אז מה, הניצחון במדריד היה מקרי?

הכישלון של מכבי ת"א במשחק מספר 3 הוא הגנתי בעיקרו ואינו חדש. למעשה, ברוב משחקי החוץ בהם הפסידה, היא איפשרה ליריבה מחצית אחת פוריה במיוחד, מעבר ליכולות הרגילות שלה.

פרטיזן, עם 47 נקודות במחצית הראשונה, נתון שמכבי לא יכולה להרשות לעצמה בסדרה כזו, הלכה בדרכיהן של ויטוריה בספרד (55 נקודות במחצית), מארוסי באתונה (52 במחצית השנייה), צסק"א במוסקבה (45 בראשונה) וכך הלאה.

מרוב מחשבות על לקלוע נקודה אחת יותר במשחק, שכחה מכבי במחצית הראשונה שהיא צריכה לגרום לפרטיזן לקלוע נקודה אחת פחות.

מעבר לזה, לא נרשם קיצוץ משמעותי באף אחד מהפרמטרים האחרים שפרטיזן ידועה בהם לטובה, ושמכבי היתה אמורה להתמקד בהם: לא במאזן של הרכז בו מק'אלב, לא במאזן של הסנטר אלכס מאריץ' וגם לא בריבאונד ההתקפה שהוא נקודה חזקה מאוד אצל הסרבים. הן סלאבקו וראנש והן מאריץ' היו אחראים להתקפות של שלושה-ארבעה כדורים חוזרים בריבאונד בהתקפה אחת.

בעיה אחרת צצה שוב בדקות בהן משחקים סטפון לאזמה ואנדרו ויזנייבסקי יחד. שניהם, במיוחד הרכז, רחוקים מאוד מיכולת התקפית סבירה במשחקי חוץ בחודשיים האחרונים. כשהם היו על המגרש התחושה היא שמכבי משחקת עם שלושה וחצי שחקנים בהתקפה במקום חמישה.

לאזמה בבלגרד. רחוק מיכולת התקפית סבירה במשחקי חוץ (שרון קביליו)

קחו לדוגמא את משחק מספר 2 נגד פרטיזן, ואת היכולת השוטפת והנקייה מטעויות של ויזנייבסקי במשחק המהיר בנוקיה. כמו באיסטנבול, בסיינה, במדריד ובאתונה נגד מארוסי, ויזנייבסקי כמעט שלא השפיע על המשחק. הפעם, בניגוד לפעמים שבהם יכולת גדולה של דורון פרקינס הצילה את מכבי והסתירה את החולשה של ויזנייבסקי במשחקי חוץ, פרקינס איבד כדורים בלי סוף ומק'אלב שלט במשחק.

בסופו של דבר, אם מניחים את ההפסד מאחור וחושבים קדימה ליום חמישי בערב, ישנם פלוסים ומינוסים מבחינת מכבי ת"א: הפלוסים מדברים על כך שמכבי תבוא מוכנה יותר לאולם ולאווירה ואולי תצליח להימנע מפתיחה כושלת ופיגור מוקדם שנאלצה לגרור לכל אורך המשחק.

הרכז של פרטיזן התעלה (שרון קביליו)

המינוסים העיקריים הם שבתוך 48 שעות מכבי לא תצמיח שחקן פיזי ואתלטי בעמדה מספר 4, אלא אם פיני גרשון יחליט לנסות מה שלא עשה מאז עזב מאצ'יי לאמפה – להתבסס באופן מובהק על קו קדמי שכולל את ד'אור פישר וסטפון לאזמה בו זמנית על המגרש. הקושי של פניני ובלות'נטאל בהגנה מול גבוהים מהם בלט במיוחד.

עוד מינוס הוא, שבניגוד לאופי הקשוח וליכולת הקאמבק שהציגה ברבעים האחרונים במשחקים רבים, מכבי לא הצליחה לסיים את המשחק ברבע חזק ובהפסד מינימאלי, שלפחות יישב בראש של שחקני פרטיזן יומיים שלמים עד למשחק הבא ובמהלכו.

שחקני מכבי. האם יראו אופי ביום חמישי? (שרון קביליו)

כל הניסיונות לחתוך משמעותית בפער נתקלו בקבוצה שידעה לעמוד בריווח של מכבי, בזריקות המפחידות של בלות'נטאל ובניסיונות לקצר שעון. הפער לא הגיע בשום שלב למרחק של זריקה או שתיים מניצחון, גם אחרי שלשת גארבג' של ויזנייבסקי, שהפכה את ההפרש של פרטיזן לחד-ספרתי. מהבחינה הזו, לפחות, פרטיזן מגיעה דרוכה וללא חשש בזכות עמידה איתנה בסיום.

אם פרטיזן תגיע לפיינל פור זה יהיה בזכות ולא בחסד. אם מכבי תהיה שם, נדע שלקבוצה הזו יש אופי שיכול להוביל אותה להצלחה בכל מקום ומול כל יריבה. נותר רק לספור את השעות עד למשחק הרביעי.