מאז העונה שעברה, ברצלונה שינתה את האסטרטגיה שלה בחלון ההעברות ויצאה לדרך חדשה. המגבלות הכלכליות והדרך שהתווה דקו מובילים את המועדון לאסטרטגיה שונה בהשוואה לשנים האחרונות. בגדול, ניתן לסכם את מפת הדרכים כך: פחות השקעות בכסף רב עבור שחקנים 'מובילים', הימנעות משילובים של שחקנים בסוף הקריירה שלהם והגברת הימורים על צעירים כמו מיקאיל פאייה או נואה דרביץ'.
חוץ מהעובדה שברור שבארסה בתקופה רגישה מבחינה כלכלית, המועדון רוצה לבצע רכישות גדולות רק עם כמות קטנה של שחקנים שהוא מחשיב ככאלו שבאמת יביאו שינוי, לדוגמה, הקשר האחורי הבא של המועדון, כאשר חלק נכבד מהתקציב הקיים יוקצה לשם. המצב הנוכחי מאלץ את הקטלונים לעשות מעט מאוד טעויות בקבלת החלטות מכיוון שיש לבארסה אפשרות מצומצמת מאוד בכל הנוגע להוצאת סכום משמעותי על שחקן אחד.
העניין השני שיעבדו עליו אצל הבלאוגרנה הוא הנושא של הבאת שחקנים שמסיימים את החוזה שלהם עם הקבוצה בה הם נמצאים. “פעולות מסוג זה מתבשלות באיטיות ודורשות עבודה של כמעט שנתיים לפני תום החוזה. למרות שצריך להתמודד עם בונוסים שונים, היכולת לחסוך בדמי העברה פירושה חמצן עבור המועדון ששילב לאחרונה את אנדראס כריסטנסן, פרנק קסייה או איניגו מרטינס בצורה הזו.
צ'אבי (האתר הרשמי של ברצלונה)מה שבארסה רוצה להימנע ממנו מעתה הוא צירוף של שחקנים שנמצאים בישורת האחרונה של הקריירה שלהם. צירוף שחקנים כאלו משמעותו שלאחר סיום הפרק שלהם בקבוצה יהיה להם מעט מאוד שוק, שכן אחרי גיל 32 אין קבוצות שתהיינה מוכנות לשלם בעבורם סכום משמעותי.
בבארסה רוצים גם להימנע מלהחתים שחקנים שישמשו כמשלימי רוטציה, כאשר הקבוצה יודעת שאת התפקיד הזה יכולים למלא היטב שחקנים מלה מאסיה או צעירים נוספים. חוליאן ארוחו, הקטור פורט ומארק גויו הם דוגמאות מצוינות לכך, כשבאלופת ספרד מבינים שאותם צעירים רעבים להוכיח את עצמם כדי להיות חלק משמעותי מהסגל.
בשורה התחתונה האסטרטגיה מסתכמת בכך שברצלונה רוצה לסמוך אפילו יותר על שחקנים צעירים עם פוטנציאל, כאשר בקבוצה מאמינים שיש לכך סיכון מינימלי עם הרבה מאוד מה להרוויח. פיי, דרביץ’ ועוד הם דוגמאות מצוינות וערך השוק של השניים גדל, כאשר בארסה רוצה לבצע עוד רכישות של שחקנים מסוגם.
מרגשים: המחווה לכבוד יום האוטיזם העולמי