מאפי ועד פיני: סיכום העונה של מכבי ת"א באירופה

קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה, אפי בירנבוים לאלופה. כלומר, לסגנית האלופה. ככה זה התחיל אי-שם בקיץ, תקופה שנראית עכשיו כמו פרה-היסטוריה.

אחרי תלאות העונה הקודמת, חילופי המאמנים וההפסדים בכל הגמרים, מישהו הבין שצריך רוח חדשה וכיוון חדש ושם את הכסף (הקטן יחסית, יש לומר) על בירנבוים, אחד שנהג להציק בקביעות למכבי ת"א בשנים האחרונות והעמיד אותה ערום ועריה פעמיים ברציפות בגביע המדינה.

אוקיי, אז הלכו על אפי, צעד שהתקבל בסוג של תמימות דעים כמעט מוחלטת, לפיה המאמן הוותיק אכל מספיק קש וחצץ לאורך השנים, כדי שיהיה זכאי וראוי לעמוד בראש מערכת הכדורסל המובילה בארץ ואחת הידועות באירופה.

בירנבוים רצה את וויל סולומון וקיבל את קרלוס ארויו במשכורת השיא של כדורסלן בישראל בכל הזמנים. הוא רצה את ארז כץ וקיבל את דרור חג'ג'. הוא זה שרצה את רודני ווייט וג'ייסון וויליאמס. טריי סימונס, שחקן נהדר ומוכח ברמת ליגת העל, הגיע אף הוא. על רועי חגאי, עוזרו בבני השרון, הוא התעקש – וקיבל.

אפי פוטר במאזן 2:2 ביורוליג. הוא שמר על הבית, והדגיש זאת לאחר פיטוריו, אבל במכבי רגילים ליותר, לפתיחת יתרון ולא למקום טוב בטבלה. הוא שמר על הסרב, על הבית, אבל נכנע עם הקבוצה שלו בשני משחקי החוץ הראשונים ביורוליג נגד ציבונה זאגרב ואולימפיאקוס.

הכדורסל נראה לא טוב, העסק לא דפק, ספקות לגבי יכולתו של קרלוס ארויו להנהיג, להוביל ולהפוך את הקבוצה לטובה באמת עלו מהר מאוד, וכך גם ספקות לגבי מידת הניסיון של בירנבוים במסגרות האירופיות אחרי שנעדר מהן במשך שנים.

וזה לא הכל. טל בורשטיין איכזב. רודני ווייט, שהיה אמור לשמש כמחליף לטרנס מוריס, נותב לספסל כאילו היה נואל פיליקס בעונה הקודמת, וכאילו לא נלמד דבר אחרי הפאדיחה האיומה ההיא. העסק נראה רדום והפוך.

רודני ווייט וג´ייסון וויליאמס. לא סיפקו את הסחורה (יעל מרגלית)

שחקנים לא ידעו מה מעמדם. וויליאמס נראה אבוד. יכולת הקליעה הטובה שלו מבני השרון נעלמה לגמרי. סימונס הודה שהשחקנים ביורוליג גבוהים ופיזיים יותר מאשר אלו שלהם התרגל בליגת העל, איבד כדורים והחטיא בסיטונות. הלחץ מסביב עלה ובירנבוים אמר יותר לפחות פעם אחת יותר מדי אחרי הפסדים: "חטפנו בעיטה בתחת", ובמכבי ת"א לא אוהבים להיות בצד הזה של העניין.

לשיפור ההישגים מגיע מרכוס בראון
חיש קל נחת כאן, עטור תהילה, מרכוס בראון – הקלע המוביל ביורוליג בעשור הזה – ששוחרר מז'לגיריס קובנה בגלל בעיות כלכליות במועדון. לשיפור ההישגים, אתם יודעים.

מרכוס בראון. שוחרר מז´לגיריס, נחת בנוקיה (אמיר לוי)

אותו בראון אמנם הציל משחק נגד לה מאן, שלח אותו להארכה ושם כבר הגיע ארויו עם סל ניצחון, אבל בראון היה גם מי שדחף, על פי הדיווחים, לדחיקתו הסופית של בירנבוים החוצה אחרי מכתב שהעביר להנהלה וטען בו כי הוא מתקשה מאוד לתפקד בהצלחה תחת המאמן הנוכחי.

זה – והתבוסה במלחה, כמובן. להפסיד לציבונה בקרואטיה זה עוד בסדר, מקובל. לחטוף מאולימפיאקוס זה סביר אם כי לא נעים, במיוחד כאשר בעונה הקודמת מכבי ניצחה שם. אבל לפגר בשלושים הפרש במהלך משחק בירושלים? לקבל את סניד ובאוורס משחקים בפולו-דאנק עם הקרש על חשבון מכבי ת"א כאילו זה היה עוד אימון? עם זה התקשו בהנהלה לחיות בשלום.

אפי הולך הביתה, פיני מגיע כמושיע
רצף ההפסדים במשחקי ההכנה מול הגדולות והנחשבות של היורוליג, והקושי של מכבי לנצח בחוץ – היוו סיבה מספיק טובה בעיני חברי ההנהלה לפטר את בירנבוים. מאז, אגב, הוא לא משמיע קול בפומבי, לא מתראיין, לא מדבר, סירב להצעות לשוב ולאמן עוד העונה בקבוצות אחרות.

פיני גרשון נוחת בנתב"ג ומתרגל שוב לצהוב (מתן להב)

כשחושבים על זה ומביטים בלוח השנה, החלק הרשמי של הסיפור כולו, לא כולל תקופת ההכנה, ארך כחודש בלבד. זמן קצר מאוד אחרי הניצחון הביתי על גבעת שמואל בעשרים הפרש, בירנבוים נשלח לביתו עם משכורת עד תום העונה.

והוא לא היחיד שממשיך לקבל שכר ממכבי ת"א. הניפויים המאסיביים הגיעו למעשה כולם בתקופה של פיני גרשון. האיש חזר לאמן בקול תרועה רמה אחרי הפסקה מאז פוטר באמצע העונה שעברה מאולימפיאקוס. הוא חזר והדגיש לא פעם לאורך שבתו על הגדר, כי לא ירצה לשוב ולאמן במכבי ת"א, אבל למציאות היו השגות על העניין: כשמכבי ת"א פנתה אליו כדי להציל קבוצת כדורסל שנראתה חסרת כיוון וביטחון, גרשון העיד כי רעד עבר בו בכל הגוף.

והוא חתם. לא רק עד תום העונה אלא גם לעונות הבאות. ובשכר גדול ושמן, כראוי למי שמכבי ראתה בו מושיע ועל סמך הישגיו הנדירים עם הקבוצה בקדנציות הקודמות.

ומיד אחריו, גם שרון דרוקר נוחת (אמיר לוי)

בתוך מספר שבועות לא רב, אחרי שראה מה יש לו בידיים, הפכה מכבי ת"א לתחנת רכבת אמיתית. אחרי שהפסיד עם מכבי במשחק הבכורה נגד מלאגה, הציב לצדו את שרון דרוקר כעוזרו, ובמטרה לנפות שחקנים ולהתמקד ברוטציה ברורה שתתאים למשנתו הכדורסלנית, החליט גרשון לצרף שחקנים מצד אחד, ולשחרר אחרים.

מרכוס פייזר שוב משוחרר, גם באטיסטה
רודני ווייט קיבל צ'אנס מחודש קצר במשחק הבכורה המחודשת של גרשון, ולא הצליח לעשות קסמים בעשר הדקות שלו על המגרש. מכבי הפסידה במשחק וגם השחקן, שכבר היה מחוץ לתוכניות למעשה, איבד סופית ורשמית את הג'וב.

במחשבה על עמדות הפנים ועל החלמתו האיטית של מרכוס פייזר הובא לכאן אלטון בראון, שהיה מצוין בעונה הקודמת עם הפועל חולון ועזר לה לזכות באליפות. בתוך זמן קצר גם הוא לא היה כאן, בטענה למשקל עודף וכושר משחק לקוי.

פייזר. קצב החלמה איטי (רויטרס )

אסטבן באטיסטה, שלאורך כל העונה שבע מרורים ולא הצליח בשום שלב להסתגל לבירנבוים או לגרשון ולשיטות המשחק שלהם, נופה ולקח ללב את ההחלטה.

מרכוס פייזר קיבל הזדמנויות מחודשות פה ושם, אבל זה לא היה זה: הוא נראה רחוק משיאו, כצפוי, ונשלח על מטוס לתחנה הבאה בקריירה שלו. גם ג'ייסון וויליאמס, איש שבט אפרים, שוחרר והצטרף לנהריה.

קצת לפני הטופ 16 חיפשה מכבי ת"א חיזוק בנרות. סייען אחד לאיש המיליונים, קרלוס ארויו, היא כבר הביאה (כדי להוריד מעליו את לחץ הקליעה והובלת הכדור, על פי ההסברים), ועכשיו לא נותר אלא להביא עוד אחד, שיאפשר לו מנוחה בעקבות ההחלטה לייבש את דרור חג'ג' על הספסל רוב הזמן.

גרשון הבין שהוא חייב חיזוק. ידע שהיריבות בשלב הזה, ריאל מדריד וברצלונה, היו אכולות רגשי נקמה על שום אירועי העונה שעברה, שבמהלכה הדיחה מכבי ת"א את שתיהן בזו אחר זו מהיורוליג. הוא הנחית, בעזרת ההנהלה שהיתה קשובה לדרישותיו, את הרכז די בראון ומיד אחריו את הפורוורד צ'ארלס גיינס.

שניהם נראו כמו תוספות סבירות, מי יותר ומי פחות, אבל בסופו של דבר זו תהיה הפתעה אם אחד מהם יישאר גם לעונה הבאה. אולי-אולי-אולי גיינס, כמחליף, וגם זה בספק רב.

הם לא היו יכולים לעזור משמעותית, בכל אופן, מול הספרדיות. תבוסות חוץ ענקיות נרשמו מול שתיהן, ועוד קודם לכן מול מלאגה בשלב העונה הסדירה. תוצאות שהוכיחו סופית שמכבי ת"א של העונה - גם אם הבריקה פה ושם עם ההחתמה של ד'אור פישר או נהנתה מעונה אישית מצוינת של ליאור אליהו – היא לא קנדידטית אמיתית לשום דבר נוצץ או זוהר ברמה האירופית.

ליאור אליהו. עונה אישית מצוינת (יעל מרגלית)

עכשיו מתחילים לחשוב על העונה הבאה
זו היתה עונה רווית תבוסות, שנחתמו בהפסד ביתי מול ריאל מדריד. הספרדים נקמו במכבי, ששיחקה מתחת לכל ביקורת רוב הזמן, והדיחה אותה באולמה הביתי, בדיוק כפי שזו עשתה לה עונה קודם ומנעה ממנה השתתפות בפיינל פור שהתקיים במדריד. אחר כך נכשל גם הניסיון לשמור על הכבוד ולהסב קצת נחת לאוהדים במשחק ביתי אחרון וכושל נגד ברצלונה, אם כי בלי העוגן ההגנתי (ד'אור פישר ויניב גרין שהיו חסרים במיוחד מול הגבוהים שממול).

דייויד פדרמן התכנס בתוך עצמו ונאלם, שמעון מזרחי ממשיך להאמין בטוב שאולי יגיע מתישהו ורענן כץ מבכה את גורל העונה האבודה וממשיך לדבר על היורוליג כעל פסגת שאיפותיו, גם בתום שלוש עונות רצופות בהן מכבי לא זכתה אפילו בגביע המדינה.

שמעון מזרחי. ממשיך להאמין בטוב (אלעד ירקון)

כדי לחלץ תואר אחד מהעונה הזו המשיכה הנהלת מכבי לנסות ולנסות, להוסיף ולהחתים והפעם אפילו מבלי לנפות. ארון מגי ורביב לימונד הצטרפו לקבוצה מנהריה אחרי שכבר תמו ההעברות ביורוליג, והם אמורים לסייע לקבוצה לזכות באליפות בישראל. עשרים שחקנים שונים עברו במכבי ת"א בעונת 2008/09, כמעט כמו קבוצת כדורגל. יותר מזה לא צריך לומר.

בתוך כך הבטיח המועדון את מקומו ביורוליג גם בשנים הבאות כחלק מהסכם שנחתם באחרונה עם הבכירות שבקבוצות המפעל, בין אם יזכה באליפות ובין אם לא, ודבר אחד ברור: בעונה הבאה זו תהיה מכבי ת"א אחרת, שלא תהיה מוכנה לסבול שוב יכולת שלילית מהסוג הגרוע ביותר שהיה לה מזה הרבה מאוד שנים.