לפני שנה, באוגוסט 2022, בלסינג אפריפה זכה באליפות העולם עד גיל 20 בריצת 200 מטר, תוך שקבע שיא חדש של 19.96 שניות. ההתפוצצות הזו על המסלול בקולומביה הביאה אחריה כותרות בכל העולם, כי זו הייתה התוצאה השלישית בטיבה לגיל נוער בכל הזמנים, אחרי ה-19.49 שניות שעשה אריון ניוטון וה-19.93 של יוסיין בולט.
זו הייתה התקדמות אדירה עבור האצן הישראלי. לא היה אף אתלט אירופאי שעשה תוצאה כזאת בגיל שלו. ועל הנייר, אם בלסינג היה מתחרה במשחקים האולימפיים בטוקיו והיה חוצה את קו הסיום בתוצאה הזו הוא היה מסיים במקום החמישי. לכן הרבה עיניים הביטו ביהלום שהגיע מישראל.
כעת, באוגוסט 2023, בלסינג אפריפה יגיע לראשונה לאליפות העולם לבוגרים ויתחרה ב-200 מטר. אומנם לאורך השנה השנה האחרונה הוא לא הצליח לרדת שוב מ-20 שניות וקבע העונה רק 20.42 שניות בגלל חשד לפציעה שגרמה לו להפסיק להתאמן ולהתחרות לתקופה של כמה חודשים, אך הוא חוזר לעצמו וינסה לרדת מ-20.16 שניות כדי לזכות בכרטיס למשחקים האולימפיים בפאריס, כך שבשנה הבאה הוא יוכל להשתתף גם באירוע השיא ולהגיע לשם בכושר שיא.
בלסינג אפריפה בן ה-19 נכנס למגרש של הגדולים. לקראת התחרות היוקרתית שתתקיים בהונגריה, האתלט הישראלי התייחס בראיון מיוחד ל-ONE לציפיות הגדולות שיש על כתפיו, החיים בארץ, הפציעות בשרירים מהן הוא סבל לאחר שהתגייס לצה"ל, המחשבות על אחותו מרסי שעדיין לא קיבלה אזרחות והאם הוא מסוגל להיות חלק מהטופ העולמי גם אחרי המעבר לבוגרים?
בלסינג, איך אתה מרגיש רגע לפני ההופעה הראשונה שלך באליפות העולם לבוגרים?
"זה מאוד מרגש אותי. תמיד רציתי להגיע לתחרות כזאת. זה מעמד גדול ומקום גבוה שתמיד שאפתי להגיע אליו. אני בא במטרה ליהנות".
מרגש אותך לעמוד ליד הגדולים ביותר?
"המעמד מרגש, אבל בסך הכל אלה האנשים שאתחרה איתם בעתיד וכבר התחריתי מול רובם בתחרויות שונות. מה שכן, זה מעמד הרבה יותר גבוה ויוקרתי. אני בא במטרה להפגיז ולהוציא מעצמי כמה שיותר".
בשנה האחרונה לא התחרית והיו לך כמה חודשים של עצירה. ממה זה נבע?
"הייתה לי חצי שנה לא מי יודע מה. הייתה לי סוג של פציעה שגזלה ממני הרבה זמן. עכשיו מתאמן כרגיל ומרגיש חזק".
מה עבר עליך כשהיית פצוע ולא יכולת להתאמן כרגיל, דווקא אחרי שנה מדהימה?
"לא אשקר, זה היה מאוד מתסכל. היה לי עצוב. לא הבנתי מה זה. אני הולך לבדיקות, אבל לא רואים כלום. אני הולך לרופאים, אבל לא יודעים מה זה. אני יושב בבית ולא מבין מה אני עושה עכשיו. עשיתי פיזיותרפיה כדי להתחזק בשרירים ושהכאב ייעלם. הוא עדיין לא נעלם במאה אחוז, אבל עכשיו אני יכול לרוץ, ואפילו מהר מאוד בספרינט, כך שאני שמח שיצאתי מהתקופה הזאת".
זאת אומרת שהפציעה לא תשפיע עליך באליפות העולם?
"זה לא ישפיע עליי באליפות העולם ואני חושב רק על התחרות. יהיו לי מתחרים שידחפו אותי קדימה כי הפעם זה כבר לא מתחרה אחד או שניים, אלא כולם יהיו חזקים מאוד. אני רוצה לשרוף את המסלול מולם ולהביא את הטוב ביותר שלי".
יכול להיות שהפציעות הגיעו בגלל שהתגייסת לצה"ל באותה התקופה?
"אמרו לי שזה מהנסיעות, אבל אני חושב שזה אולי מהטירונות כי בטירונות יש חוסר בשינה, עומדים הרבה על הרגליים ומסתובבים בנעליים לא נוחות. בגלל זה אני חושב שזה משהו שיכול להשפיע על הגוף של ספורטאי כמוני. הפציעות הגיעו מכאבים בשרירים, לפעמים במקומות שונים, ולכן אולי הייתה לזה השפעה, אבל זה מאחוריי".
אליפות העולם נערכת פחות משנה לאולימפיאדת פאריס. היא תוכל לתת איזו אינדיקציה למה שנראה ממך במשחקים האולימפיים, או שזה עדיין מוקדם?
"אני לא אוהב לדבר על דברים לפני שהם קורים. בתחרות הזו לא אחשוב על מה שיהיה בעוד שנה. אני לא חושב מה יקרה אם אהיה בחצי גמר אולימפי באליפות העולם ואם זה יבטיח לי תוצאה כזאת במשחקים האולימפיים. עד אז, הכל פתוח והכל יכול לקרות. יום עוד קצת פחות משנה, אני צריך להשיג הקריטריון ובהמשך אני מקווה שאתחזק. בחודשים הקרובים הכי חשוב מבחינתי זה להיות בריא וחזק".
בשנה שעברה השוו אותך ליוסיין בולט ואחרים, אתה מרגיש את הבאזז סביבך?
"אני לא ממש מרגיש את זה. מה שטוב אצלי זה שאני יכול להתנתק לגמרי, ככה שאני לא חושב על זה. אני יודע שלפעמים זה יכול להוציא אותך מדעתך. כמובן שזה כבוד גדול שאומרים לי שאני מזכיר את בולט או אתלט אחר, אבל אני לא חושב על זה. בולט הוא אחד, יחיד ומיוחד. אני בלסינג, אותו בלסינג שהייתי".
בזמן שאתה יוצא להתחרות באליפות העולם, אחותך מרסי עדיין לא קיבלה אזרחות ולכן היא עדיין לא יכולה לייצג את ישראל למרות שהיא עמדה בקריטריונים לתחרויות. מה אתה חושב על המצב הזה?
"אני מרגיש את זה וחי את זה כל היום. אולי זה לא פוגע בי, אבל זה יושב לי על הלב. מרסי היא כמוני, היא גרה בישראל, חונכה בישראל ויש לה חברים ישראלים. היא צברית לכל דבר, בדיוק כמוני, ועדיין אנחנו צריכים להילחם כדי שתקבל אזרחות. אומנם היא לא אתלטית בכירה, אבל יכולה להגיע רחוק. יש לה עתיד מזהיר, אני לא מפחד לומר את זה, אבל זה מרגיש כאילו זה לא משנה כי זה כאילו לא מעניין".
מה היית רוצה שיקרה?
"אני מקווה שיעשו זירוז הליכים, שהיא תקבל את האזרחות, ותתחיל לראות עולם ולצבור ניסיון בינלאומי בתחרויות. היא תביא כבוד למדינת ישראל. אם היא תקבל אזרחות זה יכול להשתלם למדינה ולתת לה עתיד או סיפוק עצמי, בעצם זה שהיא תוכל לטוס ולהתחרות בלי דאגות או מחשבות שהיא לא שווה לכולם. אם היא תקבל אזרחות, יהיה לה ראש שקט, היא תתחרה ותצבור ניסיון. אני מאחל לה את השקט הזה. כשלא הייתה לי אזרחות, לא היה לי ראש שקט".
היא מוטרדת מזה?
"כן, ברור שזה מטריד אותה. היא עשתה קריטריונים לתחרויות ומגיע לה לצאת לשם, אבל בגלל שאין אזרחות היא עדיין לא יכולה לטוס. למה? למה היא לא יכולה להיות כמו כולם?".
אתה מרגיש ישראלי?
"כן. אני מרגיש ישראלי, לא מרגיש שונה. טוב לי פה, זה המקום שגדלתי בו".
נולדת בארץ להורים מגאנה. אתה מייצג את ישראל באליפות העולם, אבל האם אתה מרגיש לפעמים שיש גזענות או יחס אחר כלפיך?
"לא, ממש לא. אני לא מרגיש שום גזענות".
איך זה לשרת בצה"ל?
"זה בסדר גמור, מרגיש לי רגיל. אני שמח להיות במסגרת הזאת. לא עושים לי בעיות עם האימונים והתחרויות, ממש מתחשבים בי ואני מאושר מזה. אני עובד עם האמרים וזה מגניב".
בגיל 19 יש לך ספונסרים שתומכים בך, ביניהם גם יעקב שחר. אתה מקבל כל מה שאתה צריך כדי להצליח?
"כן, שום דבר לא חסר לי. יש לי את הספונסרים שלי, עם וולבו ושופרסל, ואני מקבל גם תמיכה מאיגוד האתלטיקה, ממכבי תל אביב ומהוועד האולימפי. היום אני יכול להגיד שיש לי ראש שקט. יש לי גם רכב. נורא הפתיע אותי שיענקל'ה עוזר לי, ואני שמח שהוא קיבל אותי בחום, גם הבן שלו אור, עוזי מור וכל המשפחה והעובדים. הם אנשים מדהימים".
אפריפה יתחרה רק ב-200 מטר באליפות העולם וזה יקרה ב-23 באוגוסט. המאמן שלו יגאל בלון מנסה לא לשנות הרבה דברים בעבודה עם היהלום של האתלטיקה הישראלית רק בגלל שמדובר באליפות העולם, מבחינתו הוא ממשיך באותה הדרך שתכנן. לדבריו, בלסינג התקדם ביכולת על אף שבקושי התחרה מתחילת השנה שהיו עוזרות לו לצבור ניסיון נוסף על המסלול. בתוכנית העבודה שלו, אפריפה יצטרך לסחוט את עצמו בכל ריצה, בתקווה להתקדם לשלבים הבאים.
בלסינג, מה המטרה שלך באליפות העולם?
"לעשות את הטוב ביותר שלי בכל ריצה. המטרה שלי היא קודם כל לנסות להגיע לחצי הגמר. אני מרגיש חזק ואני מאמין שאני מסוגל גם לעשות את הקריטריון האולימפי שאומר שאני צריך לרדת מ-20.16 שניות. אם אני אבוא כמו שאני ולא אפחד, אני אוכל להפגיז".
יש הרבה ציפיות ממך. מה אתה עוד צריך לשפר כדי להגיע לשיאים חדשים ואולי אפילו למדליות נוספות?
"אני לא חושב על זה. איך אשבור שיא? איזה מדליה תהיה לי? זה משהו שאני לא חושב עליו עכשיו. אני עוד צעיר, אני רק בן 19 ויש לי עוד הרבה שנים לעבוד קשה כדי להצליח. לרדת מ-20 שניות בגיל צעיר, זה לא נס כי עבדתי קשה בשביל זה. כשזה קרה הייתי בן 18 והייתי ממש ילד, זה לא היה הגיוני. יש לי עוד הרבה לעבור בדרך. אני עוד אתחזק ואצבור ניסיון, ואז אולי אני שוב ארד מ-20 שניות בעתיד".