שחזור גורלי: לברון וקרי בקרב נוסף על הטבעת

1. אחד על אחד. נכון שבדרך כלל סדרות פלייאוף מוכרעות על פי היכולת הקבוצתית. זו שמגיעה למיצוי הפוטנציאל הכללי שלה יוצאת בדרך כלל כשידה על העליונה. אולם לפניכם ארבעת המצ' אפים החשובים במאבק האיתנים בין גולדן סטייט לקליבלנד על תואר אלופת ה-NBA לעונת 2015/16.

לברון VS קרי. בעונה הסדירה היה זה כוכבה של גולדן סטייט שנצץ מעל כולם עם 30.1 נקודות (45.4 אחוזים ל-3), 6.7 אסיסטים ו-5.4 ריבאונדים בממוצע למשחק. מספרים אלו העניקו לו פה אחד את תואר ה-MVP עונה שנייה ברציפות. בפלייאוף סבל סטף קרי משתי פציעות טורדניות וממוצעיו ירדו ל-26.7 נקודות ב-40.7 אחוזים ל-3. בסדרה המרתקת מול אוקלהומה, קרי הצליח להביא את עצמו לידי ביטוי רק במשחק השביעי ובאוקלנד מקווים שהנצרה השתחררה. לברון, לעומת זאת, נראה במשחקי הפלייאוף רענן, בכושר גופני מצוין ובעיקר נהנה מעזרה רבה של החברים, דבר שהיה חסר לו בעונה שעברה.

מה אומרים בארה"ב: ריק בונל כתב ב'שארלוט אובזרבר': "ג'יימס הוא כישרון של פעם בדור, הוא כל כך אתלט, מאסיבי ומיומן שהוא יכול לשחק בכל העמדות. קרי אולי לא מרשים פיזית, אבל הוא קלע אדיר. הוא לוקח זריקות שאף אחד אחר לא מנסה וקולע אותן באחוזים מדהימים".

סטף קרי. אחד הקלעים הטובים בהיסטוריה (רויטרס)

אירווינג VS תומפסון. שני השחקנים משמשים כ'סגן של בר כוכבא'. הם אלו שצריכים לספק את התמיכה לכוכבים הגדולים בקבוצות שלהם. בעוד שתומפסון הסתגל כבר מזמן לתפקיד וניצל את העליות והירידות של קרי בפוסט סיזן עם 26.2 נקודות בממוצע למשחק, הרכז של קליבלנד עדיין לא הוכיח שאפשר לסמוך עליו לחלוטין. עכשיו, כשההגנה של הווריירס תתמקד בשמירה על לברון, יצטרך אירווינג להיות האקס פקטור ולהראות שיש עוד כוכב באוהיו.

מה אומרים בארה"ב: "אירווינג נהיה במהלך הפלייאוף אופציית הקליעה הראשונה של קליבלנד, ולברון בסדר עם זה כי הוא אוהב למסור. מנגד, תומפסון מצטרף לקרי וביחד הם מרכיבים קו אחורי ייחודי. מדובר בשני קלעים גדולים ביותר שיכולים לפרק כל הגנה", כתב בונל.

קיירי אירווינג. הסגן של בר כוכבא (רויטרס)

לאב VS גרין. על פניו נראה שלפורוורד האלופה יש יתרון כמעט בכל פרמטר. הוא יותר מנוסה, יותר פיזי, יותר מגוון וגם יכול לשמור את יריבו, שמצדו מתקשה מאוד בצד ההגנתי. אבל זו בדיוק ההזדמנות של פורוורד קליבלנד לעשות את קפיצת המדרגה שלו. ניצחון של לאב על גרין במצ' אפ האישי בין השניים יכניס סופית את פורוורד קליבלנד לרשימת השחקנים הטובים בליגה.

מה אומרים בארה"ב: בראיין מהוני מ-U.S.NEWS כתב: "עבור קווין לאב זו הופעת בכורה בגמר. הוא יהיה חייב לקלוע הרבה יותר טוב מאשר בשני המשחקים בעונה הרגילה מול גולדן סטייט (28.6 אחוזים מהשדה). יהיה לו קשה מול גרין, שזכה במקום השני בתחרות שחקן ההגנה של העונה וקלע 19 נקודות ו-11 ריבאונדים בממוצע במשחקים העונה מול קליבלנד. גרין רק יצטרך להיזהר מעבירות גסות, שיובילו באופן אוטומטי להרחקה".

דריימונד גרין. יש לו עדיפות מול לאב (רויטרס)

לו VS קר. סטיב קר קיבל הערכה רבה במהלך השנתיים האחרונות בזכות הקבוצה שהרכיב, יכולת הניהול שלו והשפנים הטקטיים שידע לשלוף בפעמים המעטות שהיה צורך בהם, כמו המעבר לסמול בול במשחק הרביעי בסדרת הגמר בעונה שעברה. מול אוקלהומה המאמן הכריזמטי נראה לעתים חסר אונים, ומול קליבלנד הוא יצטרך לחזור לעצמו. ממול עומד מאמן שאמנם עשה שינוי גדול בקבוצה מאז שהחליף בינואר את דייויד בלאט וגם עמד בכמה אתגרים יפים מול דטרויט, אטלנטה וטורונטו, אבל הפעם זהו המבחן האמיתי שלו. ניצחון של קליבלנד יסיר את כל סימני השאלה שמרחפים מעל ראשו של לו.

מה אומרים בארה"ב: "יתרון הניסיון נמצא אצל קר. אבל אחרי הטיפול בשחקניו במרדף אחרי שבירת שיא הניצחונות בעונה הרגילה באה היחלשות בסדרה מול אקולהומה. לו החליף את בלאט בינואר ושינה בצורה ברורה את הכימיה ואת התרבות של הקבוצה, אבל עדיין נראה שמשהו חסר אצלו", כתב מהוני.

טיירון לו. משהו עדיין חסר לו (רויטרס)

2. מפתחות והכנות. טיירון לו לא יכול היה לבקש יותר. הקבוצה שלו מגיעה לגמר במצב הכי טוב שאפשר. קליבלנד צברה ביטחון מהניצחונות המרשימים על דטרויט, אטלנטה וטורונטו, היא שיחקה בפלייאוף פחות משחקים מיריבתה (14 לעומת 17 של הווריירס), חלוקת הדקות של השחקנים הייתה מאוזנת יותר מאשר של הקבוצה מאוקלנד, והקאבס קיבלו ביטחון רב וזריקת עידוד לאחר שראו מה עוללה אוקלהומה לגולדן סטייט, שעד תחילת הפלייאוף נראתה בלתי מנוצחת. עכשיו הם מאמינים שאפשר לעשות את זה.

אך אלופת המזרח חייבת לזכור שמאזן הכוחות לא נוטה לטובתה, ובאופן משמעותי. גולדן סטייט ניצחה בחמשת המשחקים האחרונים בין הקבוצות (פעמיים בעונה הסדירה האחרונה ושלוש פעמים בסדרת הגמר בעונה שעברה), כשהממוצע באותם משחקים עומד על 16.4 נקודות לטובת הלוחמים. לפיכך חייבת הקבוצה מאוהיו להיזהר ולנקוט במספר צעדים שיצמצמו את פערי האיכות.

קליי תומפסון. מפרק הגנות (רויטרס)

בעיית הגובה. מאז שמונה לתפקיד בחר טיירון לו במודע 'ללכת נמוך' ולהשתמש בהרכבים נטולי סנטר טבעי, תוך שהוא מוחק לחלוטין מהרוטציה את טימופיי מוזגוב הרוסי. עכשיו תצטרך קליבלנד למצוא את הדרך להתמודד עם אנדרו בוגוט, פסטוס אזילי והאקס אנדרסון ורז'או. אם הקאבלירס ימצאו את הדרך לשלוט בריבאונד ההתקפה, כפי שעשתה אוקלהומה, הם יוכלו לפגוע ביציאה של גולדן סטייט להתקפות המתפרצות – אחד הכלים ההתקפיים המשמעותיים של האלופה.

לשלוט בקצב. המפתח של דייויד בלאט בסדרת הגמר בעונה שעברה היה לשלוט בקצב. המאמן הישראלי בחר בטקטיקה הזו בעיקר בשל הסגל הפצוע והקצר שעמד לרשותו. הוא הבין שאם הקצב יהיה מהיר והסקור יהיה גבוה לא יהיה לו סיכוי להתמודד מול העומק והכישרון העדיף של הווריירס. אז נכון שהעונה המצב שונה. לרשותו של לו עומד סגל מלא, איכותי ומוכשר הרבה יותר ממה שהיה לבלאט בעונה שעברה, אבל אם הקאבס לא יאחזו ברסן, לא יצליחו להכתיב משחק מסודר וייתנו לגולדן סטייט לשחק בחופשיות כפי שהיא אוהבת, סביר להניח שהסדרה תוכרע בתוך זמן קצר.

דייויד בלאט. סבל מסגל קצר (רויטרס)

פוט דה בול אין דה סל. לצד ההמלצה לשמור על קצב מבוקר והתקפות מסודרות, קליבלנד תהיה חייבת להמשיך לקלוע באחוזים גבוהים מקו השלוש. סביר להניח שהווריירס ישובו לקלוע כמו שהם רגילים, לפחות במשחקי הבית, וכדי להתמודד עם כך יצטרכו הפרשים להשיב עם שלשות משלהם.

לצד זאת, בחירת הזריקות צריכה להיות מאוזנת ומחושבת, כי על כל החטאה הקאבלירס ייענשו מיד עם נקודות בצד השני. נתון מעניין שמוכיח זאת מגיע מחמשת המשחקים הראשונים בסדרת גמר המזרח בין קליבלנד לטורונטו. בשלושת הניצחונות קליבלנד זרקה 20.6 שלשות בממוצע למשחק (וקלעה 8), ואילו בשני ההפסדים היא הפציצה 41 פעמים (וקלעה 13.5 בממוצע). אם מול טורונטו ההחטאות מקו השלוש עלו בספיגת נקודות ובדיעבד בהפסדים, ככל הנראה שמול גולדן סטייט העונש יהיה קשה אף יותר.

ג´יי אר סמית´. יש לו חוב לסגור (רויטרס)

סמית' ושאמפרט. לצד לברון, אירווינג וקווין לאב, קליבלנד תהיה חייבת תרומה משמעותית מצמד הגארדים/פורוורדים שלה. השניים יצטרכו לספק הגנה חזקה על כוכבי האלופה ומצד שני לתרום את חלקם בהתקפה, בעיקר בכל הקשור לקליעה מבחוץ. השניים זוכרים את ההפסד בגמר בעונה שעברה והם יודעים היטב שאם היו קולעים באחוזים גבוהים יותר, תואר האליפות כנראה היה מגיע לקליבלנד. אם הם לא זוכרים, תסמכו על לברון שידע להזכיר להם.

ההגנה של אירווינג. התלבטות נוספת בה לו צריך להכריע היא מה לעשות עם אירווינג בהגנה. אם הרכז ישמור על קרי או תומפסון הדבר יכניס את ה'ספלאש ברדרס' לעניינים, מה שאף אחד בקליבלנד לא רוצה לראות. אם ההחלטה תהיה לשים את הגארד על שחקן החוץ הנוסף – איגודאלה, שון ליבינגסטון או הריסון בארנס – הדבר ייצור מיס מאצ' בעייתי כיוון שהשלושה הם שחקני פוסט אפ מעולים וייקחו אותו לסל פעם אחר פעם. האמת היא שאף אחת מהבחירות לא טובה ולו פשוט יצטרך להמר, לבחור את הרעל שלו ולהתפלל שלפחות בהתקפה הגארד ימזער נזקים.

שאמפרט. גם לו

3. ניצחון הרוח. כשהתבקשתי לסכם את הקאמבק האדיר של גולדן סטייט מול אוקלהומה בגמר המערב לא בדיוק ידעתי מה לכתוב. בשלושת המשחקים האחרונים של הסדרה הווריירס לא הראו איזה סוג הגנה חדש או תרגילים מיוחדים בהתקפה, והמאמן סטיב קר לא שלף מהשרוול מעבר מבריק לסמול בול כמו בגמר ה-NBA בעונה שעברה מול דייויד בלאט וקליבלנד.

על שלושה פרמטרים מקצועיים, שהובילו לשינוי הגדול, כן אפשר להצביע. הראשון הוא אנדרו בוגוט. לאחר שבארבעת המשחקים הראשונים בסדרה קיבל הסנטר האוסטרלי 14 דקות בלבד, הבין מאמן הווריירס שכדי להתמודד עם השליטה המוחלטת של גבוהי היריבה מתחת לסלים והטיילת של הגארדים לצבע הוא חייב מישהו גדול שיהיה שם ויוכל להתמודד עם סטיבן אדאמס ואנס קאנטר. ובאמת, בשלושת המשחקים הבאים ממוצע הדקות של בוגוט צמח ל-24 והוא הצליח למזער את הנזקים בצבע, בעיקר בצד ההגנתי. בהמשך נתייחס גם לחשיבות העצומה של צמד הסנטרים של הווריירס בגמר מול הקאבלירס.

סטיב קר. הרים את החבר´ה (רויטרס)

גורם נוסף לשינוי הוא ההגנה של אנדרה איגודאלה על קווין דוראנט. הפורוורד המנוסה פשוט אמלל את כוכב אוקלהומה וגרם לו לקלוע בשלושת המשחקים האחרונים בסדרה 32 מ-81 מהשדה. מול קליבלנד יופקד שחקנה לשעבר של פילדלפיה על לברון ג'יימס. מצד אחד נראה שיותר קל לשמור את כוכב קליבלנד מאשר את דוראנט כי לא צריך לפחד מהקליעה שלו, מאידך הפיזיות העצומה, הניסיון והווינריות של קינג ג'יימס כנראה יגרמו לאיגודאלה לעבוד קשה יותר והוא יצטרך לקבל עזרה מהחברים.

הדבר השלישי שעשה הצוות המקצועי של גולדן סטייט היה לשפר את הנעת הכדור של הקבוצה בניסיון למעט באיבודים שיובילו להתקפות מתפרצות ונקודות קלות של אוקלהומה. והשינוי ניכר. בארבעת המשחקים הראשונים הווריירס איבדו 15 כדורים בממוצע למשחק, 10.7 מתוכם היו חטיפות של שחקני אוקלהומה. לעומת זאת בשלושת המשחקים האחרונים בסדרה גולדן סטייט איבדה 13 כדורים ורק 6.6 מתוכם היו חטיפות של הת'אנדר. גם מול ההגנה המצוינת של קליבלנד והמהירות בה קיירי אירווינג, לברון ג'יימס וחבריהם יוצאים להתקפות המתפרצות, גולדן סטייט תהיה חייבת לעשות עבודה טובה יותר בשמירה על הכדור כדי לא להיענש בצד השני.

אנדרה איגודאלה. אמלל את דוראנט, המטרה הבאה: לברון (רויטרס)

אולם הדבר החשוב ביותר היה הרוח. אותה רוח שגם בפיגור 3:1, השאירה את שחקני גולדן סטייט חדורי אמונה שאפשר לעשות את הבלתי ייאמן ולבצע קאמבק שרק תשע קבוצות לפניה הצליחו לבצע. אותה רוח שגרמה לגבוה המחליף מאריס ספייטס לצייץ בחשבון הטוויטר שלו מיד לאחר המשחק הרביעי: "מעולם לא ראיתם קבוצה שמנצחת 73 משחקים, מעולם לא ראיתם שחקן שזוכה פה אחד בתואר ה-MVP. אז תדעו ששום דבר עוד לא נגמר". אין מה לומר, הוא ידע מה הוא אומר.