באולימפיאדת טוקיו 2020 לינוי אשרם עשתה היסטוריה וניפצה כמה תקרות זכוכית כאשר זכתה במדליית הזהב האולימפית בתחרות הקרב רב האישית. ואכן, הנבחרת המשיכה את הנסיקה וזכתה הערב (שבת) גם במדליית הכסף היוקרתית במשחקים האולימפיים שבפאריס.
הנבחרת שכוללת את שני בקנוב בת ה-18 מחיפה, אדר פרידמן בת ה-18 מפתח תקווה, אופיר שחם בת ה-19 מזכרון יעקב, רומי פריצקי בת ה-19 מנתניה ודיאנה סברצוב בת ה-19 מבת ים היא יחידת עילית. כל המתעמלות האמנותיות הללו עברו סדרת מיונים קפדנית על ידי מאמנת העל איילת זוסמן, זו שהביאה את אשרם לזכייה במדליה האולימפית הראשונה אי פעם להתעמלות האמנותית הישראלית, וכעת עושה את זה שוב גם עם הנבחרת.
הן מתאמנות בין 10 ל-12 שעות ביום, גרות כשנה וחצי ביחד במכון וינגייט, בו הן מתאמנות תחת האוהל הענק שהובא ללינוי אשרם כדי שתצליח לחולל את הסנסציה במשחקים האולימפיים - ובמובן מסוים, גם הן מרגישות כמתעמלות שהן ממשיכות דרכה. אלא שאפילו הן הצליחו להגיע רחוק יותר ממנה, לאחר שזכו במדליית הזהב בקרב רב של אליפות העולם - משהו שאשרם לא זכתה בו בקריירה שלה.
נבחרת ההתעמלות האמנותית של ישראל (חגי מיכאלי)בתחילת הדרך, אשרם חשבה אולי להצטרף לפרויקט הנפלא שזוסמן חלמה לבנות, אבל בסופו של דבר הכריזה על פרישה והצטרפה לצוות האימון. אשרם לא תמיד נמצאת באימונים, אבל תמיד זמינה עבורן לכל שאלה. אומנם היא מלווה בעיקר את דריה אטמנוב, המתעמלת שסיימה במקום ה-5 והמכובד בתחרות האישית, הרי שהיא עברה בדיוק את אותו פס הייצור שלה בראשון לציון, אבל גם בנות הנבחרת מעידות: "היא ממש כמו אחותנו הגדולה ואנחנו גם רוצות להצליח ולהרים את הענף למעלה".
בחודשים שלפני אולימפיאדת פאריס, אשרם התרוצצה ביניהן, ידעה מה הן מרגישות כאשר הלחץ מתגבר והתקשורת מגיעה לאימונים, ובעיקר ניסתה לעזור להן להתגבר על המתח והציפיות. "אני ממש מרגישה דה ז'ה וו ממה שהיה בקמפיין שלי", סיפרה לינוי אשרם. "אני יודעת מה הן מרגישות, מה הן חוות, איך הדופק עולה. לפעמים אני נמצאת איתן באותה הסיטואציה ומרגישה את אותם הדברים בדיוק ואז אני מזכירה לעצמי 'רגע, את לא מתחרה'. אני תמיד זמינה בשבילן לכל דבר, להקשיב, לעזור ולכוון בדרך להופעה שלהן. הן עושות דברים שאף אחד לא חשב שישראליות מסוגלות לעשות, אבל הן עובדות קשה ונותנות מעצמן הכל אז מגיע להן להצליח".
לינוי אשרם ואיילת זוסמן (רדאד ג'בארה)שני בקנוב שיתפה טרם המשחקים: "אנחנו עוברות ימים מאוד מרגשים. התכוננו בכל הכוח לרגע הזה, בעזרת צוות האימון שלנו שהוא החזק ביותר בכל העולם. זה הזמן שלנו לתת את המקסימום כדי לעשות את הטוב ביותר. אנחנו באות למטרה בריכוז שיא ולהראות מה אנחנו יכולות לעשות".
בניגוד ללינוי אשרם, שנאלצה להתחרות באחיות דינה וארינה אברינה מרוסיה לאורך כל הקמפיין, הפעם נבחרת רוסיה הורחקה מהתחרויות בגלל המלחמה באוקראינה. גם הבלארוסיות נותרו בחוץ. זה עזר לישראליות וסלל את דרכן לטופ העולמי, אבל יחד עם זאת בנבחרת הישראלית לא מקלים ראש ביריבות ואמרו עוד טרם התחרות: "זה לא שאנחנו מתחרות לבד. סין, בולגריה וספרד נבחרות חזקות. יש עוד מדינות שצריך להתמודד איתן". ואכן, הסיניות עמדו בגאון בראש הפודיום עם הופעה מרשימה.
שני בקנוב (חגי מיכאלי)בניגוד לאשרם, שלא הצליחה לעמוד על המקום הראשון בפודיום העולמי, הנבחרת הזו הצליחה לזכות באליפות העולם עוד לפני המשחקים האולימפיים, ועשתה זאת גם בפאריס. אדר פרידמן התייחסה לציפיות: "אנחנו מנסות לא להתרגש מזה יותר מידי, כמו שלא התרגשנו מכל הכותרות על הזכייה שלנו במדליית הזהב בקרב רב של אליפות העולם. נכון שזה מרגש להשיג תואר שאף אחת לא זכתה בו קודם לכן מישראל, אבל אנחנו רוצות להמשיך ככה ולשמור על המקום הראשון הזה. זה לא קל".
אדר פרידמן (חגי מיכאלי)טרם הזכייה, מאמנת העל של ההתעמלות האמנותית בישראל, איילת זוסמן, יודעת שהיא צריכה לנקות את רעשי הרקע ולדעת איך להתמודד עם הציפיות הגדולות מהמתעמלות שלה: "זה לא מעסיק אותנו מה שאנשים אומרים מסביב, אנחנו לא מתייחסות לציפיות, אלא באות לעשות את מה שאנחנו יודעות ואוהבות לעשות, ואנחנו ממשיכות בדרך הזאת. כמו שלא התעסקתי בזה לפני אולימפיאדת טוקיו עם לינוי אשרם, אני לא מדברת על צבע המדליה גם עכשיו. אנחנו צריכות קודם כל לבוא ולהוכיח את עצמנו על המשטח ולנקות את הטעויות כדי להגיע הכי רחוק שאפשר".
הנבחרת הזו היא מהמגובשות ביותר, עם חמש מתעמלות חזקות שיודעות בדיוק מה הן רוצות. "זכינו אחת בשנייה", ציינה אופיר שחם רגע לפני התחרות הגדולה בצרפת. "אנחנו גרות ביחד, מתאמנות ביחד, מחוץ לאימונים חיות ביחד. כל אחת מביאה את עצמה לנבחרת. אחת מביאה את הצחוקים, אחרת את החריצות, השלישית את הריכוז והסדר - וזה ממש כיף לעבור את זה ביחד. אנחנו חברות לחיים".
אופיר שחם (חגי מיכאלי)כזכור, הנבחרת עברה כמה טלטלות בדרך לאולימפיאדת פאריס 2024. הימים שאחרי מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר היו קשים להתמודדות מבחינתן. "בתחילת המלחמה היה לנו קשה", חשפה הקפטנית רומי פריצקי. "בימים הראשונים של המלחמה נפרדנו, הפסקנו לעבוד וכל אחת חזרה הביתה. כשחזרנו, קיבלנו סוג של הלם. שאלנו את עצמנו 'מה אנחנו עושות עכשיו?'. לא ידענו איך להתמודד עם זה, איך לקבל את הסיטואציה. לכל אחת מאיתנו היה קשה, לכל אחת היו את הבעיות שלה ואת דרך ההתמודדות שלה. בגלל זה הביאו לנו פסיכולוגית לנבחרת. זה עזר לנו לחזור לאימונים, פילסנו את החזרה לנבחרת ואת ההתמודדות עם זה. עכשיו אנחנו חזקות יותר מתמיד".
זוסמן הוסיפה: "היה מאוד קשה להתמודד עם המצב. אין כמעט מתעמלת באוהל או עובדת בצוות שלא הכירו אנשים שנרצחו או נפצעו. אנחנו בתקופה קשה, אבל הבנו שאין ברירה אלא לייצג את המדינה ולעשות טוב לאנשים בלב. קיבלנו החלטה שנעשה מה שאפשר כדי לשמח את עם ישראל. השירים עם הזיקה ליהדות מאוד מרגשים, אנחנו מקווה שזה יגרום לאנשים להזדהות איתנו, לתמוך בנו ולהיות גאים".
רומי פריצקי (חגי מיכאלי)בעקבות המלחמה, הנבחרת החליטה להופיע בתרגיל החישוקים עם השיר "אחד מי יודע" שמסתיים במשפט "אחד אלוהינו", אחרי תקיעת שופר כאשר לאורך כל המנגינה נשמע קולן של המתעמלות עצמן ששרות חלק מהמילים. בנוסף, הן יתחרו עם שיר מהמחזמר מולן רוז' כדי לתת את הכבוד לצרפת המארחת. "רציתי לגרום להן להרגיש תחושת שייכות למוזיקה והדינמיקה שבתרגיל. הן בנות מקסימות וקבוצה אחת שלמה והומוגנית, אבל ברגע שרומי פריצקי שרה את הפתיח והן שרות בהמשך השיר, זו חוויה ליצור תרגיל כזה ולהופיע איתו", סיפרה המאמנת הראשית.
גם מאחורי השירים של דריה אטמנוב עומדים סיפורים קשים. "לפני שנה חווינו טראומה אחרת. הבעלים של רגינה דוידוב ונטשה ספטנובה הלכו לעולמם במפתיע. בהלוויה של סטס, הבעל של רגינה, שמענו את שיר למעלות. בכאב גדול אמרתי שאני צריכה לנסות לשייך את זה לאולימפיאדת פאריס. בהתרגשות גדולה, חיברנו תרגיל עם השיר הזה, שמתחיל עצוב ומסתיים במנגינה אופטימית. אני מקווה שהקהל יאהב את זה כך שמחיאות הכפיים ירימו את דריה גבוה. המסר שלנו הוא שמכל אובדן ועצב אפשר לקום ולצמוח".
איילת זוסמן (חגי מיכאלי)שחם ציינה טרם פתיחת התחרות האולימפית: "יש קשיים לפעמים, אבל אנחנו עוזרות להרים אחת את השנייה ומיד חוזרות לעבוד קשה כדי להגשים את החלום שלנו. אני מקווה שנראה את זה גם בתחרות בפאריס".
גם דיאנה סברצוב יודעת שיש בכוחן להגיע להישג שיא חדש: "אנחנו מאוד מתרגשות. תמיד מסתכלות קדימה ורוצות להוכיח שאנחנו מסוגלות להגיע רחוק בפאריס. אנחנו אחרי עבודה קשה, אחרי שהעלינו את דרגת הקושי ואחרי כמה תחרויות שהראינו בהן את התרגילים שלנו לעיני הקהל. נשאר רק לבצע". ואכן כך קרה, עם תרגיל שני מוצלח ביותר, הנבחרת השיגה את המקום השני, במה שהיה גם המדליה ה-7 של המשלחת בפאריס. ענקיות.
דיאנה סברצוב (חגי מיכאלי)