במשך שנים סימנו את דריה אטמנוב כיורשת של לינוי אשרם, אך המתעמלת האמנותית בת ה-17 נעלמה לתקופה ממושכת בגלל פציעה חוזרת שנבעה משבר בכף הרגל. זה קרה לה לפני כשנה, באימון שביצעה לפני אליפות העולם, ומשם היא הלכה לשיקום ממושך. שלוש פעמים דריה ניסתה לחזור, אך בכל פעם נפצעה שוב, כך שהושבתה לעשרה חודשים ונותרה מחוץ לתחרויות בסבב העולמי.
היו כאלה שחשבו שזה כבר לא יקרה ואטמנוב התמודדה עם הרבה תסכול, אך איילת זוסמן לא ויתרה והקיפה אותה במומחים וברופאים נוספים כדי שתחזור לאולם ותוכל להתחרות במשחקים האולימפיים. לטיפול הרפואי שלה הצטרפו ד”ר אסף אלבגלי שהוא בעל התמחות ספציפית בשברים חוזרים בכף הרגל וד”ר שי טננבאום שמתמחה באורתופדיה של כף הרגל, שעבדו ביחד עם הצוות הקיים שכולל את ד”ר לובה גליצקיה הרופאה הצמודה שלה, הפיזיותרפיסטית נטלי ברטלר והמעסה רוני שחורי.
המטרה שלהם הייתה להחזיר את אטמנוב להתחרות באליפות אירופה, אך הם ביקשו עוד קצת זמן כדי ללכת על בטוח - ובסופו של דבר החזירו אותה אחרי כעשרה חודשים של טיפולים למשטח התחרויות. למעשה, אטמנוב הייתה כשירה לחלוטין רק זמן קצר לפני אליפות העולם, התחרות הגדולה של השנה, אותה היא סיימה אמש (שבת) עם הפתעה גדולה לאחר שזכתה במדליית הארד בקרב רב.
הנשיא הרצוג בשיחה עם זוכת הארד בהתעמלותזו הייתה מדליה שסגרה מעגל אחרי תקופה קשה של פציעה מורכבת בכף הרגל. הישג שעשה טוב על הלב למאמנת שגידלה אותה, איילת זוסמן, שרשמה הצלחה גדולה באליפות העולם עם הרבה קסם. באופן מדהים, אחרי היעדרות ארוכה, אטמנוב גם זכתה בכרטיס למשחקים האולימפיים בפאריס 2024 וגם זכתה במקום על הפודיום בגמר החשוב ביותר. המתעמלת עשתה זאת לראשונה בקריירת הבוגרות שלה.
“הופתעתי מאוד מהמדליה”, סיפרה דריה אטמנוב בראיון ל-ONE אחרי ההופעה שלה על הפודיום העולמי. “לא התחריתי הרבה זמן והייתה לי רק תחרות הכנה אחת במילאנו לפני אליפות העולם בוולנסיה, כך שלא ציפיתי לזה. הגעתי לגמר הקרב רב כשבעצם רק רציתי ליהנות ולעשות את הטוב ביותר שלי. במהלך התחרות לא ממש עקבתי אחרי הציונים כדי שזה לא יפריע לי, אבל אחרי התרגיל האחרון ישבתי עם איילת והבנתי שפתאום אני מסוגלת לסיים עם מדליה. ידעתי שעשיתי הופעה טובה, אבל הייתי די בהלם”.
איך עברה עלייך השנה האחרונה עם הפציעה שהשאירה אותך כמעט שנה שלמה בחוץ?
“זה היה קשה. זו הרגשה מאוד קשה לראות איך כל המתחרות שלי המשיכו לעבוד ולהתקדם, בעוד שאני מבחינה פיזית לא מסוגלת בכלל לקום על הרגליים או ללכת בצורה נורמלית. לא אשקר, זה היה מאוד קשה. רק בזכות הצוות הרפואי שעוטף אותי והמאמנות שליוו אותי, רק בזכותם הגעתי לאליפות העולם ועשיתי את זה”.
דריה אטמנוב (חגי מיכאלי)הקמפיין האולימפי שלך הוא קצר יותר ונמשך רק שלוש שנים, על מה חשבת במהלך החודשים הארוכים של הפציעה?
“הייתי בתקופה מתסכלת ונורא קשה, לא קל אחד יכול לעבור את התקופה הזאת. היו לי הרבה מחשבות וזה לגיטימי, אבל בסוף זה ספורט שבחרתי לעשות ולכן החלטתי שאני רוצה להמשיך, להגיע לאליפות העולם הזאת ולעשות את הקריטריון האולימפי. זו הייתה המטרה שלי. בזכות הרבה אנשים טובים שעוטפים אותי הצלחתי ואני מאושרת מזה”.
מה זה אומר עלייך אם סיימת במקום שלישי בקרב רב העולמי, שנה לפני המשחקים האולימפיים, ועוד אחרי פציעה שכזאת?
“שאני כנראה באמת מסוגלת להגיע רחוק. בזכות עבודה קשה ואנשים נכונים אפשר להגיע רחוק. האמת שאני לא כל כך מעכלת עדיין את הזכייה במדליה כי זה משהו מטורף אחרי כל מה שעברנו. מה יהיה בהמשך? אני רוצה ליהנות מהדרך ומהתחרויות שיבואו, וגם לגרום לקהל ליהנות ממני. זה הכי חשוב מבחינתי. אחרי אליפות העולם אני אנוח ואחזור עם כוחות מחודשים”.
התאכזבת מזה שעדי כץ לא השיגה גם את הכרטיס למשחקים האולימפיים?
“אני לא ממש רוצה לדבר על זה, אבל אני רק רוצה לומר שאני מאוד אוהבת את עדי ואני יודעת שהיא עשתה את הטוב ביותר שלה בתחרות הזאת. אנחנו חברות מאוד טובות ואני נורא מבואסת בשבילה שהיא לא עשתה את הקריטריון, אבל יחד עם זאת יש לה המון הישגים אחרים מהשנים האחרונות, היא השיגה מדליות בתחרויות מהסבב העולמי, עשתה הישגים יפים ואפילו זכתה במדליית כסף בתרגיל החישוק באליפות אירופה, וחשוב לזכור גם את זה”.
דריה אטמנוב (באדיבות איגוד ההתעמלות בישראל)נדמה שהתבגרת מאוד בשנה האחרונה, אבל איך זה מרגיש להיות על הפודיום באליפות העולם בגיל 17? הרי יש הרבה נערות בגילך לא חוו משהו שדומה לזה בכלל, אז כמה זה מיוחד בעינייך?
“אני לא חושבת שזה אומר משהו. ילדות בגילי לא עובדות במשך כל כך הרבה שעות מידי יום כמוני, אני מקדישה לזה את כל החיים שלי ונמצאת מהבוקר עד הערב באולם. זה היה החלום שלי וזה מה שאני אוהבת לעשות, וכל עוד אני בריאה ומצליחה להגיע רחוק אני שמחה”.