השלט שאוסר על הכניסה לאולם ברלין כבר הפך צהוב. הבטון של הבניין חשוף. גם הבניין ממול מתקלף ומתפורר, אבל בפנים הכל מתנהל כרגיל, כשהסטודנטים והספורטאים עדיין לומדים ומתאמנים שם. מחוץ למבנה הספורט ההישגי, בקומה השנייה, עובדת ניקיון יוצאת לעשן סיגריה על גרם מדרגות שנראה בסכנת קריסה. אף אחד לא נעל את הדלת והיא עדיין לוקחת הפסקה ועומדת עליו מידי פעם, על אף שמסביבו הוצבו גדרות עם שלטים שחוסמים את המעבר תחתיו ולמרות העובדה שבחיבור בינו לבין הקיר אפשר לראות אפילו את קרני השמש. אחרי עשרות שנים של הזנחה מזעזעת, מכון וינגייט הגיע לנקודת שפל.
האסון הגדול בתולדות המכון הלאומי לספורט כבר בדרך. רבים לא מודעים למצב, רואים את מצבם של המבנים הללו וממשיכים הלאה, אבל ההזנחה במקום היא על גבול הפשע והכתובת נראית באופן ברור גם על הקירות המתפוררים. מי שקרא את דו"ח הביקורת החמור, שנחשף כעת לראשונה ב-ONE, הזדעזע. לא סתם משרד האוצר העביר באופן בהול 10.2 מיליון שקל לשיפוץ המבנים הללו, אך עדיין, המדינה חייבת לפעול - ומהר. במהלך חודש ינואר הקרוב, כך מבטיחים גורמים שונים, במכון וינגייט אמורים לפרסם מכרז למציאת הקבלן שיבצע את עבודות השיפוץ. עד אז, מצבו של המקום ממשיך להדאיג.
מבט מיוחד על הליקויים במכון וינגייטכבר לפני כשנתיים, עת חזרו הספורטאים האולימפיים מהמשחקים האולימפיים בריו, פורסמה ב-ONE ידיעה על מצבו של בניין הספורט ההישגי, בו מתאמנת נבחרת הג’ודו. אחרי כל הפלאשים בקבלת הפנים והחגיגות המרהיבות שנעשו לכבודם של ירדן ג’רבי ואורי ששון ברחבי המדינה, המשלחת שגרפה שתי מדליות אולימפיות בברזיל נחתה בחזרה למציאות עגומה וגילתה "בית פרוץ". קירות המבנה שבו היא מתאמנת החלו להתפורר מבחוץ והבניין נראה רע.
כך זה נראה. מכון וינגייט (רדאד ג'בארה)במכון וינגייט הבהירו בזמנו כי "המכון יבצע שיפוץ בתקופה הקרובה", אבל, כאמור, חלפו מעל שנתיים מאז נמסרה התגובה הזו, והמצב רק הולך ומחמיר.
גרם מדרגות בבניין הספורט ההישגי (רדאד ג'בארה)
החיבור בין המדרגות לבין הקיר מאבד אחיזה? (רדאד ג'בארה)מכון וינגייט עבר לאחרונה לידי המדינה ונעשו במהלך התקופה הזו כמה וכמה שינויים בהרכב שמנהל אותו. אלא שגלגלי הזמן הובילו לכך שכעת כבר לא מדובר רק בבניין הספורט ההישגי שמוגדר כבעייתי, אלא בשיפוץ נרחב של 27 מבנים מתוך 32 שנבדקו לאחרונה ברחבי המכון הלאומי. בכל היתר, המצב היה יחסית תקין, אך עדיין מדובר בכמות גדולה של בניינים שלא טופלו במשך כמה עשורים ונמצאים ברמת תחזוק ירודה.
לפי סקר שהזמין מכון וינגייט בחודשים האחרונים לבחינת מצבם של המתקנים עולה כי שבעה מבנים נמצאים בדחיפות גבוהה ומיידית לתיקונים ושיפוצים, כאשר גורמים שונים במועצה שמנהלת את המכון טוענים כי "מדובר בחמישה מבנים שנמצאים בדרגת סיכון גבוהה ולא מעבר לכך". אלא שחוץ מהם, ישנם עוד שמונה מבנים שנדרשים לעבור שיפוץ בתוך כשנה, ארבעה בניינים נוספים יידרשו לעבור שיפוץ בתוך שנתיים ו-13 מבנים יגיעו בחמש השנים הקרובות למצב שהם יצטרכו לעבור אי אלו תיקונים שנכון לעכשיו מוגדרים כ"תיקונים ללא דחיפות גדולה".
שלט שמזהיר מפני סכנה בווינגייט (רדאד ג'בארה)לפי המכתב שמציג את המסקנות וההמלצות להנהלת המכון, עליו חתום המהנדס יובל וסרמן, "במבנים רבים במכון וינגייט קיימת בעיית יציבות". לדבריו, "הסיבה לבעיה היא שבחזיתות הבטון של המבנים קיימת קורוזיה של ברזיל הזיון ועקב כך קורות הבטון מתחילות להתפורר, ובמספר מקומות הטיח החל לנשור".
וסרמן אף הזהיר: "המצב מסוכן וזה רק עניין של זמן עד שגושי בטון ינשרו ועלולים לגרום לנזק לרכוש ואף לנפש. באם הבעיה לא תטופל, עם הזמן עלולים אלמנטים נושאים להיפגע ואז גם חלקי מבנה יקרסו. במידה ולא יבוצע התיקון בדחיפות רבה עלולים להיגרם נזקים רבים ואף יתכן שבעתיד לא ניתן יהיה לתקן את הליקויים".
מבנה הסמוך למכללת וינגייט. חשש שהקיר יקרוס (רדאד ג'בארה)לפי הדו"ח ההנדסי החמור שהגיש וסרמן בחודש יולי והגיע לידי ONE, המהנדס מדגיש כי במבנים רבים התגלו ליקויים, כאשר רוב הבעיות הן בעיקר בחזיתות הבניינים, כלומר בקירות החיצוניים שלהם. כך למשל, אולם הספורט ההישגי, בו מתאמנת נבחרת הג'ודו, נמצא במצב מוזנח מאוד והדו"ח גילה "מצב מסוכן של הבניין שיש לתקנו בדחיפות רבה". בנוסף, הדגיש המהנדס בפני ראשי מכון וינגייט כי בבניין זה "הטיח הקיים שנשאר על הקירות - בסכנת נשירה מיידית. עמודי התמיכה לגשר הכניסה מכיוון מערב מתפוררים והגשר בסכנת התמוטטות".
בפנים עדיין מתאמנים, בחוץ הקיר מתקלף (רדאד ג'בארה)אומנם הנהלת המכון קיבלה את המלצתו של המהנדס להציב גדר מסביב לגשר שעליו מוצב גרם המדרגות החיצוני של המבנה, אך היא לא מונעת מבני אדם לעלות עליו למרות הסיכון שבדבר. רק השבוע עובדים במכון נראו כשהם עדיין יוצאים אליו מתוך הבניין, תוך שהם שמים את עצמם בסכנת חיים, בגובה של קומה וחצי מעל פני הקרקע. רובם עולים עליו במהלך ההפסקות שלהם ועושה רושם שהם לא שמים לב לעובדה שהחיבור בין הגשר לבין הקיר מתפורר לחלוטין, כמו גם הקורות שמחזיקות אותו. לכאורה, לא בטוח שבמכון וינגייט נוקטים בכל אמצעי הזהירות.
גם במבנים נוספים קיימת התפוררות של הבטון. המהנדס שהכין את דו"ח הביקורת אף גילה סימני נפיחות של הטיח בקירות בכמה בניינים שונים, כמו בבניין הי"א ובבית הנבחרות. בבית הספר למאמנים, אגב, נמצאו "קורות וצלעות בטון חשופות בחזיתות שמתפוררות וגושי בטון שעלולים לנשור בכל רגע. יש לבצע שיקום בטונים. דחיפות התיקון - דחופה", כך המליץ.
בניין נבחרת הג'ודו במכון וינגייט (רדאד ג'בארה)
כך נראה מבנה האימונים של נבחרת הג'ודו. הזנחה קשה (רדאד ג'בארה)בעקבות חוות הדעת הזו, החליטו קברניטי המכון לשמור על בני האדם שנמצאים בסביבה ולהציב גדר עם שלטי אזהרה מסביב לכל אותם המבנים שקירותיהם עלולים לקרוס באופן מיידי. כך נעשה בין היתר באולם בג, שתחתיו היו הסטודנטים נחים ומוצאים צל בימי הקיץ החמים. אומנם לפי הדו"ח, המצב בתוך האולם תקין, אבל חלקים מהקירות החיצוניים "בסכנת נשירה".
ולא רק בקירות החיצוניים יש בעיות בטיחותיות. כך למשל, בבריכה האולימפית הישנה "קיימת סכנה מיידית לקריסת דפנות הבריכה והמצב מסוכן, הרי שקריסה של דפנות הבריכה יגרום לאסון", לפי המהנדס שבדק את המקום.
מכון וינגייט. גדר מסביב למבנה בסיכון (רדאד ג'בארה)גם בחדר האוכל של המכון המצב לא מזהיר, כך שכל הסועדים שמגיעים אליו מידי יום, כולל ספורטאים ומאמנים בכירים שסועדים שם בדרך קבע, נמצאים בסכנה, לכאורה שלא בידיעתם. "מצב מסוכן של הבניין ויש לתקנו בדחיפות רבה", הייתה לשון ההמלצה הנוגעת לחדר האוכל. "בצידו אחד של המבנה המשמש כמטבח המבנה שופץ ותוקן, אולם יתר המבנה לא תוקן". העובדים מחברת המהנדסים של יובל וסרמן תיארו את מה שראו עיניהם כך: "תקרות בטון, הן בגג העליון (של חדר האוכל, א.מ) והן בתקרת המרתף, מתפוררות", כמו גם "מעקות בגג וחזיתות מתפוררות".
אולם ברלין. הבטון חשוף (רדאד ג'בארה)באולם נורמן התגלו עוד ממצאים שמעידים על מצב מסוכן שדורש התערבות מיידית. "בטון בתקרה מתפורר, בחזית קורות מתפוררות, חסר איטום לגג ועקב כך חדירת המים עם מליחות לתקרת הבטון גורמים להתפוררות תקרת הבטון", כך נכתב בדו"ח ההנדסי, שאף העיר כי החלונות במבנה נמצאו עם מסגרת עץ כשהזכוכיות לא עומדות בתקנים הרלוונטיים.
בניינים מגודרים (רדאד ג'בארה)עוד גילה הדו"ח, כי שיקומים ושיפוצים שנעשו בעבר לא ממש הועילו. לפי מה שנכתב בו, "באולם ברלין בוצע שיקום זמני אשר לא פתר את בעיית התפוררות הבטון מאחר ולא נעשה לפי מפרט לשיקום בטונים". מעבר לכל אלה, מגדל המים נמצא בסכנת יציבות והוא מסוכן, ואם זה לא מספיק, אז גם במבנה ההנהלה של המכון נמצאו "עמודי בטון מתפוררים שמסכנים את יציבות הבניין".
בעקבות הדו"ח ההנדסי, ב-6 בספטמבר התקיימה ישיבת חירום בוועדה מיוחדת שהקימה מועצת מכון וינגייט ונועדה לעסוק בתוכניות שיפוץ והקמת בניינים. לפי עדויות, בישיבה לקח חלק גם מנכ"ל משרד התרבות והספורט יוסי שרעבי, ששמע את חבר המועצה מריאן גריסרו מפציר בנוכחים כי אם המבנים הללו לא יטופלו בשנה הקרובה עלול לקרות אסון בעל השלכות פליליות. שרעבי הקשיב והחליט לפעול, כך שמהר מאוד המשרד שלו השיג ממשרד האוצר תקציב של 10.2 מיליון שקלים לשיפוץ של אותם המבנים המסוכנים שבמכון.
מתוך הדו"ח (מערכת ONE)בחודש הקרוב, כך מבטיחים גורמים במכון וינגייט, אמור להתפרסם מכרז למציאת הקבלן שיבצע את עבודות השיפוץ, אך לא ברור כמה זמן יימשך השיפוץ ואם השיפוץ באמת ייצא לדרכו בתקופה הקרובה. התכנון הוא שהקבלן הזוכה יעבוד על שיפוץ של כ-20 מבנים במקביל, כבר במהלך השנה הקרובה. בינתיים, בביקור במכון וינגייט ניתן לצפות במימדי ההזנחה - קירות מתפוררים ובטון חשוף נראים כמעט בכל אזור ברחבי השטח, כמו גם גדרות שהוצבו סביב מבנים שונים ומזהירים מפני סכנה.
מתוך הדו"ח (מערכת ONE)לפי הערכה תקציבית משוערת שנעשתה באשר לתיקוני המבנים, הבריכה האולימפית אמורה לעבור שיפוץ בסך של שני מיליון שקלים. גם אולם הספורט ההישגי יצטרך לעבור שיפוץ בסכום דומה. בחדר האוכל נדרשת המדינה להשקיע 2.2 מיליון שקלים. התיקונים באולמות נורמן וברלין עלולים להגיע למיליון שקל עבור כל אחד מהם. בניין הי"א צריך לעבור שיפוץ בגובה של כ-800 אלף שקלים, כאשר העבודות בבית הספר למאמנים ככל הנראה יצדיקו הוצאה של חצי מיליון שקל. כמו כן, התיקונים במגדל המים יעלו לפי ההערכות כ-900 אלף שקל, זאת כדי למנוע את קריסתו.
הכספים לטובת השיפוצים כבר נמצאים בקופת מכון וינגייט, שם צריכים להגיע רק לשלב הביצוע, כל זאת בהיעדר מנכ"ל וסמנכ"ל כספים. האם הפעם זה באמת יקרה בתקופה הקרובה?
ממשרד התרבות והספורט נמסר בתגובה: "הנהלת וינגייט הזמינה מיוזמתה סקר לבדיקת המבנים ובעקבות הסקר והמלצת מנהלי הבטיחות, נבנתה תכנית שעבור תקציבה פעלו אנשי משרד התרבות והספורט מול משרד האוצר, שהביאה תוספת תקציבית משמעותית בסך 10.2 מיליון ש"ח שכל ייעודה הוא שיקום המבנים. זאת, מבלי לפגוע בתקציב הקבוע של המכון ובתכנית המתקנים המקורית שיועדה לבנייה במכון. יצוין, כי תכנית המתקנים להקמת בניין חדש לספורט ההישגי ממשיכה כסדרה ונמצאת בימים אלו בשלבי התכנון".
ממכון וינגייט נמסר: "חברת ההנדסה החיצונית שנשכרה לבקר ולבדוק את המבנים והמתקנים במכון, קבעה כי הם אינם מהווים סכנה מיידית. במקומות מסוימים הוחלט על גידור חלק חיצוני של בניינים ומניעת מעבר מטעמי ביטחון יתר. עם זאת הגידור אינו פוגע בשימוש במבנים עצמם ובפעילותו השוטפת של המכון ומתקניו. בימים אלה התקבל תקציב לטיפול במבנים. המכון ייצא במכרזים על פי חוק והטיפול במבנים יבוצע לאורך שנת 2019. נציין כי ההנהלה הנוכחית בתאגיד החדש המנהל את מכון וינגייט, צופנת פני עתיד ואינה מתייחסת לפעולות שנעשו לפני הקמת התאגיד".
מנכ”ל מכון וינגייט לשעבר, אמוץ בכר, סירב להתייחס לממצאים ולהזנחה של המבנים במקום במהלך כהונתו, שהסתיימה בחודשים האחרונים.