בטרילוגיית ‘שר הטבעות’, פרודו בגינס שמר על הטבעת במסעו למורדור בעזרת אנשים טובים שנלחמו נגד כוחות האופל של סאורון. בסיפורי פנטזיה מספרים לנו שהסיבות למעשים הטובים הן טוב לב ועזרה לטובת הכלל. אם שר הטבעות היה ספר מציאותי, או לפחות ריאליסטי, כנראה שפרודו לא היה שורד את הספר הראשון אלא אם הוא היה ממש, אבל ממש עשיר. אנשים עשירים יכולים לשלם הרבה כסף כדי לתת לאחרים לעשות בשבילם את העבודה, כמו לשמור על הטבעת, בזמן שכאלה שיותר דואגים לכיס שלהם שמים לעצמם מגבלות.
זה בדיוק מה שהסכם השכר החדש, שנכנס לתוקפו הלילה (בין שישי לשבת), ניסה לפתור. רצפת השכר, תקרת השכר ותקרת מס המותרות עדיין קיימות, אבל בניגוד לשנים קודמות, הפעם יש עוד שתי תקרות (אפרונים) שאותם כדאי לא לעבור, אחרת המועדונים ישלמו במיקומים בדראפט בעתיד או בחוסר אופציה להציע סוגי חוזים מסוימים, כמו ה-MLE (חריגת השכר הבינונית, עומדת השנה על 12.4 מיליון דולר למי שמתחת למס מותרות).
השנה, כשתקרת השכר עלתה ל-136 מיליון דולר והסכם הטלוויזיה החדש, שצפוי להכניס לליגה עוד מיליארדים, נראה באופק, מגמת השוק החופשי ב-NBA נראתה כזו שהולכת לכיוון של חוזים יחסית קצרים עם יותר שליטה בהוצאות, כך שלא נראה יותר חוזים מופרכים כמו שקיבל בראדלי ביל (251 מיליון דולר לחמש שנים בעונה שעברה). עם זאת, ישנם שלושה רכזים מהטופ של הליגה שמתקרבים לדמדומי הקריירה וכמו גולום, מחפשים את ה’פרשס’ (precious) שלהם. שלושתם היו במוקד העניינים לפני הכניסה לשוק ההעברות ואחרי היום הראשון, לא כולם הצליחו להבין האם יצליחו להשיג את הטבעת, או איך.
סטף קרי מציג את טבעת האליפות מ-2022 לצד הטבעת מסרטי שר הטבעות (רויטרס)אפופים במסתורין
נתחיל עם הסיפורים של שניים מהרכזים הטובים בליגה, קיירי אירווינג וג’יימס הארדן. הראשון חתם על חוזה גדול של 126 מיליון דולר לשלוש שנים (אופציית שחקן בשנה השלישית) בדאלאס מאבריקס ולמעשה סגר את אחת השאלות הכי לא פתורות של הקיץ. הרי הוא היה יכול לבחור בלשחק במועמדת לאליפות בשכר קצת יותר נמוך, אבל המאבס לקחו עליו הימור. בשנה שעברה, הצמד קיירי את לוקה דונצ’יץ’ התדרדר עד למקום ה-11 במערב והחמצת הפלייאוף, השנה נראה שהחלקים בפאזל מוקמו, לפחות בקו הקדמי, כאשר עדיין ישנו מקום לחוזה תחת ה-MLE לווטרן מוכשר בעמדות הכנפיים.
קיירי אירווינג חוגג עם לוקה דונצ'יץ'. בחר להישאר איתו עוד שנתיים לפחות (רויטרס)בצד המזרחי, אצל הארדן, העסק קצת מסובך. קבוצתו פילדלפיה לא נראית כמו מישהי שיותר מדי יודעת מה היא עושה, זאת למרות שיש לה את אחד המאמנים הטובים בליגה (ניק נרס), ה-MVP של העונה שעברה (ג’ואל אמביד) ואחד הצעירים המוכשרים בליגה (טייריס מקסי). הארדן הבין שהם לא בונים עליו לטווח הארוך, אז הוא ניצל את אופציית השחקן שלו וביקש טרייד. הוא בעצם נתן להם אופצייה לקבל תמורתו רווח, אבל מצד שני מדווחים בארצות הברית שהם לא הולכים להחתים את מקסי, שאמור לרשת את הארדן, על חוזה חדש בשנה הקרובה.
הסיפור סביב הארדן אמור להעסיק הרבה קבוצות בליגה, בעיקר כמו לוס אנג’לס קליפרס שלא ביצעה שום מהלך משמעותי עד כה למעט הוויתור על אריק גורדון, שהגיע בחורף האחרון תמורת לוק קנארד, ג’ון וול והבחירה ה-20 בדראפט האחרון. “הזקן” יכול להתאים לצידם של פול ג’ורג’ וקוואי לאנרד, אבל לא ברור האם פילי תסכים לקבל חבילה ללא אחד מהשניים הללו. יש מספיק קבוצות שיכולות להיעזר בהארדן, אבל כמו במקרה של אירווינג בשנה שעברה – יש חשש גדול מאוד אם יבחר להאריך את החוזה לאחר מכן, שכן הן יכולות לקבל אותו בחינם עוד שנה בשוק שצפוי להיות לוהט אף יותר.
ג'ואל אמביד וג'יימס הארדן. העסק בפילי נראה בדרך לפירוק (רויטרס)בנייה לאליפות או בכייה לדורות?
נסיים עם הסיפור של רכז השלישי הוא דמיאן לילארד, שבמשך חודש וחצי עשה טיזינג למיאמי היט שהוא רוצה להגיע, אבל מצד שני הוא אמר שהוא רוצה להישאר בפורטלנד ולנסות לבנות שם קבוצה לאליפות. דיים נפגש עם הנהלת המועדון ומשם יצאה הודעה שבה הטרייל בלייזרס הצהירו כי הם רוצים לבנות קבוצה שיכולה לרוץ לאליפות סביב לילארד. עד כאן הדברים נראים יפה, אבל כשמסתכלים פנימה הם צצות כמה סימני שאלה.
סימן השאלה המרכזי שצץ מהחלון הנוכחי הוא החוזה של ג’רמי גרנט, שסיכם על חמש שנים במהלכם ירוויח 160 מיליון דולר. שלא תטעו, הפורוורד הוא נכס לכל מועדון שיצליח לשים עליו את היד, אבל יחד עם החוזה הגדול של לילארד ועם החוזים הקצת יותר קטנים של יוסוף נורקיץ’ ואנפרני סימונס, קשה לראות את הפרנצ’ייז עושה את קפיצת המדרגה הנחוצה בשביל להביא לרכז אליפות. המחשבה הייתה שיביאו חיזוק, או שמא להעביר את לילארד לצד השני של המפה ובנייה סביב סקוט הנדרסון, אבל בינתיים נראה שבפורטלנד עוד לא הבינו שלפעמים צריך to let if go.
דמיאן לילארד. מה הוא חושב על החוזה של גרנט? (רויטרס)למרות כל הרעש סביב הגארדים, הפועלת השקטה של השוק החופשי הייתה פיניקס סאנס, שהייתה במרכז העניינים בכל חודש יוני. סביב קווין דוראנט, דווין בוקר, דיאנדרה אייטון והמצטרף הטרי בראדלי ביל, הקבוצה השאירה את קמרון פיין, דמיון לי וג’וש אוקיג’י והביאה את הסנטרים צ’ימזה מטו ודרו יובנקס והפורוורדים קייטה בייטס דיופ ויוטה וואטנאבה. הסאנס, שנראו מאוד לא מאוזנים לאחר הטרייד על כריס פול, הצליחו לעבות את הספסל שלהם במינימום כסף, מה שאולי יעלה אותן בטבלאות ההימורים על האלופה העתידית.
דווין בוקר קווין דוראנט. בנו סגל עמוק לקראת עונה ארוכה (רויטרס)סופרים את הכסף במדרגות
היום הראשון של השוק החופשי תמיד מזמן חוזים חדשים ונוצצים לאלו שהצטיינו בפלייאוף או בסדרות הגמר, כאשר גם הפעם הם החלו לספור את המזומנים. האלוף לשעבר פרד ואנווליט חתם על חוזה המקסימום הראשון של הקיץ, 130 מיליון דולר לשלוש שנים ביוסטון רוקטס, כאשר מדובר בחוזה הגדול ביותר לשחקן שלא נבחר בדראפט. האלוף בהווה, ברוס בראון, עזב את דנבר וחתם על חוזה של 45 מיליון דולר לשנתיים באינדיאנה פייסרס, שמתפתחת להיות אחת הקבוצות המשתפרות של העונה הבאה.
שני הגארדים של מיאמי, מקס שטרוס וגייב וינסנט, לקחו את הכישרון שלהם הרחק מהסאות’ ביץ’. שטרוס סיכם על חוזה מרשים של 64 מיליון דולר לארבע שנים בקליבלנד קאבלירס (שהחתימו עוד גאנר בדמותו של ג’ורג’ ניאנג מפילדלפיה על חוזה נמוך יותר והשאירו את קאריס לוורט), בעוד שהרכז הניגרי יגיע ללוס אנג’לס לייקרס עבור 33 מיליון דולר בלבד לשלוש שנים (והוסיפו גם את טרואן פרינס בחוזה מצחיק, קאם רדיש והשיבו את רוי האצי’מורה עם 51 מיליון לשלוש עונות). שתי החלטות נהדרות של השניים, בנוסף לשתי החלטות נהדרות של המועדונים אליהם הגיעו. מהצד השני, ההיט החזירו אליהם את ג’וש ריצ’ארדסון והשאירו את קווין לאב לשנתיים הקרובות.
מקס שטרוס וגייב וינסנט. עשו את דרכם החוצה מההיט (רויטרס)השוק סיפק לנו גם ארבעה פורוורדים שקיבלו חוזה עם תשע ספרות. בניגוד לכל התחזיות, קייל קוזמה נשאר בוושינגטון וויזארדס תמורת 102 מיליון דולר לארבע שנים, מה שהופך אותו ואת ג’ורדן פול (100 מיליון ל-4 שנים) למשתכרים הבכירים ביותר בבירה. אם דני אבדיה חשב שהוא יקבל תפקיד משמעותי יותר בהתקפה, כנראה שחלומותיו נמוגו. מצד שני, מדובר בחוזה יחסית סביל לשחקן שרשם שיאי קריירה בנקודות בעונה החולפת ומעוניין לשחק בקונטנדרית בקרוב, כך שמועמדות לאליפות עדיין יכולות להסתכל עליו כנכס. מה גם שצריך לשלם למישהו כדי להגיע לרצפת תקרת השכר.
כריס מידלטון, שלא נראה שחזר לעצמו יותר מדי מאז הפציעה לפני שתי עונות, חתם על חוזה של 102 מיליון דולר לשלוש שנים במילווקי באקס, שהצליחו להשאיר את אחד משחקני המפתח שלהם בדרך להתחלה החדשה תחת אדריאן גריפין. מי שהווה את יריית הפתיחה של החלון הוא דריימונד גרין, שחסך 43 מיליון דולר לווריירס במיסים העונה וסיכם על 100 מיליון לארבע שנים. עוד שחקן שנשאר בקבוצתו הוא הפורוורד הנהדר קאם ג’ונסון, שיקבל 108 מיליון דולר לארבע שנים מברוקלין נטס.
כריס מידלטון מדדה החוצה. לא שב לעצמו במאת האחוזים (רויטרס)בגזרת השחקנים הגבוהים, בוסטון צפויה להאריך את חוזהו של קריסטאפס פורזינגיס ב-60 מיליון לשנתיים הבאות, קצת פחות מה-36 שהוא מרוויח השנה. הדבר נועד בין היתר כדי לתת מקום להארכת החוזה של ג’יילן בראון במקביל לשימור וחיזוק הסגל, שנע בין השבריריות בקו הקדמי לעוצמה בקו האחורי. בקנדה, יאקוב פלטל חתם על חוזה חדש של 80 מיליון דולר לארבע שנים והפך לסנטר עם החוזה העשירי הכי גבוה בליגה.
האם זה יכול להיות יותר טוב?
עד כה אפשר להכתיר את הלייקרס כמנצחת הגדולה של השוק, כשהצליחה לשפר את הסגל בצורה משמעותית סביב לברון ג’יימס ואנתוני דייויס, אבל עדיין נותרה שאלה גדולה. אוסטין ריבס, שחווה עונת פריצה, כמו גם דיאנג’לו ראסל. שניהם עדיין מועמדים לשוב ללייקרס, בין אם בהשוואת החוזה שיוצע לריבס (שחקן חופשי מוגבל) או בשכר נמוך יותר לראסל. במידה ויצליחו להשיג אותם, לדרווין האם יש סגל שמסוגל לרוץ לאליפות כנראה בשנתו האחרונה של המלך. אבל שוב, האפרון השני יכול לאיים גם כאן, למרות שהוא ייכנס במלואו לתוקף רק בעונת 2024/25.
אוסטין ריבס. הלייקרס בדרך לאבד גארד משמעותי נוסף אחרי עונה טובה? (רויטרס)מצד שני, הסיפור לא יכול להיות שלם עם כמה אנשים שהם אולי קצת יותר חמדנים ומחכים לחוזה שלדעתם מתאים להם. ראסל ווסטברוק מגיע אחרי פלייאוף נהדר ויחפש להרוויח באיזור ה-20 מיליון לעונה במקביל למרדף אחרי הטבעת הראשונה, כריסטיאן ווד מגיע אחרי עונת נפל ולא ברור אם יקבל את הכסף שירצה (הרוויח 41 מיליון בשלוש השנים האחרונות) ודילון ברוקס נראה אפילו בדרך החוצה מהליגה אחרי עונה התקפית רעה ביותר
היום הראשון של השוק החופשי הבטיח רבות, וכנראה שהוא גם קיים. חלק מהמועדונים הצליחו לייצר המשכיות (דאלאס, מילווקי, גולדן סטייט, פורטלנד), חלקם הלכו לשוק (שיקגו, לייקרס, אינדיאנה, קליבלנד, פיניקס), חלקם בעיקר נפרדו (פילדלפיה, מיאמי, במובנים מסוימים גם שיקגו ופורטלנד) ואצל חלקם מרגיש שהם לא אמרו את המילה האחרונה (יוסטון, סן אנטוניו, טורונטו, קליפרס).
פרד ואנווליט. המרוויח הגדול מהיום הראשון של השוק (רויטרס)אם היה מדובר בספר פנטזיה כמו ‘שר הטבעות’, היינו רואים את לילארד במועמדת לאליפות כמו מיאמי, את קיירי לצידו שוב לצידו של לברון ואת הארדן זוכה לשחק בקונטנדרית לפחות שתי עונות בלי רצון לנטוש את הספינה. בגלל שמדובר במציאות, היום הראשון של ה’מורטוריום’ ב-NBA לא סיפק לנו את הסיום לסיפור המשולש של הפגרה, אבל כן השלים לנו, לפחות חלקית, את העלילה של עונת 2023/24 בליגה הטובה בעולם.