אם יצא לכם לראות משחק של הדנבר נאגטס ב-NBA ומשחק של נבחרת סרביה ביורובאסקט האחרון, הכותרת לא הפתיעה אתכם. יש הרבה מאוד קווי דמיון בין שתי הקבוצות, גם מבחינת סגנון המשחק וגם מבחינת איכות וסגנון השחקנים שמקיפים את הכוכב הגדול, תרתי משמע, ניקולה יוקיץ’.
כוכב המשנה שלו הוא רכז שיכול להתפוצץ בכל רגע נתון. רוב שחקני החמישייה שלצידו הם שחקנים מובילים בקבוצות שלהם, או לפחות הובילו בעבר אם מדברים על דנבר, והצוות המסייע מהספסל מובל בראשותו של סנטר שהיה בעבר אימת היבשת, אבל סיטואציה כזו או אחרת גרמה לו לקחת צעד אחורה בקריירה ולהציג יכולת פחות טובה.
ואסיליה מיצ’יץ’ הוא ג’מאל מארי, האיש שלוקח על עצמו את נטל המשחק בזמן שיוקיץ’ נח ולצידו הוא בעיקר אחראי על תנועה ללא כדור ומשיכת תשומת לב מההגנה. ניקולה מילוטינוב הוא דמרכוס קאזינס, שהיו מעולים בקבוצה אחת (אולימפיאקוס וסקרמנטו קינגס בהתאמה), עשו מעבר לקבוצה אחרת עם גבוה דומיננטי אחר (מילוטינוב לצסקא עם טוקו שנגלייה, קאזינס לניו אורלינס עם אנתוני דייויס) והציגו יכולת רעה שגרמה להם לקחת צעד אחורה בקריירה, בין היתר בגלל פציעות קשות.
דמארקוס קאזינס. פרח מחדש כמחליף של יוקיץ' (רויטרס)שאר שחקני החמישייה בשתי הקבוצות הם קלעי שלשות מעולים שיכולים לשחק בכל עמדות הפורוורד, שבנוסף יכולים ליצור לעצמם בכדרור ולאחרים במסירות או חסימות. לקחת שחקן כמו ולדימיר לוצי’ץ’, שהוביל את באיירן מינכן בשנים האחרונות, ולהפוך אותו לאופציה רביעית בהתקפה זו פריבילגיה שאין לאף מאמן באירופה.
עכשיו לסגנון המשחק. הסרבים, שנחשבים כאחד המועמדות הבולטות לזכייה באליפות אירופה, התאימו את סגנון המשחק שלהם לזה של הקבוצה מה-NBA כי הבינו שרק כך יוכלו לגרום לכוכב הגדול ביותר שלהם להציג בדיוק את אותה יכולת, שזה מה שהם צריכים ממנו.
ניקולה יוקיץ' (קרדיט: FIBA.COM)שלא תבינו לא נכון. יוקיץ’ הוא אחד השחקנים הטובים בעולם, ה-MVP של הליגה הטובה בעולם בשנתיים האחרונות, אבל הוא ה-MVP בזכות שיטת משחק מסוימת, שבהכרח מתבססת עליו וזה מה שסטניסלב פשיץ’ מנסה לעשות בנבחרת שלו – להביא את הכדורסל שיוקיץ’ מכיר כדי לקבל את אותו השחקן מדנבר.
זה כדורסל שמתבסס בעיקרו על יוקיץ’ כציר מרכזי שדרכו ההתקפה נעה. הוא מגיע לקשת השלוש ומקבל את הכדור, כאשר כל שאר חבריו לקבוצה נעים בין חסימות ללא כדור ומבלבלים את ההגנה. אם שום דבר לא קורה, הג’וקר לרוב לוקח את השומר שלו לסל, מגן נוסף מגיע לעזור ומשם יש שתי אופציות: או שתי נקודות של יוקיץ’ או מסירה לשחקן הפנוי על קשת השלוש לזריקה פנויה.
ניקולה יוקיץ' מול ההגנה של נבחרת הולנד (רויטרס)את הפעולה הזאת הבינו בעולם שאי אפשר לעצור. הג’וקר יכול לקלוע מכל מקום, בכל סיטואציה ובכל זמן, ככה שעצירה שלו, או מניעת זריקה נוחה ממנו, תגיע לשחקן סרבי אחר שגם הוא יכול לקלוע מכל מקום ובכל זמן, לפחות ברמה של הכדורסל האירופי.
כוכב המשנה שלו מיצ’יץ’, בכלל לא היה אמור להיות כזה. יש בסגל הרחב של סרביה שמות כמו נמניה בייליצה ובוגדן בוגדנוביץ’ שהיו אמורים לקחת על עצמם את התפקיד, אבל הם פצועים. לכן, השחקן הטוב ביורוליג הוא האיש שצריך לקחת על עצמו את נטל ניהול ההתקפה ברגעים בהם יוקיץ’ לא עושה את זה, ואפשר לומר שאין אדם טוב יותר ממנו לתפקיד. עד כה הוא קולע לפחות 13 נקודות בשלושה מחזורים ומסר מעל שמונה אסיסטים בממוצע למשחק.
ואסיליה מיצ'יץ' (רויטרס)רגע לפני שנדבר על המשחק מול ישראל, רק נזכיר את הפיגורה שעומדת על הקווים. פשיץ’ הוא אחד המאמנים הוותיקים, המוערכים והמצליחים ביבשת, במיוחד בזירה הבינלאומית. הוא היחיד בהיסטוריה שזכה עם שתי מדינות שונות ביורובאסקט (גרמניה ויוגוסלביה), יש לו זכייה ביורוליג עם ברצלונה, ביורוקאפ עם ג’ירונה, בגביע קוראץ’ עם אלבה ברלין ועוד שמונה אליפויות וחמישה גביעי מדינה. אחרי ההפסד הכואב לסלובניה ב-2017, הסרבים החזירו אותו ואת המאזן המושלם שלו בגמרים עם נבחרת יוגוסלביה כדי להחזיר את התואר אחרי 21 שנה לארון הגביעים המפואר.
סטניסלב פשיץ' (רויטרס)ועכשיו קצת כחול לבן. לנבחרת של גיא גודס יש מה למכור מול הסרבים, בעיקר בצד ההתקפי. ראינו שהולנד וצ’כיה הצליחו לנצל עצירות בהגנה כדי לתקוף את הטבעת בצד השני. אמנם עכשיו המחליף של יוקיץ’ יהיה מילוטינוב, אבל הפעולות הקטנות שאבדיה הצליח לעשות במשחק נגד פינלנד, של חדירה לסל ומסירה לגבוה אחרי שהשומר בתוך הצבע מגיע לעזור, יכולה לעבוד גם הפעם.
הבעיה המרכזית של הנבחרת תהיה בהגנה, שם אין לה את הכלים כדי לעצור את החמישייה הראשונה של הסרבים. עד עכשיו, הסרבים נעצרו בכך שיידו שלשות מרחוק שלא תמיד נכנסו (29.6% מול הצ’כים לעומת 45% מול ההולנדים ו-42.9% מול הפינים, שיותר אפשרו את הזריקות הללו) ועבודה הגנתית קשה בתוך הצבע של הגבוהים. מול הולנד גם הגבוהים של נבחרת ישראל התקשו והגנתית אין פתרון קסם ליוקיץ’, כך שלגודס יש הרבה כאב ראש.
תומר גינת (איציק בלניצקי)מצד שני, ראינו המון הפתעות ביורובאסקט והעייפות יכולה לשחק תפקיד. רק שני שחקנים מתוך ה-24 שיהיו רשומים בסגל שתי הנבחרות שיחקו שני משחקים ביומיים במהלך העונה החולפת, כך שלא ברור בכלל באיזה מצב מנטלי שתיהן יגיעו, בטח אחרי שהחבורה של פשיץ’ עלתה לשמינית הגמר והניצחון על ישראל לא יהיה מה שיבטיח לה את המקום הראשון, בהנחה ופולין תנצח את הולנד. הסרבים כמובן ירצו לנצח ולהגיע מוכנים אחרי מנוחה לפולנים, אבל גם החבורה של גודס רוצים להימנע ממפגש אפשרי אחרון על כל הקופה מול צ’כיה, זאת בהנחה והיא תפסיד היום לפינלנד.
בזמן שאת ישראל אנחנו נראה רק לעוד שניים עד ארבעה משחקים באליפות אירופה, את סרביה אנחנו צפויים לראות מגיעה לשלב חצי הגמר, שם יחכה לה המכשול המרכזי הראשון שלה והוא הקבוצה שתסיים במקום הראשון בבית ב’. כרגע נראה שזאת תהיה גרמניה החזקה עם הקהל הביתי החם, אבל גם סלובניה היא אופציה קשה ובוסניה הוכיחה שהיא לא פראיירית של אף אחת. את דנבר יוקיץ’ לא הצליח להצעיד להצלחה מעבר לגמר המערב ב-2020, המסע שלו לתקן את זה, לפחות ברמת הנבחרות, מתחיל עכשיו.