בעונה עם הרבה ניצחונות, הניצחון הגדול ביותר של דייויד בלאט היה דווקא מחוץ למגרש. פעם, כשהוא היה עוד טירון כמאמן ברמות האלה, ראשי הקבוצה הנחיתו על הראש שלו את הליגה האדריאטית והוא כנתין נאמן ציית ובסופו של דבר ספג את כל הביקורות בתום עונה שנחשבה אז כבינונית.
אבל בלאט למד. הוא חרש את כל היבשת, התמודד עם הנהלות חזקות וקבוצות עם ציפיות בשמיים ולמד. הוא הגיע למכבי בשל יותר, בוגר יותר, מבלי לאבד את החדווה הענקית שלו לכדורסל והרצון האינסופי שלו להעניק בסיס טוב לשחקנים שלו, אותו בסיס שלמד בפרינסטון.
ברגע האמת, כשהיה צריך לעמוד ראש בראש מול ההנהלה של מכבי, הפעם הוא עשה זאת בלי פחד ובלי מורא. אני מדבר על הרגע בו הוחלט להביא את מילאן מצ'באן ולשחרר את ריצ'רד הנדריקס.
באותו רגע זה היה נראה טבעי. הרי הנדריקס בקושי שותף ויחד עם מצ'באן, שהגיע כפוטנציאל גדול מאוד, נראה היה שאין לו מקום ברוטציה של הצהובים. בלאט התעקש, גרם ללא מעט עצבים בשדרת הניהול, אבל בסופו של דבר השיג את מבוקשו. הוא כנראה ידע משהו שהם לא יודעים.
 |
| פארגו. שווה NBA (שי לוי) |
|
| |
אחרי ארבעה משחקים נהדרים מול אלופת ספרד, שהביאו אותו לפיינל-פור שני בקריירה, אפשר להלל את שאר השחקנים של בלאט. את גיא פניני, שהראה שזורם לו דם צהוב בוורידים וכרגע, ככל הנראה, אין שחקן ישראל יותר ווינר ממנו. למרות שמאיר טפירו בוודאי יחלוק על כך.
גם ג'רמי פארגו ראוי לתשבוחות עצומות על סדרה שבוודאי תביא אותו לחוזה שהוא כל כך מחפש ב-NBA. אם אני מסתכל על מצבת הרכזים בליגה הטובה בעולם, פארגו יכול להיות רכז שני בכל קבוצה ובחלקן אפילו רכז ראשון והסדרה מול קאחה לבוראל לא תהיה אותו דבר בלי דייויד בלו, שהצהיר מההתחלה שהמטרה היא פיינל-פור ושלא כמו אחרים, עמד מאחורי המילה שלו.
אבל מי שהסתכל על הנדריקס במשך ארבעת המשחקים של הסדרה, ראה שחקן אחוז תזזית, שייתן הכל עבור המאמן שלו. הדרך שבה הוא שמר את הפיק-אנד-רול של קאחה לבוראל כמעט לבדו הראתה כמה חשוב לו להחזיר למאמן שלו.
 |
| הנדריקס. שיחק כאחוז תזזית (שי לוי) |
|
| |
הטירוף הזה הדביק את שאר השחקנים של מכבי והפך אותם מחבורה של שחקנים מוכשרים לקבוצה מאוחדת ומחוברת ובסופו של יום, בלאט הוא האיש שזכאי לכל המחמאות על כך.
עכשיו, אפשר להסתכל קדימה. אם ביורוליג יתגמשו ויעבירו את גמר הפיינל-פור לשעה או יום אחרים כדי שמכבי תוכל להשתתף, ביום בהיר, אפשר לראות את הגביע. ברצלונה, המארחת לא תהיה שם והיריבות האחרות הן, פחות או יותר ברמה של מכבי. עונה שנפתחה עם ציפיות ברצפה, יכולה להסתיים כאחת הגדולות של הקבוצה.