ארז אדשלטיין ניצב אחרי המשחק ואמר אני אחראי, אז המאמן הלאומי באמת אחראי על כישלון ואי ההעפלה לשלב הבא ולכך שהנבחרת נשארת בבית ולא תטוס לטורקיה אחרי ההפסד 104:91 לגיאורגיה.
הנבחרת הגיעה למשחק על כל הקופה כאשר כל התנאים היו כביכול לטובתה ושוב לא ספקה את הסחורה בדקות המכריעות. כל תרגילי ההתקפה שדנו בהם רבות ובסופו של דבר קיבלנו מכול התכנונים אולי רק שני סלים, כשרוב הנקודות הגיעו מעבודה אישית. ככל שהתקרב סוף המשחק, התוצאה הצטמצמה והגיאורגים עברו להוביל, לא עשינו בהגנה כלום, לא עצירה חשובה, פיגרנו בריבאונד (50-22) ובסופו של דבר נכשלנו בהגנה כישלון חרוץ. לא יכול להיות שטורניקה שנגליה יקלע נגדנו 25 נקודות ויקטוף עוד 19 ריבאונדים, ללא הפרעה כלל.
ארז אדלשטיין (איציק בלניצקי)מדובר בכישלון ואין על כך ויכוח. תראו את נבחרת פינלנד שבעזרת הביתיות ניצחה מעצמות כדורסל כמו צרפת. בשורה התחתונה לא ניצלנו את יתרון הביתיות עם הקהל הביתי וזאת היא הזדמנות בלתי חוזרת שאבדה. אני לא יודע מה קרה בין המשחקים, למרות אווירת הביחד שיצאה מהנבחרת, כולם ידעו מה היא החשיבות של המשחק הערב וכמה הוא מכריע ובסיומו אנחנו הולכים הביתה בלי הכרטיס לשלב הבא.
כאשר חושבים רק על התקפה ופחות על הגנה וריבאונד, זה משהו שמגיע מהצוות המקצועי. זה לא מגיע רק מהנבחרת זוהי סוגייה שמאפיינת את כל הכדורסל הישראלי שנמצא בבעיה גדולה ולא מהיום. בעיית ההגנה ידועה לכולם אבל זה נוח לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח יחסי ציבור ולא להתעסק בהן בצורה פרקטית.
אני באופן אישי צועק במשך שנים על הבעיות הללו, אך נוח לכולם התעלם. הכי קל לחגוג עם אירוח האליפות וזה מה שהביא אותנו למפח נפש גדול ועוד אכזבה. שוב הכדורסל הישראלי הולך אחורה, צרכים לבדוק פה באומץ למה הגענו למצב הזה, מה הבעיות באמת ולהפסיק לעבוד על עצמנו. יש פה אנשים בעמדות מפתח שמעדיפים לעסוק בכול מה שמסביב ולא מה שצריך באמת – כדי לחזור לימים יותר שמחים מבחינת הכדורסל שלנו.