בצל ההישגים של המרתוניסטים באליפות העולם, עם מדליית הארד של לונה סלפטר בשנה שעברה באורגון ומדליית הכסף של מארו טפרי שהושגה אתמול (ראשון) בבודפשט, באיגוד האתלטיקה מכוונים גבוה ורוצים לפתח עוד יותר את תחום הריצה בישראל, מתוך כוונה לשלוח נציגים נוספים למשחקים האולימפיים גם בריצות לטווחים בינוניים. כמו כן, בענף כבר מסמנים מטרה לקראת אולימפיאדת פאריס 2024 - להכשיר שלושה מרתוניסטים כדי שיוכלו להיכנס למאבקים על מדליה אולימפית.
בתחילת השנה אושרה בהנהלת האיגוד פתיחת אקדמיה במכון וינגייט, שאמורה להתחיל את פעילותה בעוד כשנה, במטרה לאתר 40 ילדים בעלי פוטנציאל לאחר עבודת מיפוי, כדי שיתמקדו בריצות לטווח בינוני של 800 עד 1,500 מטר. האקדמיה תהיה בתנאי פנימייה ומשם ניתן יהיה לבחור את הדור הבא של הרצים ולטפח אותם בתנאים מיוחדים, לקראת שיפוץ מתחם האתלטיקה במכון וינגייט בשנים הקרובות והקמת הבית הלאומי של הענף במתחם.
באיגוד האתלטיקה מנסים בכל הכוח לפתח את תחום הריצות בארץ. כרגע, אין ממש אתלטים שקרובים להשגת הקריטריון בריצות לטווחים בינוניים. אחרי אישור ההנהלה לפיתוח האקדמיה, באיגוד פנו למכון וינגייט כדי לבדוק את ההיתכנות לפתיחתה אך עדיין אין סיכום בין הצדדים, אך זו תוכנית המגירה של הענף לעתיד הקרוב.
באיגוד שואפים למקצוענות ולעבודה מסודרת. יש לציין כי בחודש אפריל המרתוניסטים עברו לעבודה במתכונת של נבחרת, מתוך הנחה שזה יביא לשיפור התוצאות של הגברים, מה שאכן קרה בפועל בשנה האחרונה. כעת הם עובדים מסודר עם צוות של מאמנים בראשותו של יוסף גיזאצ’ו, כולל זוהר זימרו שעוזר בעבודת האימון, כמו גם דן סלפטר ואיתי מגידי שהשתלבו בצוות הזה כיועצים.
כמו כן, יש עוד כמה תוכניות מגירה. לקראת המשחקים האולימפיים נבחנת האפשרות לפיצול בתוך הפרויקט הקיים של נבחרת המרתוניסטים, כך שחלקם יעברו להתחרות במרחקים קצרים יותר של 5,000 מטר, 10,000 מטר או חצי מרתון. כלומר, רצים כמו גשאו איילה או טדסה גטהון יוכלו להתחרות במרחקים נוספים מלבד המרתון, כאשר ניסוי הכלים עתיד להתרחש באליפות העולם לחצי מרתון או באליפות אירופה לחצי מרתון שתתקיים בפורמט אישי וקבוצתי.
בתוך כך, חברי ההנהלה באיגוד עודכנו על ידי בכירים בענף כי אחרי המיזם המשותף עם מרתון תל אביב לשבירת השיא בריצת 10 ק"מ עם לונה סלפטר, שלא צלח בשנה שעברה - בשנה הבאה מתכננים המארגנים לנסות ולשבור את השיא של הגברים לצד שיא העולם לנשים במסגרת אירועי המרתון בתל אביב. בנוסף, נעשה ניסיון לזכות באירוח אליפות אירופה במרתון ב-2027 בישראל, כאשר מאחורי המהלך עומדים יו”ר האיגוד עמי ברן והמנכ”ל גל לוי.
המטרה: שלושה ישראלים שייאבקו על מדליה במרתון בפאריס 2024
איתי מגידי, המנהל ההישגי והאחראי הריצות הארוכות והבינוניות, התייחס להישגים של מארו טפרי שסיים במקום השני בעולם ושל לונה סלפטר שסיימה רביעית במרתון: “אנחנו שמחים על ההישגים. לונה סלפטר, מארו טפרי וגשאו איילה יכולים ביום נתון לסיים את המרתון במשחקים האולימפיים בטווח שבין מדליה לטופ 10. צריך לעבוד ולעשות התאמות למסלול שיהיה בפאריס, כי זה יהיה מסלול לא פשוט, ולהיערך בהתאם עם תוכנית מסודרת”.
מגידי ניתח את הריצה של טפרי וציין: “כשהטמפרטורה עולה, לרוץ בקצב אחיד זה יותר קשה. התוכנית הייתה להתחיל לאט בגלל החום, לשמור כוחות ולרוץ בחצי השני אולי יותר מהר, אבל בגברים הריצה התחילה יחסית מהר בניגוד לנשים ולכן חצי מהמתמודדים נשרו בדרך. לא פחדנו מזה כי אנחנו היינו מודעים לזה, עשינו מחנה אימונים עם חשיפה לחום, כך שהחום לא ממש השפיע על הרצים שלנו. הגענו מוכנים ולמזלנו גם אם הריצה בחצי הראשון הייתה מהירה, היא לא גבתה ממארו כוחות מיותרים בחצי השני. כשהזבובים נופלים ואתה אוכל אותם כמו פאקמן, אתה יודע שתשפר מיקום ושאתה בדרך הנכונה לשם”.
רגעי הסיום היו מותחים ומארו זכה למחמאות על ניהול הריצה שלו: “באמצע המרתון הבנתי שמארו מסוגל לעשות את זה”, הוסיף מגידי. “בתוך כמה קילומטרים הוא עלה מהמקום ה-26, ל-22, אחר כך ל-11, המשיך למקום התשיעי, נפל בתחנת מים בגלל הכביש החלק וירד קצת, אבל הוא קם וחזר לחמישייה המובילה, עד ששיפר לשלישי ושיפר לשני ב-200 מטר האחרונים. צחקנו על זה ואמרנו שמארו ‘עשה מינכן’, אחרי שאתלט הגרמני ניצח אותו באליפות אירופה במטרים האחרונים - והפעם מארו הוא זה שעקף את האתיופי אחרי שזיהה שהוא גמור וסיים לפניו. מארו נתן פיניש ענק ועקף בין היתר מדליסט אולימפי שלא סיים את הריצה, עקף את אלוף העולם בקילומטרים האחרונים וסיים במקום השני בעולם. זה בלתי נתפס, אבל מארו טפרי הוא כמו מחשב, לא נסחף לאפיזודות של ריצה בקצב מהיר ומשתולל, אלא עובד בצורה שקולה ויודע בדיוק מה לעשות. לא סתם הוא זכה במדליה הזאת”.