תיאו פפאלוקאס לא רצה לסיים את הקריירה כשהוא דועך ושוקע. אולימפיאקוס עברה הקיץ טלטלה שלא הכירה בשנים האחרונות, ובמסגרתה עזבו בכירי השחקנים. עזיבתו היתה עניין של זמן והגארד היווני, שהשיג כמעט כל תואר אפשרי ונמצא על סף סיום הקריירה שלו, רגיל להיות למעלה. הוא בסך הכל רוצה פזמון אחד חוזר.
 
אחרי שיאים מרשימים כל כך לאורך הקריירה הדבר האחרון שמתאים לו הוא להעביר עונה בינונית, מבלי יומרות אמיתיות לזכייה באליפות היורוליג. שלא לדבר על כך שאולימפיאקוס כבר לא משלמת כמו פעם.
 
להשיג את פפאלוקאס תמורת חצי מיליון דולר לעונה, שכרו המשוער במכבי ת"א, אומר הכל על הנקודה בה הוא נמצא בקריירה שלו: מי שהרוויח מיליונים, בדרך כלל בתוך עונה אחת, זמין ופנוי לריקוד אחד אחרון. ובקיץ הלא שגרתי שעובר על הכדורסל העולמי לנוכח שביתת ה-NBA, התכווצות היווניות והתרחבות סגל מכבי ת"א בעקבות ההצטרפות לאדריאטית, זה שילוב שמתלבש מצוין מבחינת השחקן והקבוצה גם יחד.

בעבר הרחוק מכבי החתימה כוכבים מבוגרים לעונה אחת דוגמת מייק מיצ'ל או טום צ'יימברס, איש מהם לא שרד לעונה נוספת וספק אם פפאלוקאס יעשה זאת. הוא כאן בעיקר כדי למלא צורך נקודתי. ג'ורדן פארמר עשוי לעזוב במהלך העונה לטובת שיבה ל-NBA, ודורון פרקינס שתלוי בין שמיים לארץ אולי יחלים בזמן ואולי לא, ומי יודע באיזה כושר יגיע אם בכלל יוחתם. בנוסף, ג'ון שאייר חדש לחלוטין במסגרת האירופית וקשה לסמוך עליו בעיניים עצומות. יוגב אוחיון? יש לו חתיכת משימה לעמוד בה בעונה הזו.

פפאלוקאס (GettyImages)
פפאלוקאס. השיא כבר מאחוריו אבל בשביל מכבי הוא מתאים (GettyImages)
 

לנוכח כל אלה בלאט לא היה מוכן לוותר על מישהו שיוכל לשמש כמבוגר האחראי בעת הצורך. ודאי לנוכח התחזקות מספר קבוצות בקיץ דוגמת אנאדולו אפס איסטנבול וארמני ג'ינס מילאנו, שמשחקות בבית אחד עם מכבי ביורוליג. שיחק לו קלף ופפאלוקאס נפל ליד, או שהשחקן כיוון עצמו לכתובת הזו כדי ליפול לתוכה מרצון.
 
ראיתי את פפאלוקאס משחק בסדרת גמר הפלייאוף האחרונה נגד פנאתינאיקוס. קשה לומר שהוא אותו שחקן אדיר שהיה לפני מספר שנים, אבל הוא גם לא מאוד רחוק משם. הדרייב עדיין שם, האגו אף פעם לא היווה מכשול, הכיוון הוא תמיד קבוצתי לפני אישי והבחור, באופן כללי, היה ונשאר פייטר שלא מוותר בשום אופן.  
 
היווני יכול לעלות בחמישייה, הוא מסוגל לקום מהספסל – אין לו בעיה כך או אחרת. הוא הרי זכה במיטב התארים שלו כשחקן שישי, והפך את עצמו לבעל אחת הקריירות המרשימות בכדורסל האירופי בעשור הקודם. כמו דורון פרקינס או נדב הנפלד הוא שינה משחקים בכוחות עצמו, וידע להשתלט עליהם כפי שרק מעטים עשו לפניו בהבדל אחד: פפאלוקאס הגיע הרבה יותר רחוק משניהם. בשלב הזה של הקריירה 40 דקות כבר לא יקבלו ממנו, בעיקר כי לא צריך וכי לא ידרשו. הוא אף פעם לא היה שחקן למשחק שלם, ולכן לצורך 20 דקות ומטה הוא יופי של החתמה גם כיום.

שחורציאניטיס (רויטרס)
פפאלוקאס עם סופו. יכול לעזור בהרגעת האיש הענק (רויטרס)
 
מי שרוצה לשאול את עצמו מדוע פפאלוקאס כן ושאראס לא, בהחלט יכול. זו שאלה לגיטימית, מה גם ששאראס היה חלק מהשנים הטובות ביותר של מכבי. אני מניח שבשלב המאוחר הזה של הקריירה של שניהם, פפאלוקאס פשוט יושב טוב יותר על הצרכים של בלאט, ותפור באופן הגיוני יותר לתלכיד שהוא מנסה להעמיד. שלא לדבר על כך שלא יזיק שיהיה בסגל מישהו בעל רזומה כמו שלו, שיכול לסייע במציאת הדרך ללבו של שחורציאניטיס כשאחד הברגים משתחרר לו שם למעלה לפעמים.
 

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה