו" (איתי ישראל)

זאבי: "בחיים לא ראיתי אותו מתרגש ככה"
הג'ודוקא הבכיר, אריק זאבי התייחס אף הוא לפרישה של חברו הטוב: "אני יודע על הרצון שלו מזה זמן אבל רק עכשיו זה נפל עליי. בחיים לא ראיתי אותו מתרגש ככה. מבחינתי זה מאורע שמח וגם עצוב. עצוב כי נגמרה תקופה וכי הוא לא פרש בדרך שבה ספורטאי רוצה לפרוש. ואני שמח בגלל הקריירה האדירה שלו ובגלל שאני בטוח שלא רחוק היום שנשמע עליו בהקשרים ספורטיביים ואחרים".

יו"ר הוועד האולימפי בישראל, צבי ורשביאק הגיב לפרישה: "יואל היה מבכירי הספורטאים באירופה, ויעידו על כך הישגיו. היה בו כשרון ורב, והוא היה בעל פוטנציאל גדול מאוד, שלצערנו הרב לא הצליח לממש אותו בגלל פציעות חוזרות ונשנות. הוא היה ספורטאי למופת, שאפתן ובהחלט מהווה מודל מצוין לחיקוי. אנחנו מאמינים שכל ספורטאי אולימפי ימשיך בעתיד אחרי הפרישה לתרום מאישיותו, כישוריו וניסיונו. רזבוזוב השתלב במערכת הספורט בעירייה, ואנו כבר רואים את תרומתו. אני בטוח שהוא יסייע רבות לקידום הספורט בנתניה".

זאבי והחבר הטוב. "בחיים לא ראיתי אותו מתרגש ככה" (איתי ישראל)

מנהל היחידה לספורט הישגי, גילי לוסטיג, אמר במסיבת העיתונאים: "אני שמח שיואל בחר להודיע על הפרישה דווקא במשרדים שלנו. הוא היה ג'ודוקא למופת, במסירות שלו. לא הרבה ספורטאים ישראלים יכולים להתגאות בשתי מדליות כסף באליפויות אירופה ואני חושב שגם באתונה 2004 הוא היה שווה מדליה".