יש שיאמרו שהבולס וכנראה שגם הקבוצות הגדולות של הלייקרס והסלטיקס היו מנצחות אותה, אבל מבחינת מספרים כנראה שגולדן סטייט הנוכחית היא הטובה בהיסטוריה. ועם מספרים הרי קשה להתווכח. אליפות שלישית בארבע שנים, מספרים בלתי נתפסים וסגנון משחק ששינה את הכדורסל. לא פחות. גם מחוץ למגרש התנהל בוב מאיירס, מי שבנה את השושלת הזו, בצורה כמעט מושלמת לאורך תקופת בנייה ארוכה ומרשימה. מבחינתנו היה נחמד אם עומרי כספי היה חלק מהחגיגה, אבל בואו לא ניכנס לנושא הזה.
"זו האליפות הכי קשה", הודה סטיב קר בסיום, כשהוא מתכוון מן הסתם לעונה עמוסת פציעות בה הוא היה גם היה צריך להרים את שחקניו כדי למצוא את הרעב על מנת לקחת עוד תואר. "בפעם הראשונה היתה תקופה שבה הרגשתי שאני לא מצליח להגיע לשחקנים שלי. לשמחתי מצאנו את הגרוב שלנו בפלייאוף", אמר המאמן, שעם 8 אליפויות (5 כשחקן), נחשב לווינר האולטימטיבי. קר היה צריך להסתדר ללא סטף קרי שהחמיץ את תחילת הפלייאוף וללא אנדרה איגואדלה, שנעדר מהמשחקים הכי חשובים במה שנחשב לגמר האמיתי. יוסטון נתנה פייט אדיר בגמר המערב והיתה רחוקה מחצית אחת מעלייה לגמר. קרובה אבל רחוקה.
אבל כך הרי בדיוק בונים שושלת. עם צליחה של רגעים קשים ומספר רגעים מכוננים שהופכים אותה למה שהיא. אז מה היה הרגע המכונן בבנייה של הווריירס? יש שיטענו כי ההחלטה של איגואדלה להסכים לרדת לספסל ולוותר על האגו בעבור הקבוצה, היא ששלחה את המסר הנכון לשחקנים. יש שידברו על סגנון מהפכני שנולד דרך הנעת כדור והפיכת המילה 'בידוד' לקללה. סגנון שמקדש שלשה על פני קליעה מחצי מרחק והוליד את מהפכת הסמול בול בסדרת הגמר של 2015 ההיא מול דייויד בלאט.
אולי זה התחיל ב-2014 עם הפסד לקליפרס בשבעה משחקים. סטף, קליי תומפסון, דריימונד גרין ואיגואדלה היו שם, אבל גם ג'רמיין אוניל, שועל ותיק ושחקן ספסל שפרש אחרי אותו הפסד. מאיירס מספר שקיבל טלפון מאותו אוניל ביממה שאחרי המשחק, בה ביקש האחרון מהג'נרל מנג'ר שלא יפגע בתמהיל של הקבוצה. "יש לך חבורה מיוחדת כאן", אמר לו אוניל. "הם יודעים איך לקבל הפסד כמו שצריך". אוניל, אחד שעבר כל כך הרבה בליגה, ידע שיש משהו בקבוצה שנבנית לה באוקלנד. אותה שיחה, כך מספר מאיירס, לא עזבה אותו ועזרה לו לקבל החלטות בקיץ שלאחר מכן. פתאום הוא הבין שלפעמים הפסד הוא בעצם המפתח לניצחונות.
אבל כנראה שההפסד בגמר של 2016 הוא זה שהפך את הווריירס מעוד אלופה, לשושלת שלפחות מבחינת מספרים - לוקחת את כל אותן קבוצות גדולות מהעבר. הסברה היא שאלמלא ההרחקה של גרין מהמשחק החמישי של אותה סדרה, היינו מדברים היום על ארבע אליפויות רצופות וכשכל הכוכבים עדיין בני 30 ומטה, אולי אפילו על חמש ושש. אבל מאיירס הודה שאותו הפסד גרם לו להבין שהוא חייב להביא כלי נוסף שטרף את כל הקלפים ועזר לו להפוך את הקבוצה למפלצת שהיא. מדובר בכלי שיעזור לו לנצח משחקים בהם קרי ותומפסון מגמגמים, או במשחקי חוץ צמודים ברגעים בהם צריך גו-טו גאי מובהק.
הוא ישב עם קר ועם כמה מהכוכבים של הקבוצה ושאל אם הבאת קווין דוראנט תהיה מקובלת על כולם. הוא קיבל תשובה מוחצת ונעזר בקרי על מנת לשכנע את KD להגיע. מכאן הדרך לשני התארים האחרונים היתה קצרה. "יכול להיות שאם הייתי נוטל חלק באותו משחק חמישי היינו מנצחים וזוכים באליפות", סיכם גרין את אותו קיץ, "אבל אם זה היה קורה, כנראה שלא היה לנו את קווין. אי אפשר לדעת ולכל דבר תמיד יש סיבה". דוראנט בינתיים, לקח אליפות שנייה ברציפות עם תואר MVP שני, כך שבעוד שנה - אם וכאשר יזכה בתואר נוסף - אפשר יהיה להזכיר אותו באותה נשימה ביחד עם לברון ג'יימס.
"אתן סטירה למי שישווה בין לברון לג'ורדן"
ואם כבר ג'יימס - אי אפשר שלא להתייחס לעובדה שהוא נכנס לקיץ אמוציונלי מבחינתו, במהלכו יצטרך להחליט היכן הוא רוצה לשחק בשנה הבאה. בעונה ה-15 שלו בליגה, נדמה היה כי לברון הצליח לעלות מדרגה נוספת וסיפק שושלת משלו עם גמר תשיעי ברציפות. הוא נטל חלק בכל 82 המשחקים ובפלייאוף סיפק הופעה גדולה אחרי הופעה גדולה נוספת. אבל ההפסד הכואב במשחק הראשון בגמר, שהתברר כמשחק המפתח של הסדרה כולה, פשוט שבר אותו. הוא חבט בלוח לבן בדרכו לחדר ההלבשה ובעצם פצע את עצמו, כשאת המשך הסדרה הוא מעביר עם סדק בכף ידו הימנית.
האם הוא היה צריך להודיע על הפציעה קודם לכן? האם הפציעה באמת הפריעה לו? כנראה שלא, משום שהוא המשיך להוביל את הקבוצה כמעט בכל מדד סטטיסטי גם במשחקים שלאחר מכן. מה שכן, גם הוא עצמו החל להבין שבקבוצה הנוכחית אין לו יותר מדי על מי לסמוך ככל שהסדרה נמשכה. הגעגועים לקיירי אירווינג הלכו וגברו, אבל במשחק הראשון וגם ברביעי והאחרון, אפשר היה לראות כיצד המנהיגות של לברון יכולה להשפיע לרעה על הסובבים אותו. ואולי גם להבין את ההחלטה של קיירי לעזוב את הקאבס.
לברון פשוט נראה היה כבוי במה שעשוי להיות המשחק האחרון שלו בקוויקן לואנס ארנה. בסיום היה זה דווקא דוראנט שסיפק ציטוט ששלח סוג של קריצה לג'יימס ואולי גם לכל אלה שביקרו אותו על המעבר מאוקלהומה סיטי. "אני שמח שאני יכול ללכת לעבודה בסביבה שאוהבת את המשחק כל כך. שאכפת לה כל כך. זה משהו שלא מוצאים בכל מקום". כנראה שלא אותה פציעה ביד היא זו שהביאה להופעה חסרת עמוד השדרה שסיפק לברון במשחק האחרון - שהיה ככל הנראה משחק הפלייאוף הכי חלש שלו.
"אפשר היה לצפות שהמלך ירצה להוכיח משהו במשחק כזה עם כל המשמעויות שבו", סיכם צ'ארלס בארקלי. "אבל ההופעה הזו שלו היתה פשוט מאכזבת. לא יכול להיות שהוא לא לקח זריקות החל מהדקות האחרונות של הרבע השני ועד לחמש דקות לסוף הרבע האחרון. בסופו של דבר יש לו 6 הפסדים בגמר. אם אשמע עוד פעם אחת על מישהו שיעצור אותי ברחוב וישווה בינו לבין מייקל ג'ורדן, אני הולך להחטיף לו סטירה. לא אכפת לי. אני אקח את הצ'אנס שלי עם המערכת המשפטית".
הריקוד האחרון של לברון בקליבלנד?
אז הוא עדיין לא MJ, אבל אחרי הכל יהיה קשה לשכוח את הרגעים הגדולים שהוא סיפק במשך ארבע העונות האחרונות בקליבלנד. "הוא הגיע איתם לגמר בכל עונה מאז שהחליט לחזור, והביא לעיר אליפות ראשונה מזה 52 שנה בכל ענף ספורט. יום יבוא ויקימו פסל שלו מחוץ לאולם. הוא לא חייב להם כלום. הם חייבים לו הכל", טוען פרשן ESPN הבכיר, סטיבן איי סמית', שסבור כי הגיע הזמן עבור המלך לעבור למקום אחר ולרדוף אחרי טבעת נוספת בשנים שנותרו לו עד סיום הקריירה.
בארקלי דווקא חושב הפוך. מבחינתו ומבחינת רבים אחרים, לברון חייב להישאר ולסיים את הקריירה בקליבלנד. "הוא זה שהתחיל את עידן הסופר-טים ועכשיו זה חוזר אליו כדי לנגוס לו בישבן. הוא נולד כאן, הפך לאחד השחקנים הטובים בהיסטוריה וכיאה לכך גם קיבל סטטוס של אגדה בעיר. הוא צריך להישאר ולסיים את הקריירה כאן". המלך עצמו לא שולל שום דבר כרגע ופרסומים שונים מספרים על ראיונות שמצפים לו בלוס אנג'לס, יוסטון ואפילו פילדלפיה.
כרגע כולם רחוקים מהווריירס, אבל הקאבס רחוקים אפילו מהרוקטס. במערב קשה לראות מקום שבו הוא יצליח להתמודד על אליפות באופן מיידי כל עוד גולדן סטייט בתמונה - למרות שמפחיד לחשוב על הרוקטס בתוספת לג'יימס. בפילדלפיה הוא יתקשה להתאים את עצמו לקבוצה שיש בה את בן סימונס וג'ואל אמביד - שניים שמשחקים באיזורים שלברון אוהב. כשחושבים על זה, ללברון יש סיכוי יותר טוב להגיע שוב לגמר בקבוצה בה הוא כבר נמצא.
צריך לזכור שלקאבס יש בחירת דראפט גבוהה ויכולת להחתים שחקן חופשי בכיר בקיץ הקרוב, כך שהאפשרות להתחזק קיימת ואולי, מי יודע. אולי דווקא מההפסד הזה יגיע הניצחון הבא שלו.