סמופלוב: רוצה לאמן בנבחרת, אבל יש פוליטיקה

זה כבר כמה חודשים שענף ההתעמלות בארץ סוער, עם הצלחות גדולות לצד זעזועים גדולים, ולרוב הכל נע סביב ההתעמלות האמנותית. מאז המשחקים האולימפיים בריו המתעמלת נטע ריבקין פרשה ולא הופיעה באף תחרות, וגם נבחרת ישראל בהרכבה החדש בינתיים מתקשה לחזור ולהופיע בתחרויות רשמיות בחו"ל.

איגוד ההתעמלות אומנם מינה שוב את אירה ויגדורצ'יק לתפקיד מאמנת הנבחרת, אלא שהפעם היא החליטה לבנות לעצמה צוות חדש. באיגוד העמידו את התנאים המקצועיים לנבחרת החדשה, אך ויגדורצ'יק טענה שהנבחרת עדיין לא מוכנה והנהלת האיגוד החליטה לפטר אותה. לפני כחודש וחצי התקבלה ההחלטה, וכמה ימים לאחר מכן הודח גם היו"ר רזי פלד שיזם את המהלך. מאז, באיגוד לא עסקו עוד בשאלה מי תאמן את הנבחרת, כך שוויגדורצ'יק אמורה על הנייר לסיים את תפקידה בסוף החודש, אלא אם כן בית המשפט יתערב בסיפור.

מאז ריו לא חזרה לאמן באיגוד ההתעמלות. סמופלוב (איציק בלניצקי)

בתוך כך, המאמנת אלה סמופלוב נותרה מאחור. מי שליוותה באופן צמוד את ריבקין והייתה חלק מהנבחרת בשלושת הקמפיינים האחרונים למשחקים האולימפיים, בבייגי'נג 2008, לונדון 2012 וריו 2016, ומאחוריה 8 אליפויות עולם ו-12 אליפויות אירופה, לא קיבלה תפקיד מקצועי באיגוד מאז ששבה מברזיל. כל זאת למרות רקורד מקצועי מרשים שאין למאמנות מסוגה בארץ. במשך כשנה וחצי היא עובדת מהבוקר עד הערב בהדר יוסף במסגרת האגודתית של מכבי תל אביב ומחכה שמישהו ירים את הכפפה, אלא שלאחרונה סמופלוב קיבלה לטענתה יותר ויותר מסרים שלפיהם היא לא מקבלת תפקיד באיגוד בגלל שיקולים פוליטיים לכאורה.

קולה של אלה סמופלוב לא נשמע מזה זמן רב, וכעת היא מספרת על כך לראשונה בראיון ל-ONE. המאמנת מדברת על הרצון שלה לאמן ולתרום מנסיונה הרב, מגיבה למצבה של הנבחרת ולשמועות על כך שניסתה לכאורה לחבל בה, ומתארת איך נראה ענף ההתעמלות בישראל בעיניה.

“למה אני לא מקבלת תפקיד רשמי?”

בדצמבר 2007 התקשרו אליה רענן ורשביאק, יו"ר האיגוד, ועודד אברמסון, מי שכיום נחשב לאחד משני ממלאי המקום ליו"ר. הם קבעו להיפגש. סמופלוב נשאלה האם היא תוכל לקחת עליה את הנבחרת ביחד עם המאמנת רעיה אירגו. היא ביקשה לחשוב על כך. זו אחריות גדולה, חשבה לעצמה. באותם ימים הנבחרת הייתה במשבר והיא, כמי שאימנה את נבחרות הג'וניור, נבחרה להוביל את הבוגרות למשחקים האולימפיים בבייג'ינג 2008. סמופלוב דיברה עם אירגו ושתיהן חברו לראשונה לעבודה משותפת, שהובילה את הנבחרת למקום השישי. "גיליתי אשת מקצוע מדהימה עם ידע, ניסיון ובלי מרפקים, שזה משהו די נדיר. בייג'ינג הייתה אולימפיאדה יפה. היינו מאושרות", היא נזכרת באותם הימים.

אחרי בייג'ינג 2008 היא המשיכה לעבוד עם ריבקין. ואז שוב פנו אליה וביקשו שתאמן את נבחרת ישראל. באותה תקופה נוצר ואקום בקרב המתעמלות, עד כדי כך שלרשותן עמדו מתעמלות שכל אחת מהן הייתה בגובה שונה. ברגע האחרון הן צירפו את ויקה קושל שכבר עסקה באימון צעירות, ולדבריה של סמופלוב, "כבר בתחרות הראשונה סיימנו במקום השני". ואז הגיעה אליפות העולם במונפלייה ב-2011, ושם סמופלוב הצליחה לרשום הצלחה כפולה, עם מדליית ארד לנבחרת ישראל ומדליית ארד היסטורית לריבקין.

נטע ריבקין וסמופלוב. הצליחו ביחד (עמית שיסל)

סמופלוב מאמנת בארץ משנת 1994, שזה כמעט מחצית מהחיים שלה. היא עברה שלושה קמפיינים אולימפיים כאמור - ואת כולם היא עשתה במקביל עם הנבחרת ועם ריבקין. היא נבחרה פעמיים למאמנת השנה של הוועד האולימפי בארץ, בין היתר בזכות העובדה שהצליחה להוביל את ריבקין למקום השביעי בלונדון 2012, מה שנחשב להישג השיא של מתעמלת ישראלית. והיא עשתה זאת אחרי תקופה קשה.

"עם נטע היה לי לפעמים קשה מנטאלית בגלל שאבא שלה נפטר", סיפרה סמופלוב. "היא קיבלה הרבה בשורות לא קלות והייתי איתה ולצידה כל הזמן. רגע לפני שנסענו לריו, במינסק, היה לה שבר בכף הרגל וזה גרם לה לא להופיע באליפות אירופה בחולון. אחר כך גם רעיה אירגו לא הרגישה טוב והרופאים אסרו עליה לטוס לחו"ל, אז מאפריל כבר לא הייתי בנסיעות של הנבחרת. בארץ עבדתי גם עם הנבחרת וגם עם נטע, אבל בחו"ל ליוויתי רק את נטע".

הצרות החלו עוד קודם. אחרי הקמפיין המוצלח בלונדון, באיגוד החליטו שהיא צריכה לבחור - או לאמן את ריבקין או לאמן את נבחרת ישראל. אין גם וגם. "אמרתי שאני עם נטע", היא קבעה. "איך אני אמורה לעזוב אותה? אני גידלתי אותה".

ומה קרה אחר כך?
"למחרת לא קיבלתי אולם. אז פניתי לטלוויזיה ואמרתי שנטע מתאמנת בסטודיו, ונהיה לנו עוד יותר גרוע. הלכנו ועבדנו בים. אני, מאמנת השנה, שהגיעה לשני גמרים אולימפיים, הייתי צריכה ללכת למקומות אחרים. לא שילמו לי משכורת שנה בגלל שבחרתי בנטע ריבקין ולא בנבחרת. פגעו בי ובמשפחה שלי. קיבלתי משכורת מינימום של 4,000 שקל ממכבי תל אביב וזהו. ואז הנבחרת לא הצליחה, סיימה במקום ה-17 בקייב, ופתאום פנו אליי ושאלו אותי 'אלה את יכולה לעבוד בקבוצתי?' וזה כבר היה אופיר פינס כיו"ר האיגוד. הוא החזיר לי את הכסף שהיו חייבים לי מהאיגוד ואמרתי שאני מוכנה לעבוד גם בנבחרת".

סמופלוב בשיחה עם אופיר פינס ורעיה אירגו (משה חרמון)

“צריך להציל את הנבחרת, ביידיק מתאימה להיות מאמנת ראשית”

עד להחלטה של פינס, סמופלוב נקלעה לחובות. לנה זליקמן, אמא של המתעמלת ניקול זליקמן שמתאמנת תחת סמופלוב בימים אלה, לקחה הלוואה בשבילה ותמכה בה עד שהיא חזרה לנבחרת. באותם ימים הוקם צוות גדול, עם אירה ויגדורצ'יק כמאמנת ראשית ובצוות היו סמופלוב, אירגו ואיילת זוסמן. הכל נעשה כשההיררכיה הייתה ברורה - והנבחרת הצליחה בענק. עד שצצה "פרשת הבעיטה".

יכול להיות שפספסנו מדלייה בגלל הפרשה הזו שבאה לפני הנסיעה?
"לא. היו נבחרות יותר חזקות מישראל. אני לא אוהבת לשקר, לסיים מעל המקום השישי זה לא ממש דבר ריאלי. בשביל מדלייה בתחרות הקבוצתית צריך שמשהו מיוחד מאוד יקרה".

זאת אומרת, שבריו הנבחרת רשמה הישג גדול בעצם זה שהיא סיימה במקום השישי?
"כן. זה המיקום שלנו. תראה, להגיע לגמר אולימפי זה מאוד יפה".

כשהתפוצצה הפרשה עם הבעיטה, מה קרה לנבחרת?
"כלום, הכל המשיך כרגיל. הבנות היו כבר חזקות מאוד. רעיה אירגו ואיילת זוסמן עבדו עם הנבחרת כרגיל עד שזה נגמר ואירה ויגדורצ'יק חזרה".

סמופלוב, ויגדורצ'יק ואירגו. שיתפו פעולה ביחד (יניב גונן)

אירה פוטרה לאחרונה ויכול להיות שתהיה לה מחליפה בקרוב. את לא רוצה לאמן את נבחרת ישראל?
"אני רוצה, אבל לא כמאמנת ראשית".

למה לא בעצם?
"כי צריך דרייב מיוחד בתפקיד הזה. אני אשמח לסייע לנטלי ביידיק, כי היא מאמנת כזאת. היא סוס עבודה, היא אמביציוזית, היא מקצוענית, היא קשוחה וטובה ביחד. אין לה פרוטקציות או אגו, היא פטריוטית שרוצה רק מדליות".

וכשאת שומעת קולות שמתנגדים לזה שתעבדי בנבחרת ההתעמלות, למה זה גורם?
"זה גורם לי לרצות יותר לעבוד בנבחרת. אני רוצה לעבוד בצוות עם נטלי ביידק. אני לא רוצה להיות מאמנת ראשית, אני רוצה לעזור לאחרים להתקדם. בזכות העבודה שלי, בנות הגיעו לנבחרת, אז למה שהאיגוד לא ינצל אותי ואת הניסיון העצום שלי בתוך הנבחרת? באיזה זכות אומרים את זה? מה ההיגיון שפוליטיקאים שהם לא אנשי מקצוע יתערבו בזה? מישהו מהם הוא מאמן? מישהו מהם מתעמל? מישהו מהם יודע מה זה לעבוד בזה? מישהו מהם יודע מה זה להביא מדליות לישראל? להחליט את זה, זה משהו שלא מובן לי".

את יודעת, היו הרבה שמועות, בין היתר גם על זה שהיה לך חלק בסיפור של פרשת הבעיטה רגע לפני ריו. אולי זה קשור אלייך?
"זה לא קשור. לא הייתי בתחרות הזו, לא הייתי בגביע העולם בקאזאן. להמציא סיפור כזה עליי, זה הזוי. גם אומרים היום שהאגודה שלי, מכבי תל אביב, לא נותנת מתעמלות לנבחרת, אבל היו שלוש בנות ממכבי תל אביב בריו וגם עכשיו יש שתי בנות ממכבי תל אביב מתוך חמש בנבחרת ישראל, ככה שאני לא נגד אירה ויגדורצ'יק. להפך, נתתי לה בנות, שרק יצליחו".

"לא נגדה". ויגדורצ'יק ובנות נבחרת ההתעמלות בריו (עמית שיסל)

כן, אבל אמרו שניקול וורונקוב לא הופיעה לנבחרת החדשה. היא מתעמלת שלך.
"רצו אותה לנבחרת החדשה, אבל היא מתעמלת אישית וחשבתי שזה מה שהיא צריכה לעשות. כולם אמרו שאלה סמופלוב לא שולחת אותה סתם בלי סיבה, אבל ניקול וורונקוב השתתפה באליפות העולם וכמעט נכנסה לגמר. צריך לשלוח בנות לנבחרת אבל גם צריך שיהיו לנו כמה מתעמלות אישיות בארץ, לא רק אחת. צריך סגל איכותי גם במקצוע האישי, כי יש לנו מקום לשלוש מתעמלות אישיות באליפות העולם, מה שאומר שאנחנו צריכים להביא ארבע מתעמלות אישיות טובות לתחרות הזו".

“מה ההיגיון שפוליטיקאים יתערבו? רוצים שהשם שלי ימות”

עד עכשיו הנבחרת לא הופיעה לשום תחרות בינלאומית. לדעתך, זה מאוחר מידי להקים נבחרת ולהתחיל להתחרות אתה עכשיו?
"לא. הכל אפשרי".

אבל אומרים שהנבחרת הוקמה בשלב מאוחר מידי.
"ההתעמלות האמנותית מתקדמת מהר יותר מההתפתחות של תחום הסלולר. יש לנו פער מאוד גדול, פער של שנה וחצי. רוסיה, איטליה, בולגריה, ספרד ויפן הפכו לנבחרות חזקות מאוד, אני מסתכלת עליהן ואומרת 'וואו'. אבל עדיין הכל אפשרי, גם עכשיו. צריך להציל את הנבחרת עכשיו, כי כל יום שהנבחרת לא מתחרה זו בעיה. זה לא קורה בעולם".

ומה צריך להיות בנבחרת? איך זה צריך לעבוד עכשיו?
"צריך להכניס מאמנת צעירה. דם צעיר זה חשוב, צריך מישהי עם אמביציה. הגיע הזמן שיהיו אצלנו מאמנות חדשות. נטלי ביידיק עוד לא היתה במשחקים האולימפיים. היא כישרון גדול והיא רוצה את התפקיד. אני מבטיחה לעזור לה. היא צריכה להיות המאמנת הראשית".

סמופלוב וגילי לוסטיג בפרידה מריבקין (איציק בלניצקי)

יש היום דור טוב של מתעמלות?
"כן. אם הוא לא נראה טוב, אז כנראה שהמורה לא טובה. יש בנות טובות עכשיו, אבל הדור השתנה. פעם הן היו סגורות, אבל היום הן מכירות את כל מה שקורה בחוץ. צריך אינטראקציה, להיות חברה שלהן ולא רק מאמנת. נכון שצריך דיסטאנס, אבל צריך גם להבין מה קורה איתן".

ואיך צריך לאמן את המתעמלות לפי דעתך?
"אני הבנתי שאני צריכה לאהוב ילדה כדי שאעבוד איתה. צריך להיות קליק עם המתעמלת. מאמנת לא צריכה להיות רק קשוחה, היא צריכה לדעת על מה לדבר עם הבנות ולדעת מה מעניין אותן. אני לא איזו מומחית טכנולוגית, אבל מה שקורה בעידן של האינטרנט זה פשוט מדהים ואני מנסה ללמוד כל הזמן על זה. אני חושבת שלא צריך לסגור ספורטאיות. פעם הן ברחו לנו ממחנה האימונים בווינגייט לדיסקוטקים בלילה כי היה להן קשה. היום הבנתי שצריך לבנות אמון מלא וצריך לתת גם חופש. אין טעם לצעוק כדי שיקבלו אותך וגם אי אפשר לשקול אותן כל הזמן. בחיים לא בדקתי מה נטע אוכלת ומתי, סמכתי עליה והיא עליי, והצלחנו ביחד".

“אני מורעלת. יכולה לעשות עוד שלוש אולימפיאדות”

לאחרונה באיגוד רצו שתהיי מנהלת מקצועית למתעמלות האישיות, אבל זה לא קרה. למה?
"לא יודעת. לא רוצים. רוצים שהשם שלי ימות. יכולים לא לתת לי תפקיד, אבל אף אחד לא יקח ממני את המקצועיות שלי ואת האהבה הגדולה שלי למקצוע. זה מאוד כואב לי. לפעמים אני בוכה מזה. אני לא עובדת באיגוד מאז ריו. הרבה מאוד אנשים לא מבינים למה זה ככה".

את שבעה ממלחמות?
"כן. שבעה מזה. בגילי, עם 27 שנים של ניסיון באימון, אפשר כבר לשבת ולעשות חשבון נפש. המצפון שלי נקי".

אז עד מתי תישארי בתחום?
"פעם מישהי אמרה לי שהדור החדש של המאמנות צריכות לדעת כמה הן מרוויחות, כמה זמן הן עובדות ומה יוצא להן מכל זה. אני לא כזאת. אני יודעת שביום שאני אסתכל על השעון, אני אפרוש. בינתיים יש לי עוד הרבה כוח. לאן שרציתי להגיע, הגעתי ועשיתי, כי אני מורעלת. אני יכולה לעשות עוד שלוש אולימפיאדות".

אלה סמופולוב עם הפרס בטקס של הוועד האולימפי אחרי לונדון (יניב גונן)

בתנאים הקיימים בארץ, אפשר לעבוד ברמה עולמית?
"מבחינת תנאים, העמידו לנו לפני לונדון וריו כמעט את כל התנאים שרצינו. לצערי אין מספיק מתקנים לענף כזה מוביל. אני רואה מה קורה במדינות אחרות, אנחנו רחוקים מזה. וינגייט צריך להיות המרכז לכל הנבחרות. כשאני רואה את וינגייט היום בא לי לבכות. זה נראה בדיוק כמו כשהגעתי אליו בפעם הראשונה ב-1991, אולי אפילו פחות טוב מזה. זה נס שהתעמלות המכשירים מצליח להביא מדלייה באליפות העולם כשיש בישראל רק אולם אחד להתאמן בו. אומרים שאצלנו כל הזמן יש בלגאן באיגוד ואני אומרת שבגלל זה כנראה יש תוצאות".

מה החלום שלך?
"שלינוי אשרם תזכה במדלייה באולימפיאדה. אני רוצה שהיא תעשה היסטוריה. אני מתה על לינוי אשרם ואני מתה שהיא תשיג מדלייה בטוקיו. אני מריחה את זה. אני אמות בשבילה למרות שהיא לא המתעמלת שלי, העיקר שהיא תצליח. היא ילדה זהב. תיאורטית, היא יכולה להשיג מדליה אולימפית וכולם צריכים לעשות הכל כדי שהיא תעשה את זה".

אימנת את נטע ריבקין שרשמה את הישג השיא במשחקים האולימפיים. אין קנאה פה?
"ממש לא. אין לי קנאה כלפי לינוי אשרם. אני נהנית ממנה".

אמרת אחרי הפרישה של נטע ריבקין לפני כשנה שהרגשת שאת חיה בשבילה ושהיו לך איתה 'הרבה רגעי אושר אבל עכשיו הכל ריק'. איך נראים החיים שלך אחרי הפרישה שלה?
"אחרי ריו הייתי שבעה לעבוד בנבחרת, אבל לנטע לא נגמר לי הרעב. אני אוהבת אותה כמו בת. אנחנו מדברות כל הזמן. היינו 20 שנה ביחד, היא החיים שלי".

לינוי אשרם עם המדליה באליפות העולם. יקרה גם בטוקיו? (עמית שיסל)

לינוי אשרם כבר השיגה מדלייה בקרב רב באליפות העולם, אבל מדלייה אולימפית זה משהו שעדיין לא קרה בהיסטוריה של המדינה. מה זה יעשה להתעמלות בארץ?
"זה יהיה כמו ההופעה של דייויד בלאט ב-NBA. זה משהו מטורף. באליפות העולם בפזארו השתגענו. בכיתי, צחקתי, זה היה משהו היסטרי. היא ספורטאית כל כך טובה, שהיא היתה תחרותית עד הסוף. אני מאוהבת בה. יש לה צוות מנצח עם איילת זוסמן ולנה קופילנקו. זה צוות שאני אוהבת לעזור לו, ואני רוצה לעזור גם לנבחרת. הוכחתי שאני מסוגלת להביא תוצאות".

אז למה שזה לא יקרה בעצם, אם נניח והמאמנת הנוכחית אכן תסיים את עבודתה?
"כי יש פוליטיקה באיגוד. אני יודעת שרוצים את נטלי ביידיק לתפקיד המאמנת הראשית. היא רוצה שאני אעבוד איתה ואמרה שבלעדיי היא לא תיקח את התפקיד הזה. אמרו שנטלי ביידיק יכולה לעבוד, רק שזה לא יהיה איתי".

למה?
"לא יודעת. חשבתי שרוצים לנבחרת ישראל את מי שבא עם הכי הרבה ניסיון, הרי כשהולכים לניתוח אז תמיד מחפשים את הרופא הכי טוב עם הרקורד הטוב ביותר. אבל הם לא רוצים שהשם שלי יתקרב לנבחרת בכלל. ונטלי לא מוכנה לעבוד שם בלעדיי. אין היגיון בזה. אני המאמנת המעוטרת ביותר בישראל. אני רוצה לתת מהניסיון שלי לטובת המדינה. למה לא מנצלים את היכולות שלי? למה אני לא מקבלת תפקיד רשמי?"