מכבי תל אביב לא תהיה בפיינל פור, אבל אף אחד לא יכול לומר בפה מלא שהיא אינה שייכת למעמד הזה. בטח לא אחרי סדרה יוצאת דופן וחריגה בריגוש שלה, ולעיתים גם ברמת הביצוע של השחקנים משני הצדדים, כמו שניהלה עם פנאתינאיקוס.

סדרה שהלכה עד לעבירה שאכן הייתה, ככל שהצלחתי לראות, ולא נשרקה על טל בורשטיין מספר שניות לסיום, פשוט כי שופטים לא שורקים לטובת שחקן יריב באולם הזה ובשלב כזה במשחק. איש לא יחתום על הנוסח, אבל ככה זה עובד ברוב המכריע של המקרים ולטל בורשטיין "אין פרצוף" שיקבל עבירה לזכותו שתיים-שלוש שניות לסיום ב"אואקה" בפיגור בנקודה נגד פאו במשחק מספר 5. בסופו של דבר, היו מאות מהלכים לאורך המשחק שכל אחד מהם היה חשוב באותה מידה, ואין טעם להיתפס דווקא לשניות האחרונות.

הפיינל-פור באיסטנבול מורכב מארבע אימפריות אירופיות: צסק"א מוסקבה, ברצלונה, פנאתינאיקוס ואולימפיאקוס. אם אפשר היה לקבל החלטה מהרגע לרגע ולהכריז על פיינל פייב, בטוח שראשי היורוליג היו קונים אותה בשתי ידיים.

דיאמנטידיס חודר. לו דווקא שורקים עבירות כאלו (GettyImages)
דיאמנטידיס חודר. לו דווקא שורקים עבירות כאלו (GettyImages)
 

בלאט קיבל כמעט 100 אחוז מהקבוצה שלו בהתקפה, אבל פחות מזה בהגנה. בניגוד לדעה הרווחת ולמקובל במצבים כאלה, הוא היה רחוק מלהעמיד רוטציה קצרה ושיתף את כל השחקנים שלו עד למחצית, כדי להקל במעמסת העבירות ולחפש שחקנים חמים לפרקי זמן מסוימים. בדרך הזו הוא קיבל דקות הגנתיות טובות משון ג'יימס, שיא עונה בנקודות של בורשטיין ושלשות ראשונות של פניני בסדרה.

בעוד רמת הביצוע ההתקפית של שחקנים מסוימים היתה לעילא ולעילא, בעיקר ברבע האחרון, הקושי להתמודד עם הדומיננטיות של דיאמנטידיס ושאראס היה גדול במיוחד. גדולי השחקנים והקבוצות הטובות ביותר נפלו לרגליו של התמנון מאתונה במשחקי מאני טיים, ומכבי ת"א, לצערם של כל אנשיה, אינה יוצאת דופן הפעם. דיאמנטידיס סיים עם 25 נקודות והגיע 18 פעמים לקו. לעיתים גם בגלל שיפוט "מכבד" מדי, אבל ברוב המקרים בזכות יכולת יוצאת דופן של הגארד.

שאראס היה מצוין והפיק מעצמו מעל ומעבר. מעניין שגם כשהוא במיטבו אוברדוביץ' עדיין לא סומך עליו הגנתית ומעדיף אחרים, מהיותו מאמן שדוגל בהגנה חזקה הרבה לפני התקפה מבריקה. הפעם, בניגוד למשחק מספר 3, הוא תפס את עצמו בזמן והחזיר את שאראס בזמן למהלכים מכריעים ברבע האחרון, שהצילו לו את המשחק. אני לא יודע עד כמה אמת יש בסיפור לפיו שאראס ופפאלוקאס עמדו על המדף והוצעו למכבי בקיץ, אבל אם הפרטים מדויקים – אין ספק שבגזרה הזו מכבי טעתה כשהעדיפה את היווני על הליטאי, אבל זה כבר סיפור שעבר זמנו ובטל קורבנו.

ז´ליקו והשחקנים.  (GettyImages)
ז´ליקו והשחקנים. ידע להחזיר את שאראס בזמן (GettyImages)
 

זו הייתה סדרה ומשחק עמוסי מהפכים, ולא יהיה הוגן להביע דעה מנומקת בטור שנכתב מיד אחרי המשחק החמישי. בכל מקרה, זו אכזבה גדולה למכבי ת"א. המועדון אינו רגיל להיתלות בסיפורים על גאווה רבה לנוכח סדרה מצוינת, וטפיחות על הכתף אינן מספקות את ראשיו או את אנשי הצוות המקצועי והשחקנים. אפשר להיות בטוחים, עם זאת, שמכבי ת"א תגיע לעונה הבאה נחושה עוד יותר, כדי לפצות את עצמה ואת האוהדים שלה על הפספוס מול פנאתינאיקוס.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה