בזמן שבצד אחד של הכביש חוגגים מקום אחרון, בצד השני ובענף השני מאופקים מהמקום הראשון וממשיכים להתנהל כמו אנדרדוג.
לכבד את היריב לפני משחק זה לגיטימי, במיוחד אחרי שמפסידים לבני השרון ב-20 דקות משחק ב-28 נקודות - מפלוס 14 למינוס 14. אבל אחרי שנותנים לפרטיזן 15 הפרש בראש במשחק חוץ די קל, לעשות אווירה של משחק קשה?! מה יהיה בשלב הבא, שם באמת יהיו קבוצות קשות?
אם מכבי מרגישה כמו קבוצה גדולה, כפי שאמר טל בורשטיין, צריך להתנהל כך. צריך להבליט את היתרונות ולשדר בטחון והרתעה, מאחר ויש לכך הרבה מאוד סיבות טובות להמשך.
גם בסרביה המשחק נפתח עם אותו הפרש, אך ההבדל הוא שבנוקיה הרבה יותר קשה ליריבה לחזור מפיגור שכזה. יחד עם זאת, מכבי נמצאת במקום הראשון ביורוליג ברוב הקטגוריות, לאחר שמונה משחקים, וזה אומר הרבה על היכולת של הקבוצה.
מן העבר השני, אם הרכז היחיד שיש לך יורד לספסל לאחר 8 דקות ועל המגרש משחקים שחקנים שבקושי עוברים את החצי נגד ההגנה של מכבי, כלל לא בטוח שהמאמן של הקבוצה הסרבית האמין שהוא יכול לחזור למשחק.
 |
| ביג סופו. בשלב הבא יפגוש שחקנים שיוכלו להוציא אותו בעבירות (שי לוי) |
|
| |
אני יודע שאתם רוצים לקרוא את דעתי על המחצית השניה, אבל בחלק גדולה ממנה עברתי לראות את היריבות של מכבי בשלב הבא, מה שדייויד יצטרך לעשות החל מהלילה. בשלב הבא אין אפשרות לעשות טעויות. אי אפשר לא לקלוע במשך 3-4 דקות, כי שם נענשים בזמן ובמזומן.
ללובליאנה, לדוגמא, היה הפרש מבטיח לניצחון על פנאתינאיקוס במהלך המשחק, אך היא ביצעה 2-3 שגיאות והפסידה בהארכה. ברצלונה לא הצליחה לנצח בהפרש יותר גבוה מזה שהפסידה לפנרבחצ'ה בבית (למרות שהיא מנצחת בחוץ ללא פיט מייקל) והעלתה את הסיכוי שתופיע בנוקיה.
לאחר כמה דקות חזרתי לראות את המשחק של מכבי, ופרטיזן לא הצליחה להעביר שתי מסירות לפני שהעיפה את הכדור לאאוט. קצת קשה לצפייה. לא משנה אם מכבי תשחק בשלב הבא בבית אחד עם ברצלונה או עם פנרבחצ'ה, לכל אחת מהן יש שלושה שחקנים שיכולים לשמור את סופו או להוציא אותו בעבירות. בהחלט חומר למחשבה.
לסיכום? בערב כזה, להוציא ארוחה מרביבו עם 3 מ-3 בניחושים, זה גם טוב.