הציון של מכבי: מספיק בקושי

בדרך כלל לאחר ניצחון בפער של 16 נקודות, ובמיוחד אחרי שקבוצה מובילה ב-20 הפרש במחצית, נראה כאילו כל השחקנים אמורים להיות שותפים לחגיגה. אלא שתכנון לחוד, ומציאות לחוד.

אם אני מסתכל בעין מקצועית, הרי שההצלחה של דייויד בלאט, שבא מוכן מאוד היום למשחק, היתה בעיקר בצד המנטאלי, בהתלהבות, באנרגיות של השחקנים ובמשחק ההגנה, שהתנהל בראשותו של דורון פרקינס.

פרקינס מבחינתי הוא השחקן המצטיין האמיתי במשחק היום. הוא השחקן החשוב ביותר של מכבי ת"א, ובמשחק הדבר בא לידי ביטוי בשיתוקו של קולינס, הרכז המוביל של ז'לגיריס קובנה.

לעיתים פרשנים ועיתונאים אוהבים לבחור שחקן מצטיין כמי שקלע את מירב הנקודות, אך לי אין ספק שהשחקן שהשפיע בצורה הברורה ביותר על הניצחון לטובת מכבי ת"א היה פרקינס.

פרקינס. מספר 1 במכבי (יניב גונן)

לכאורה, החגיגה היתה מושלמת. שארפ חגג 15 שנה בטקס מרגש (מגיע לו, התרגשתי בשבילו), וגם כדיר וחברתו אלין יכולים לחייך משיתופו בפעם הראשונה במסגרת היורוליג, אבל אני מציע שלא נתבלבל, מאחר ובסך הכל, למרות פער הנקודות והניצחון, זה עדיין לא זה.

לצד פרקינס, ראינו היום את בייבי-שאק שקלע 24 נקודות, אך גם ראינו את המוגבלות הבולטת שלו, שבאה לידי ביטוי בכושר הגופני הלקוי. כבר אחרי מחצית אחת סופו "שפך לאגר". זו היתה הוכחה נוספת לכך שהוא לא מסוגל לשחק בצורה אפקטיבית מעל ל-20 דקות במשחק.

מלבד הגארד האמריקאי והסנטר היווני, אפשר לציין את הנדריקס שנתן הופעה טובה ויציבה, הן במשחק ההגנה והן במשחק ההתקפה עם 14 נקודות.

אלא שבזאת נגמרה עבורי מכבי ת"א. אידסון היה אנמי, מפוזר, מבולבל וחסר בטחון, פארגו הוכיח זה משחק שני רצוף שהיורוליג והליגה הם שני דברים שונים, וכך גם שאר השחקנים כמו בורשטיין, בלו, פניני ואליהו שהציגו כדורסל בינוני מאוד.

אליהו. כדורסל בינוני (יניב גונן)

לעזרת מכבי ת"א בא היום מאמנה של ז'לגיריס קובנה פטרוביץ', שבחר שלא לעשות על בייבי-שאק דאבל-אפ או טריפל-אפ, והשאיר אותו לטחון את הגבוהים של קובנה בדמות 17 נקודות פנטסטיות במחצית הראשונה.

דייויד בלאט לא פראייר. אני משוכנע שהניצחון היום באיזה שהוא מקום קצת הרגיע אותו, אבל דייויד נשאר להתמודד עם המחשבה איך הוא מחזק את הקבוצה בסנטר ראוי ובגארד-קלעי נוסף.

בלאט שובר את הראש גם איך אותו שחקן שהוא יביא כדי לחזק את משחק הפנים של מכבי ישתלב עם הנדריקס, כמו גם עם אליהו ושאר השחקנים שיש לדייויד בשפע בעמדה מספר 4. 

שחורציאניטיס. נשאר לבד בצבע (יניב גונן)

כשם שהיה ברור שמכבי אולי לא כזו גרועה אחרי המשחק נגד קאחה לבורל, כך גם ברור לי שאחרי הניצחון הביתי היום ב-16 הפרש, עדיין קשה לומר שמכבי היא בין האריות של אירופה, ועדיין קשה לומר שמכבי תתמודד השנה על הפיינל-פור. 

מה שבטוח הוא שהניצחון הזה נתן גם למכבי וגם לבלאט אוויר לנשימה והוכיח שבבית, מול 11,000 צהובים, לא יהיה קל לקבוצות מול הצהובים, אבל הכל בעירבון מוגבל, עד למציאת הפתרונות לבעיות המקצועיות שכל-כך זועקות לשמיים.