להגיע למונדיאל – זה אפשרי

"הכדוררגל" בישראל הידרדר לעבר פי פחת. מכאן אפשר רק לעלות. מה שנראה כמו שכונה, מתנהל כמו שכונה, משחק כמו שכונה ומכה כמו שכונה – זה הכדוררגל בישראל. כדוררגל שכונה. משבר האלימות בכדורגל פתח תיבת פנדורה ואין עוד טעם לנסות ולכסותה. יש לנתץ את התיבה ולבנותה מחדש, בדיוק כמו באנגליה של 1989 אחרי "אסון הילסבורו".

הפירוק מתחיל ממרכזי הספורט אשר נוהגים לבחור את יו"ר ההתאחדות ברוטציה מ"אחד משלהם" שמנהיג אסיפה כללית המורכבת מנציגים חסרי עניין וידע המקבלים תכתיבים כיצד להצביע מראשי מרכז הפועל, מכבי, אליצור וכו' ומכתיבים מדיניות לבעלי הקבוצות: מוכשרים, נדיבים ומצליחים כל איש בתחומו.

יש לתת עצמאות מלאה לקבוצות. כל קבוצה תנהל את עצמה במסגרת מנהלת ליגה עצמאית ממש כמו באירופה. למרות שאנחנו היהודים חכמים יותר ומתוחכמים יותר, לא תזיק קצת צניעות. בואו ונלמד מאחרים.

המהומה בווינטר. נפתחה תיבת פנדורה (חגי ניזרי)

ההתאחדות תתמקד בהכשרה מקצועית של הנבחרת הלאומית שאולי תגיע סוף סוף לרבע גמר במונדיאל, או אף יותר.

המנהלת תנהל את הליגה השבועית
המשרד לביטחון פנים יכשיר סדרנים, אשר יהוו חלק אינטגרלי של קבוצות האוהדים, יכירו אותם אישית וילוו אותם למשחקי בית וחוץ. לסדרנים יינתנו סמכויות לתפוס את המתפרעים ולהעבירם למשטרה, על מנת שזו תביאם לדין.

כמו כן, יוקם מנגנון מודיעין עם צוות בילוש סמוי ושתול בתוך קבוצות האוהדים, לגילוי מוקדם של מוקדני פורענות.

הטיפול בעבריינים מפירי חוק המתפרצים למגרשים, הקוראים קריאות גזעניות, או נוקטים באלימות ביציעים - יובא לדין מהיר בבית משפט מיוחד לאלימות בספורט (כמו בית משפט מיוחד לתעבורה, משפחה וכו') שם יגזרו עליהם עונשים הקבועים כבר בחוק ללא חמלה או הקלה. שופט שדן בן זמנית בתיקי אונס, רצח, שוד והתפרצות למגרש בוודאי לא יטה לחומרה כלפי אוהד שסרח.

סלימאן אזברגה שהורחק לשמונה חודשים (חגי ניזרי)

כבר נאמר במקורותינו, המרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר לרחמנים, מיצוי הדין עם פורע אחד או שניים יעביר מסר מיידי ברור וחד משמעתי, מכאן ואילך, עבודה רבה לא תהא יותר לשופטים.

ובאשר לפורעים, ולמתפרעים, בתוך הקבוצות – שחקנים, מאמינם או שאר בעלי תפקידים, הללו ישפטו בבית הדין למשמעות של ההתאחדות, אשר בראשו יעמוד שופט בדימוס, ולו סמכויות ענישה כמו בבית משפט השלום.

משרד הספורט ומשרד החינוך ישתפו פעולה בחינוך הדור הצעיר, לרוח ספורטיבית, לסובלנות ולדו קיום ביציעים. שיבינו בני הנוער שזה רק ספורט, וספורט הוא תרבות של משמעות עצמאית, של עבודה קבוצתית, של תחרותיות בה יש רק מנצח אחד ושהגלגל תמיד מסתובב.

ובאשר לוופ"א/פיפ"א – הללו רק תברכנה, עוד יזכו לראותנו במונדיאל.