מונדיאל, משחק רבע גמר, ברזיל עולה כפייבוריטית ברורה, השחקנים עולים בידיעה שכל העם הברזילאי צופה בהם ומצפה לניצחון. מסורת והיסטוריה מפוארת על כתפי השחקנים, הובלה ותחושה של ביטחון הופכות ברגע של חוסר ריכוז לשיוויון ואחר כך לפיגור מלחיץ.

השעון מתקתק, חשש כבד של הדחה באוויר, תסכול, חוסר אונים מניסיונות כיבוש עקרים, פחד להיתפס כלוזר ולא למלא אחר ציפיות של עם שלם מטורף על כדורגל. לחץ! לחץ! לחץ!

זה בפשטות מה שכנראה עבר לשחקני ברזיל בראש לאחר השער השני של הולנד. זהו רגע של אתגר מנטלי בשיאו – האם השחקנים יעמדו בלחץ ויהיו מפוקסים, או שיאבדו את הראש ויתפרקו?

ואן בומל ורוביניו מתווכחים (רויטרס)
רוביניו בקריסת מערכות. איבוד שליטה של המנהיגים (רויטרס)

במקרה הנוכחי התוצאה ידועה: רוביניו, שאמור היה להוביל את הנבחרת, מאבד שליטה, מאשים את רובן בהתחזות, עסוק בשופט ומחזק את הלחץ השלילי בקבוצה.

קאקה, מנהיג נוסף בקבוצה, נעלם לו, פליפה מלו מאבד שליטה, פוגע ברובן בעבירת תסכול, מורחק באדום וממוטט את קבוצתו; דני אלבס מוציא את התסכול בעבירה של אדום שלא נשרקה.

לוסיו אמנם מנסה להרגיע את רוביניו, אבל מנסה להציל את המולדת וגורם לחורי ענק בהגנה. הלחץ מתורגם לאיבוד עשתונות. שחקני העלית הברזילאים לא עומדים בלחץ, והסלסאו נפרדים מהמונדיאל בעיקר כיוון שלא עמדו באתגר המנטלי שעמד מולם.

קאקה (GettyImages)
קאקה. עוד כוכב שנעלם ברגעי הלחץ (GettyImages)

שוב רואים את המשמעות של חוסן מנטלי וההשפעה שלו על המגרש. שוב רואים ששחקן בודד, טוב ככל שיהיה מבחינה טכנית, כושר גופני, הבנת משחק וכיוצא בזה, יכול להרוס לקבוצה שלו שנים של הכנה בשל תפקוד לקוי תחת לחץ.

שוב רואים את החשיבות של מאמן במצבים כאלה. דונגה אמור להרגיע את המערכת, אך במקום זאת נשאר תקוע ורואה את המשחק רק בעיניים מקצועיות; הוא בוחר להעלות שחקן צעיר. טוב ומוכשר ככל שיהיה, לא הוא יעשה את המהפך המנטלי. במקום היה צריך דונגה להעלות שחקן ותיק ומנוסה שיונחה להרגיע ולעזוב את השופט ואת השחקנים היריבים ולהתרכז במשחק עצמו.

האתגר עבור ספורטאי הוא כיצד לתעל את הלחץ לאפיקים אפקטיביים של חידוד הריכוז ושיפור הביצועים ואיך להתעלות מעל האשמה אישית, האשמת חברי הקבוצה, האשמת השופט, האשמת שחקני הקבוצה היריבה, קיפאון ופריקת הלחץ דרך פירוק שחקנים.

דונגה (GettyImages)
דונגה. במקום להרגיע, נשאר תקוע (GettyImages)

גם בארגונים עסקיים החוויה מוכרת – רבעון לא מוצלח, פרויקט שנכשל, לקוחות נוטשים, צורך בקבלת החלטות מהירה לעצירת הסחף – כל אלה מייצרים לחץ שעלול להביא לחרדה משתקת, תוקפנות, האשמה לא רלוונטית של אחרים, או מיקוד מאמצים, חידוד התגובות, פוקוס וגיבוש העובדים סביב מטרה משותפת וחד משמעית.

היכולת של קבוצות לעמוד בהצלחה באתגר מגיעה משני מקומות – הקבוצה כקבוצה והפרט בתוך הקבוצה.

מאמנים מנוסים נלחצים כאשר לקבוצתם הולך "קל מדי" והם לא עומדים מול אתגרים במהלך הדרך. החשש הוא להגיע בשלבים מתקדמים של העונה ללחץ ועמדה של פיגור כאשר הקבוצה לא חוותה זאת לפני כן ולא לימדה את עצמה שיש לה את היכולת להתמודד בצורה טובה עם מצבים כאלו.

זוהי למידה ארגונית/קבוצתית מאוד חשובה, שמחשלת את הקבוצה ומגבירה את הביטחון של חברי הקבוצה ביכולתם לצאת מבורות. את אובדן האליפות של מכבי חיפה ניתן לייחס גם לסיבה זאת. הפעם הראשונה שבה הם עמדו בפני אתגר מנטלי משמעותי היתה בסוף העונה, לאחר שנה שלמה של משחק משוחרר ללא לחץ רציני.

מבדקים מנטליים יכולים להכריע אם שחקן יהיה בנבחרת או לא. אני לא יודע את המצב בנבחרות של מדינות אחרות, אבל למיטב ידיעתי, לפחות עד לפני שנתיים וחצי, לא היה מבדק שכזה לשחקני הנבחרות הצעירות שלנו.

לצורך ההקבלה, מבחני מיון בארגונים עסקיים שמכבדים את עצמם כוללים בתפקידים רלוונטיים בחינה שכזאת - מייצרים למועמד מצב מכוון של לחץ ואתגר קשה ובו בוחנים את דרך החשיבה שלו וגם את היכולת שלו לתפקד ולעמוד בלחץ בכבוד.

פיליפה מלו (רויטרס)
פליפה מלו. מוטט את קבוצתו עם האדום המכוער (רויטרס)

במינוי של מנהלים בכירים, שאלת החוסן המנטלי היא אחת השאלות החשובות – רבים המנהלים ששולטים מבחינה מקצועית, עובדים לפי תוכניות עבודה, מציבים יעדים, מפתחים את העובדים שלהם ועוד, אבל מבחנם האמיתי הוא כאשר העסק מקרטע והחשש מכישלון בפתח – האם יתחילו להאשים אחרים (עובדים, עמיתים, הנהלה), האם יאלמו דום, או שינתחו את הקשיים, ישדרו מסר של אופטימיות למרות הקשיים ויובילו להצלחה.

בתחום הספורט יש התקדמות מסוימת בעקבות כניסתם של פסיכולוגים בספורט. בטניס, לדוגמא, הכניסה שלהם מאסיבית. בכדורגל הכניסה יותר הדרגתית, אך המגמה ברורה.

אגב, דווקא באיגוד השופטים שלנו עלו כיתה בנושא זה, כאשר הפרמטר של תפקוד תחת לחץ וחוסן מנטלי הפכו לחשובים בהערכת שופטים ומהווים קריטריון משמעותי בבחירת שופטים צעירים לפרויקט המצויינות, שמשתתפיו זוכים לתוכנית מיוחדת, כולל ליווי של מאמנים מנטאליים, שמטרתה בהכשרת השופטים המובילים של המחר.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה