קווין דוראנט הוא ללא ספק אחד הכדורסלנים הטובים ביותר ב-NBA בעשור האחרון, בוודאי בין החמישה הטובים ביותר. הפורוורד המופלא זכה בתואר ה-MVP של הליגה ב-2014 במדי אוקלהומה סיטי והוסיף שני תארי MVP של סדרת הגמר ב-2017 ו-2018, בשתיהן הוא הוביל את גולדן סטייט לזכייה באליפות. הוא נבחר למשחק האול-סטאר עשר שנים רצופות, שש פעמים נבחר לחמישיית העונה של הליגה ושלוש פעמים לחמישייה השנייה ובארבע שנים בתחילת העשור הוביל את רשימת קלעי ה-NBA.
יחד עם זאת, דוראנט זכה ללא מעט ביקורת בשנותיו ב-NBA, במיוחד בקיץ 2016 אז עזב את אוקלהומה סיטי לטובת קבוצת הכוכבים של גולדן-סטייט, שכבר הייתה אחרי הגעה לשני גמרים רצופים. גם השנה האחרונה הייתה לא פשוטה, עם פציעה קשה בסדרת חצי גמר המערב שהשביתה אותו למשך סדרה וחצי, ואז פציעה נוספת בתחילת סדרת הגמר שגמרה לו לא רק את סוף העונה שעברה, אלא גם את העונה הקרובה.
לאחר מכן הגיע המעבר לברוקלין וכעת “KD” התפנה לראיון מקיף עם המגזין של ה”וול סטריט ג’ורנל”, בו הוא פתח את הלב ודיבר בהרחבה על הפרידה הקשה מ-OKC, הסיבות בגללן הוא מעולם לא הרגיש שייך בגולדן סטייט, והליגה באופן כללי.
דוראנט עדיין שומר טינה לאוקלהומה סיטי, העיר שהוא ייצג במשך שמונה שנים, שהיו שמונה השנים הראשונות בהן לעיר הייתה קבוצה ב-NBA. לטענתו, מערכת היחסים החיובית שהוא בנה עם העיר נהרסה לחלוטין מיד לאחר ההחלטה שלו להצטרף לווריירס: “אנשים באו לבית שלי וריססו ספריי על השלטים ‘למכירה’. אנשים הקליטו סרטונים מול הבית שלי, שרפו את הגופיות שלי וקראו לי בכל מיני שמות משוגעים. היו רגשות כל-כך רעילים כשחזרתי להיכל הזה במדי גולדן סטייט. הארגון עצמו, המאמנים, מנהלי הציוד, החבר’ה האלה כועסים עליי? לא מדברים איתי? אמרתי לעצמי ‘זה הכיוון שאליו אנחנו הולכים? בגלל שעזבתי את הקבוצה והלכתי לשחק במקום אחר?’”.
דוראנט, שהיה משתתף פעיל בקהילה ותרם מיליוני דולרים לקרנות לנפגעי הטורנדו, ניתק את עצמו לחלוטין מהקהילה בגלל האירועים הללו וככל שהדברים תלויים בו, זה לא בר תיקון: “אני לעולם לא אקשור את עצמי לעיר הזאת שוב בגלל כל זה. במקור תכננתי לחזור לעיר בסופו של דבר, להיות חלק מהקהילה ומהארגון, אבל אני לא סומך על אף אחד שם. כל החרא הזה היה מזויף, כל מה שהם עשו. הארגון, המנהל, לא דיברתי עם אף אחד מהאנשים האלה, אפילו לא חילופי דברים נחמדים איתם, מאז שעזבתי”.
גם הפרידה מגולדן סטייט לא הייתה פשוטה, אם כי שם האוהדים דווקא פרגנו לדוראנט, הודו לו על שלוש השנים ושתי האליפויות, וגם השחקנים שלחו מסרים אוהבים ודיברו עליו רק טובות. ובכל זאת, הפורוורד לא חזר לאיזור מפרץ סן פרנסיסקו מאז הפציעה במשחק הראשון של סדרת הגמר מול טורונטו, ואפילו דאג שהחפצים שלו ייארזו על-ידי מובילים לפני המעבר לניו יורק. “זה לא הרגיש טוב כמו שזה יכול היה להיות”, אמר דוראנט בהתייחס לפרידה מהמועדון בו הוא שיחק בשלוש השנים האחרונות.
אך מה שמעניין יותר, זה איך הוא הרגיש במהלך שנותיו בקבוצה: “באתי לשם ורציתי להיות חלק מקבוצה, רציתי להיות חלק ממשפחה, ובהחלט הרגשתי שקיבלו אותי. אבל לעולם לא אהיה אחד מהחבר’ה האלה. הם לא בחרו אותי בדראפט, את סטף קרי הם בחרו, אנדרה איגודאלה זכה איתם באליפות הראשונה. את קליי תומפסון הם בחרו. את דריימונד גרין גם. ושאר החבר’ה שיקמו את הקריירה שלהם שם. ואני? איך אפשר לשקם אותי? מה אתה הולך ללמד אותי? כבר הייתי MVP, כבר היו לי תארים אישיים”.
למרות שהוא הוביל את הקבוצה לשתי אליפויות כשלקח פעמיים את תואר ה-MVP של סדרת הגמר, הוא מספר: “כשהזמן עבר התחלתי להבין שאני שונה משאר החבר’ה. זה לא דבר רע, אבל הנסיבות שלי והמקום ממנו באתי, זה היה שונה. ובנוסף לכל זה, התקשורת תמיד הסתכלה על זה כ’דוראנט והווריירס’. אז זה כאילו אף אחד לא לגמרי קיבל אותי שם”.
דוראנט לא חסך גם ביקורת מהליגה עצמה: “לפעמים אני שונא את הקרקס של ה-NBA. לפעמים אני שונא את העובדה שהשחקנים נותנים לעסק שהוא ה-NBA ולתהילה שבאה עם העסק שהוא ה-NBA לשנות את דעתם על המשחק. לפעמים אני לא אוהב להיות סביב המנהלים וכל הפוליטיקה שבאה עם זה. אני שונא את זה”.
יחד עם זאת, את המשחק עצמו דוראנט, מטבע הדברים, אוהב: “בלי הכדורסל, לא הייתי עושה הרבה על כדור הארץ. לא הייתי רואה את מה שראיתי, בהשוואה לחברים איתם גדלתי”.