האתלטיקה אומנם מגוונת מאוד, אבל בענף הישראלי האתלטים נמצאים במצבי קיצון במעמדם. מצד אחד מתקיים תהליך נפלא עם נבחרת ריצה מרשימה שמציגה אתלטית שנמצאת בטופ העולמי וגורפת פרסים יקרי ערך, ומצד שני יש עדיין לא מעט מקצועות בהם הנציגים הישראלים רחוקים מאוד מהשיאים העולמיים ולמעשה נאבקים רק כדי לשרוד.
באיגוד ניסו לשפר את המצב עם פרויקטים מיוחדים למקצועות ספציפיים, אבל לא תמיד זה עבד. יו"ר איגוד האתלטיקה עמי ברן, שחזר לענף אחרי 25 שנה, ראה את מה שהגורמים המקצועיים ניסו לעשות במהלך כהונתו האחרונה והחליט לוותר על הפרויקטים המיוחדים לרצים, לקופצים או לזורקים. הוא בחר להתמקד דווקא בבניית תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח, על מנת שזו תייצר כמות רחבה של אתלטים עם מגוון יכולות שיביאו לשינוי המצב בענף עד לשנת 2032. תוכנית אחת שכזאת כבר נעשתה ונזנחה בצד, אבל בקרוב תובא לאישור תוכנית חדשה בהנהלה.
ענף ספורט? ריסוק קוקוסים בעיניים עצומות בחודש הבא יתקיימו הבחירות לאיגוד האתלטיקה והוא יתמודד על המשך כהונתו לארבע שנים נוספות. ברן, אתלט לשעבר, היה זה שהוביל את ענף האתלטיקה בשנים האחרונות כאיש החזק באיגוד ומולו יעמוד הפעם אלכס אברבוך, קופץ המוט לשעבר שעבד באיגוד אבל סיים את תפקידו לפני כשנה וחצי בטריקת דלת. כעת, בראיון ל-ONE ברן מתייחס לאברבוך, להתקדמות של המרתוניסטים ולתוכנית המקצועית שרקם כדי לייצר עתיד מבטיח לענף שצריך להיות מעל כל היתר.
"התוכנית של 2032 כבר יצאה לדרך והיא לא פעלה בצורה מיטבית, אבל אם יתנו לזה עוד קצת זמן אז נוכל לפתח אותה ולפתח גם את הענף כאשר נבנה תוכנית חדשה על בסיס מה שהיה קודם", מסביר ברן. "במשך שנים רבות בנו הרבה תוכניות מעולות אבל לא הצליחו ליישם אותן כי בכל שנה התקציבים של האיגודים משתנים וזה פוגע בהתקדמות. אז כשהמצב כל הזמן משתנה, אתה מבין שצריך תקציב מיוחד שיגיע מחוץ למסגרת הרגילה וזה מה שנעשה".
חושב קדימה. עמי ברן (נעם מורנו)לפי התוכניות האסטרטגית המשודרגת ל-2032, ברן מתכנן להביא כספים מבחוץ ולהקים מערך שלם שיגדל את הדורות הבאים של האתלטים בארץ. "אני רוצה שלכל אליפות אירופה, לכל אליפות עולם ולכל משחקים אולימפיים לא יהיו רק ארבעה או חמישה או עשרה נציגים, אלא משלחת של כ-30 אתלטים בכל תחרות. זה היעד שלנו. איך נגיע לזה? רק דרך עבודה בסיסית עם האגודות והמאמנים, עבודה שאת הפירות שלה נוכל לראות בעוד כמה שנים קדימה. התוכנית ל-2032 זה הרצון והכוונה שלנו, אבל עכשיו נצטרך לחשוב על תוכנית אחרת כדי למקסם את היכולות של האתלטיקה".
איך התוכנית החדשה הזו תעבוד?
"אנחנו לא רוצים לייצר אתלט מוביל בודד אחת לכמה שנים ולהסתמך רק עליו. המטרה היא שלא נייצר רק רוגל נחום אחד פעם בעשר שנים, אלא נייצר מידי שנה כמה כאלה ובכמה תחומים. לכן, אנחנו מתכננים להקים נבחרות לפי גילאים, תשעה מרכזים אזוריים וכמובן להתבסס גם על העבודה של האגודות בשטח, שהן מאוד חשובות לנו כי שם תהיה המסה העיקרית של הילדים ודרכן נוכל להגשים את החזון שלנו".
בדרך כלל תוכניות כאלה מצריכות מאמנים איכותיים עם ידע ותקציב. אתם מסוגלים לעמוד בזה?
"קודם כל יש לנו את שיתוף הפעולה מהאגודות שזה מרכיב חשוב. אני חושב שיש לנו די הרבה מאמנים ורובם מאוד מקצועיים, אבל הם חייבים להיות יותר מקצועיים ולכן בנינו מחלקה הישגית בינלאומית, בראשה עומד רנו לווינגרה הצרפתי שיעזור להביא את הידע והניסיון, כאשר מתחתיו יש את רוגל נחום ואיתי מגידי שמנהלים את התחום המקצועי, והם יעזרו ל-26 המאמנים שכבר נמצאים במערכת ואותם נבחר כדי שיובילו את זה. היחידה ההישגית הזו תמומן מתקציבים של תרומות, כאשר לשנת 2020 גייסנו כמיליון שקל והתקווה היא לראות סכום של כשני מיליון שקל תוספת לשנה למחלקה הזו, כדי שנוכל להפעיל את הנבחרת שלנו ואת המתווה המקצועי שאנחנו רוצים".
רוגל נחום. חלק מהיחידה שתעבוד על פיתוח הדור הבא (שחר גרוס)ואיך המתווה הזה אמור להיראות?
"כדי שילדים יוכלו להיבחר לנבחרת, הם יצטרכו לעמוד בתנאי סף מקצועיים בארבעה מקצועות שונים. אנחנו לא רוצים לקדם אתלט צעיר שהוא טוב רק בקפיצה לרוחק, אלא לחפש דווקא גיוון בגילאים הצעירים. אם הוא יעמוד בתנאים, הוא ייכנס לעבודה במרכז האזורי ומשם יוכל להגיע לנבחרות. נעבוד עם נבחרת לגילאי 12-14, נבחרת לגילאי 15-17, נבחרת לגילאי 18-20, נבחרת לגילאי 20-23 ונבחרת בוגרים, כאשר לאורך כל הזמן הזה תצטרך להיות רוטציה וזרימה בין הנבחרות. בנוסף, אני לא יודע אם זה באמת יקרה, אבל השאיפה היא שכל מאמן שיצליח לקדם ספורטאים יזכה לתגמול כספי מהמדינה כך שגם תהיה לו מוטיבציה להצליח. באירופה זה כבר משהו בסיסי, עם מועדונים אזוריים אליהם מגיעים ילדים שעולים בסולם עד לנבחרות, לאט לאט. פה זה עדיין לא קורה".
כן, אבל איך מביאים ילדים לעסוק באתלטיקה אם משחקי כדור יותר מושכים אותם?
"בתחרויות של התאחדות בתי הספר יש כמויות אדירות של ילדים שהולכים להתחרות באתלטיקה בשביל בית הספר שלהם ואחר כך ממשיכים הלאה. זאת אומרת, יש ילדים שעושים אתלטיקה אבל אנחנו נצטרך לשמור עליהם, לאתר אותם עם מערך מאתרים, שיוקם כיחידה נפרדת בתוך האיגוד עם עשרה אנשים שהעבודה שלהם תהיה לאתר אתלטים עם פוטנציאל בבתי הספר, ולהצמיד אותם לאגודות מהאזור שלהם בארץ. בעבר הצעתי למשרד הספורט לעשות את הליך האיתור הזה גם בתוך בתי הספר ואפילו להקים מתקנים ייעודים לאתלטיקה בעלות של 350 אלף שקל לכל בית ספר או לכל רשות מקומית, ובדרך הזו אני מאמין שנוכל לשפר אפילו את היכולות של כדורגלנים צעירים כי אתלטיקה היא הבסיס להכל בספורט”.
איך מביאים יותר ילדים לענף? מגרש האתלטיקה (אורן בן חקון)במדינת ישראל קשה להוציא לפועל פרויקטים מהסוג הזה. בכל כמה שנים מגיעה ועדה חדשה או מדיניות חדשה שמשנה את הקריטריונים לחלוקת הכספים לענפים השונים. מה גם שבמשך חודשים ארוכים לא הייתה ממשלה ואין וודאות לגבי תקציב מדינה, כך שלאיגודים ולאגודות קשה לבנות תוכניות לטווח הארוך פשוט כי אף אחד לא יודע מה יהיה מחר. אז בינתיים כולם חיים את ההווה ומתעלמים מהעתיד, בתקווה שמישהו יצליח לגדל איזה כוכב שיבלוט ויביא הישגים. אבל זו לא שיטת עבודה נכונה ובשורה התחתונה הספורט הישראלי חי בעיקר מהבלחות.
“כשנכנסתי לתפקיד היה קונצנזוס כי ידעו שמגיע מישהו מהתחום", סיפר עמי ברן, שבשלב מסוים אפילו הרים ידיים במהלך הקדנציה שלו אבל בסופו של דבר הצליח לסיים ארבע שנים כיו"ר האיגוד. "ידעתי מה זה להיות אתלט שלא קיבל כספים או תמיכה גדולה, כך שכולם חשבו שאני אדע איך לנהל את זה ואמרתי לכולם שאני מבין שהיו ציפיות ושהם אולי התאכזבו בחלקם, אבל לפני שהגעתי החליפו יושבי ראש תוך שנתיים כך שלהחזיק במשך ארבע שנים זו גם הייתה משימה לא פשוטה. פעלנו במסגרת התקציב והמגבלות שישנן, אבל אני יודע כאתלט וכמאמן לשעבר שתהליכים לוקחים זמן. כרגע הכל בהקפאה, אבל לא אוותר ואם אבחר שוב נמשיך בפעולות לקידום התוכנית".
אתה באמת מאמין שבעוד 12 שנה האתלטיקה הישראלית תיראה אחרת?
"כן. מישהו אמר לי 'זה המון זמן ואתה לא תהיה פה כשזה יקרה', אז אמרתי לו 'גם אם אני אשב ביציע ואראה איך זה מתחיל לקרות ב-2032, אני אהיה גאה'. זה אמור להיות החזון של כל הענף. ואגב, גם התוכנית המקצועית החדשה של בריטניה היא ל-2032, כך שאנחנו לא שונים ממדינות אחרות".
בשנים האחרונות האתלטיקה הישראלית הפכה למעצמה של ריצות ארוכות. למה זה לא קורה בעוד מקצועות?
"כולם אומרים לי שג'מייקה היא מעצמת אתלטיקה, אבל מי יודע מי זורק הדיסקוס שלהם? בסופו של דבר, אנשים מסתכלים על הכוכבים ואצלנו הם נמצאים בריצות הארוכות. תראה, גם ההצלחה שלהם היא משהו שנבנה לאורך שנים, והרעיון הוא להמשיך את הפעולות שנעשו בתחום הזה, כמו שנעשה עם הרצים בבן שמן, התוכניות של עמק חפר ואתלטי הסמטה שהמשיכו לעבוד ולא התייאשו בדרך. מעבר לזה, היה פה תהליך שבו גם המאמנים גדלו והתפתחו, ואני חושב שברגע שהם ניפצו את תקרת הזכוכית עם לונה סלפטר, הפריצה הגיעה גם בגברים ואפילו עם אדווה כהן שסיימה במקום החמישי באליפות אירופה עם תוצאה מדהימה. כשאתה מאמין שאתה מסוגל לעשות את זה, הדברים קורים".
לונה צ'מטאי ספלטר. ניפצה את תקרת הזכוכית (רויטרס)לונה סלפטר אכן סוחפת את כולם בשנים האחרונות. האם לדעתך נוכל לראות ממנה מדליה באולימפיאדת טוקיו?
"כשהייתי אתלט, תמיד לפני תחרויות היו באים אליי ושואלים אותי 'יהיה שיא ישראלי היום?' ואני תמיד אמרתי 'האמת, אני לא יודע'. אני מאמין שאנחנו מסוגלים להתמודד על מדליה עם לונה, אבל אני לא חושב שזה יהיה נכון לספק הצהרות כאלה עכשיו. אני מדבר הרבה עם דן סלפטר ורואה את ההתפתחות שלה. תמיד המטרה של האיגוד הייתה לזכות במדליות, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה ולהסתמך רק עליה. לכן, בעיניי, נצטרך לבנות מערכת שלמה ורחבה של אתלטים כדי שהסיכויים לזכות במדליות ילכו ויעלו בעתיד".
אחד מהכישרונות שראינו פורץ בתקופה האחרונה זהו בלסינג אפריפה שבלט בריצות הקצרות ב-100 וב-200 מטר. סוף סוף רואים איכות גם במרחקים האלה לגברים. האם גדל פה כוכב חדש?
"בלסינג זה כישרון גדול ואני מקווה שהוא ימשיך בגרף שיפור. גם גל ארד היה כזה ויש גם את הקופץ יונתן קפיטולניק שיש לו פוטנציאל. העניין הוא שצריך להמשיך להשתפר. אם בלסינג לא יתאמן עם ספורטאים טובים שידחפו אותו קדימה, הוא לא יתפתח. אנחנו צריכים לדאוג שיהיה לו ולכל הצעירים את כל התנאים כדי להתקדם. צריך להשקיע באתלט הזה כדי שהוא יצליח וזה משהו שאנחנו חייבים לעשות".
בלסינג אפירפה. יתפתח להיות רץ מוביל? (אסי ממן)בעוד כשנתיים תתקיים בארץ אליפות אירופה לנוער. יכול להיות שכבר אז נתחיל לראות יותר ויותר אתלטים צעירים ואיכותיים?
"אנחנו כבר עובדים עם מי שאמורים להשתתף בתחרות ומכינים את הנבחרת הזו כדי שתהיה לנו הופעה ראשונה מוצלחת. השאיפה היא להציג נבחרת מלאה וזה בהחלט גם כן חלק מההכנות שלנו לאירוח התחרות הזו".
באליפויות ישראל אנחנו לא רואים הרבה קהל ביציעים. איך אתה מסביר את זה?
"זה נכון שפעם היו 3,000 אנשים ביציע ושהקהל חסר, אבל אנחנו עובדים גם על עניין השיווק, ולא רק בניסיון להביא קהל אלא גם בקידום של הספורטאים שלנו בתקשורת ובמקומות שלא היינו בהם קודם. אם תשאל אותי מה עדיף, 3,000 איש ביציע או 180 אלף איש ששומעים בבית על אתלטיקה, אני לא אדע מה לענות לך. אנחנו שואפים גם לזה וגם לזה".
הקהל בהדר יוסף (יניב גונן)לאחרונה הובלתם להחלפת המנכ"ל באיגוד האתלטיקה עם הבאתו של גל לוי שנחשב לאחד מהמנהלים הבולטים והמובחרים בארץ, אבל היו גם ביקורות על ההליך והמינוי. מה אתה חושב על זה?
"קטלו את גל לוי, אבל בוא לא נשכח שזה ילד שהתחיל בבן שמן את כל התהליך של הרצים שהיום שוברים שיאים. אומנם הוא לא מאמן, אבל הוא הלך עם דן סלפטר יד ביד, דחף את כולם קדימה, נתן להם מקום לישון, להתאמן ולאכול, ועשה משהו משמעותי. כל אנשי המקצוע הצעירים האלה, כמו עידן שפירא, מולי מלכא ועוד רבים אחרים הם העתיד שלנו. צריך לאחד אותם כדי שיוכלו לנפץ את תקרות הזכוכית בכל מקצוע באתלטיקה. אנחנו צריכים אנשים עם ברק בעיניים".
בימים אלה מונחת על השולחן שלך הצעה להקים בית לאומי במכון וינגייט. איפה זה עומד?
"משרד הספורט רוצה שנגיע למכון. הגענו להבנה והסכמה שהמקום ישמש אותנו כדי להקים את הבית של הנבחרות. אתלטים יתאמנו שם, ילונו שם ויקיימו מחנות אימונים שם, בעיקר הצעירים שבהם. יחד עם זאת, זה לא אומר שנפסיק לפתח את מרכזי האימון ברחבי הארץ, כי צריך אתלטיקה גם בגליל העליון וצריך שהאצטדיון בהדר יוסף ימשיך לשמש אותנו כמתקן לתחרויות הגדולות, אבל אנחנו רוצים שיהיה לנו בווינגייט מתחם אימונים ברמה עולמית כדי שנוכל גם להביא אליו אפילו משלחות מחו"ל".
אתה הולך להתמודד בבחירות לראשות האיגוד מול אלכס אברבוך, מי שהיה אתלט אגדי בעברו. איך ייראו הבחירות הקרובות?
"אני הייתי אתלט פשוט בנבחרת ישראל ואלכס אברבוך היה אתלט עם עבר מפואר. אני מאוד מכבד את אלכס והייתי מעדיף לשתף איתו פעולה ולא להתמודד מולו. אשמח להמשיך לעוד קדנציה בראש האיגוד, ביחד איתו וביחד עם ההנהלה. המטרה היא שנעזור אחד לשני. בסופו של דבר אני פה בשביל המאמנים, האתלטים והאגודות, ורק ביחד נוכל להגיע לנקודה שאנחנו חולמים עליה. אני הולך על הקדנציה השנייה כי אני חושב שזה מעשה נכון כדי שהפעם נצליח להתקדם ולהכין את השטח לבאים אחריי. ואם אלכס ינצח בבחירות? אוריד את הכובע בפניו, אעזור לו ואהיה לשירותו".
אלכס אברבוך. מתמודד על תפקיד היו"ר (נעם מורנו)