עכשיו מכבי מוכנה לברצלונה, בגמר

קודם כל, אני שמח שהתבדיתי בתחזית. עונת היורוליג מקבלת עכשיו תפנית אופטימית ושמה את מכבי ת"א בעמדה מצוינת להגיע לפיינל פור נוסף ולפתוח את העשור החדש באותה דרך שבה נפתח העשור הקודם. כל זה בתנאי שתמשיך לשחק גם נגד פרטיזן בלגרד את הכדורסל המלוכד והקשוח שלה, שהלך ונדבק משבוע לשבוע. כזה שלא מוותר גם ברגעים קשים כשאנדרסון לא פוגע, ויזנייבסקי לא תורם, איידסון מגיע באיחור, על ישראלים בכלל אין מה לדבר והקבוצה כבר מפגרת בפער דו-ספרתי.

עכשיו, במקום לפגוש את ברצלונה בסדרת הצלבה בלי יתרון ביתיות ומעמדה נחותה, תהיה למכבי ת"א הזדמנות לפגוש אותה בפיינל פור ולעקוץ אותה שם, בדיוק כמו שעשתה לריאל מדריד. במשחק אחד, כידוע, הכל אפשרי. כולל ניצחון במדריד. עכשיו גם אני, קטן האמונה, יודע טוב יותר.

זה היה רבע אחרון אדיר של מכבי ת"א, שנשען על אופי קבוצתי קשוח ובלתי רגיל, כזה שראינו גם לאורך העונה בהפסדים צמודים לצסק"א, ל-ויטוריה, לסיינה ולאפס פילזן. גם אז מכבי היתה בפיגור, חזרה והתקרבה אבל לא ידעה לנצח.

הפעם, ברגע הנכון והחשוב ביותר של העונה עד עכשיו, היא היתה שם כדי לפרוע את הניסיון שהצטבר, לעשות את הפעולות הנכונות ולסלק את כל הכשלים הקטנים ממשחקי החוץ שהסתיימו בהפסד.

שחקני מכבי במדריד. אופי קבוצתי קשוח ובלתי רגיל (שרון קביליו)

והנה – זה, ולאו דווקא הרבע האחרון בו נקבע שיא יורוליג בקליעת נקודות לרבע אחד בניצחון על סיינה, הוא ההישג הענק שכולם חיכו לו. זה ניצחון שמשמעותו פיינל פור כמעט בוודאות. וגם הוכחה, אגב, לפיני גרשון שהזכיר את התקציב של ריאל מדריד שמאפשר לה להחתים את יאריץ' וטומיץ' תוך כדי תנועה כסוג של יתרון, שכסף הוא לא הכל. מי כמוהו, שקיצר וחיבר את הרוטציה כתוצאה משחרור של לאמפה, היקר בשחקנים העונה, יודע את זה.

פרקינס, לאזמה (שהתעלה בשני המשחקים האחרונים ואני חייב לו התנצלות), איידסון שהגיע בזמן בעיקר כי קיבל כדור ליד והוטל עליו להנהיג בלי אנדרסון לידו, ובלות'נטל שהיה שם כל הזמן, לקחו את מכבי לרבע שהיה קשה לצפות אותו. ולא רק ההתקפה שהפיקה 30 נקודות במשחק חוץ עשתה את ההבדל, אלא גם הגנה אתלטית שמורכבת משחקנים במידות ובגובה דומה ומכסים שטח רב מהרגיל לעומת קבוצות אחרות. נתון שיוצר קושי רב להתמודד מולו לכל קבוצה.

לאזמה. התעלה בשני המשחקים האחרונים (שרון קביליו)

התפרצות הבכי של גרשון בסיום מעידה עד כמה הוא הרגיש שהפוטנציאל להצלחה קיים, ועד כמה התקשה לראות את כל אותם הפסדי חוץ במשחקים צמודים, שכמעט כל אחד מהם יכול היה להסתיים לטובתו. הפעם, בטיימינג המתאים ביותר, זה הגיע.

והאמת היא שאין טעם לדבר יותר מדי, בעיקר כי מסתבר לא פעם שדיבורים לחוד ומציאות לחוד. יש רגעים שכדאי לתת ללב להוביל ולא לראש, וכנראה שבדיוק עכשיו הגיע אחד כזה: בימים הקרובים ביותר טוב תעשה מכבי ת"א אם תחליט לשמור את מרבית הסגל גם לעונה הבאה, בלי קשר לתוצאות במשחקים הבאים. מעל לכל וראש וראשון מומלץ להנהלה להחתים כבר עכשיו לטווח ארוך את דורון פרקינס, רכז שיש לו יתרונות כמעט מול כל אחד מהרכזים האחרים באירופה והפעם הבריק במאני טיים כמעט בלי שגיאה.

פרקינס. זמן להחלטות חשובות, עוד לפני פרטיזן (שרון קביליו)

שחקן עם פוטנציאל של טריפל-דאבל כמעט בכל משחק, שאם ייצא לשוק יוכל לקבל הצעות גדולות פי כמה וכמה משכרו הנוכחי ומכבי לא תוכל לשמור עליו אצלה, בדומה לטרנס מוריס לפני שנתיים. זמן להחלטות חשובות במכבי ת"א, עוד לפני שמתכוננים לפרטיזן.