איפה דרך הארץ? התנהגות הכוכבים לא ראויה

יומיים לפני שהמונדיאל יצא לדרך, הסתיימה רשמית העונה של קבוצת ילדים ב' במועדון הכדורגל המפואר מ.ס מודיעין, שם משחק בני הבכור תום.

בסוף דברי הסיכום של המנהל המקצועי, הוא אמר לילדים: "במונדיאל הקרוב, אל תסתכלו רק על מהלכי הכדורגל של השחקנים הגדולים, שימו לב איך הם מתפקדים כבני אדם על מגרש, גם ברגעים קשים יותר, גם במצבי לחץ". זו בהחלט אמירה חינוכית מעניינת, חשבתי לעצמי, רגע לפני שהדברים נשתכחו מליבי.

בשבוע שחלף, נפרדו מגביע העולם בזה אחר זה כוכבי הכדורגל העולמי. כריסטיאנו רונאלדו מפורטוגל עשה זאת ביריקה סמוך למצלמה, וויין רוני ממולדת הג'נטלמנים סינן קללה עסיסית לעבר הקהל... את היריקה של מסי אפשר בדחק לתרץ כעייפות אם נדון אותו לכף זכות.

זידאן נוגח במטראצי. הידרדרות ההתנהגות של הכוכבים החלה כבר אז (רויטרס)

מאות מיליונים צופים במונדיאל, כמחציתם ילדים. כמה צדק המנהל המקצועי של בני. לאן נעלם האופי ברגעים הקשים? האם הפסד איננו חלק מהמשחק? ההתנהגות של כוכבי מונדיאל 2010 החלה למעשה כבר בגמר 2006, כאשר זינדין זידאן נגח בחזהו של מטראצי האיטלקי עם פה הג'ורה.

לא שמחתי שאימפריות הכדורגל עפו מהטורניר, אבל אם יש מגיע בכדורגל, אז מגיע להן. כוכב, בכל תחום, לא כל שכן מנהיג, נמדד ברגעי המשבר לא פחות מאשר ברגעי ההצלחה. התנהגותם של אלה שציינתי לא מהווה דוגמא לדור הצעיר של שחקני ואוהדי הכדורגל, ומסירה מהם את התואר מנהיג.

רונאלדו יורק למצלמה. כוכב נמדד במשבר לא פחות מבהצלחה (GettyImages)

כמנהלים אנחנו חווים לא מעט רגעים קשים, בחלק מהמקרים מדובר ממש במשבר. המנהיג מתעלה על עצמו, אוסף את חבורת האנשים מסביבו ומצליח להפוך גם את הרגע הקשה לחוויה שניתן להיבנות ממנה לעתיד. לצערי אותם כוכבים כשלו.

אך יש לפחות נקודת אור אחת מעודדת. תומאס מולר מנבחרת גרמניה, צעיר מוכשר ונמרץ, נקרא להתראיין לתקשורת הגרמנית לאחר אחד המשחקים בהם הוא כיכב והוביל את נבחרתו לשלב הבא.

מולר חוגג מול ארגנטינה. איזה מסר נפלא לילדי העולם (רויטרס)

בסוף הראיון הוא ביקש מהמראיין למסור ד"ש, ופנה לסבתו ושני סביו ומסר להם את אהבתו. אם שחקן, על גג העולם, בוחר לכבד את סביו וסבתו ברגע שכזה, איזה מסר נפלא הוא מוסר לילדי העולם! דרך ארץ, כיבוד אב ואם, צניעות ואנושיות. מבחינתי הוא הוא, מולר (ולא היוגורט) הגיבור של מונדיאל 2010.

נ.ב. אין לי סבים וסבתות אבל אני בהחלט שולח מכאן ד"ש להוריי.