תור ארוך של עיתונאים השתרך מחוץ למשרדי ואולפני ה-NBA בניו יורק. מעולם לא זכור כזה סיקור למסיבת עיתונאים שעורכת הליגה. מיליונים ברחבי ארה"ב ובעצם בעולם כולו, חיכו לאדם סילבר, הקומישנר החדש. וסילבר לא איכזב. ההחלטה להשעות לתמיד את סטרלינג עלולה (או עשויה, תלוי איך מסתכלים על זה), לשנות את ה-NBA ומאגדת בתוכה השלכות רבות על הדרך בה תתנהל הליגה בשנים הקרובות. מדובר בהחלטה לא פחות מהיסטורית, למרות שכבר ראינו כדוגמתה בעבר.
מהרגע בו פתח סטרלינג את הפה בפני פלגשתו, וי סטיביאנו, קיבלנו פרשה שיש בה הכל, אבל בעיקר הרבה שאלות על החברה בימינו. מי יצאו המנצחים הגדולים של הפרשה? לאיזה כיוון הולכת הליגה? האם אפשר להשעות על סמך הקלטות שחוקיותן מוטלת בספק? האם בכלל אפשר להיפטר מבעלים של קבוצה מקצוענית? האם לקומישינר אדם סילבר היתה ברירה לפני שהחליט להשעות את סטרלינג? כיצד תגיב הקבוצה עצמה למהלך? מה עם צנעת הפרט? מה היה קורה אילו פרשייה כזו היתה מתרחשת בישראל? הרבה חומר למחשבה, תודו.
1. היסטוריה מעוררת מחלוקת. אם עד לפרשה הנוכחית לא שמעתם על דונלד סטרלינג, זה לא במקרה. עד לא מזמן, סטרלינג, שנולד בכלל כטוקוביץ', לא זכה לתשומת לב מחוץ לארה"ב. כבן למהגרים יהודים שהגיעו לשיקגו ועברו אחר-כך ללוס אנג'לס, הוא גם ביקר לא פעם בישראל, כפי שאפשר היה להבין מדבריו בנוגע ל"יהודים השחורים". איש העסקים, שהפך לאיל נדל"ן קליפורני ששווה 1.9 מיליארד דולר, התחיל בכלל כעו"ד שהתמחה במקרי גירושין. הוא רכש את הקליפרס ב-1981 בעצת חברו ג'רי באס, עוד כשהקבוצה שיחקה בסן דייגו, אך בעוד באס זכה באליפות בשנתו הראשונה כבעלי הלוס אנג'לס לייקרס (79/80), סטרלינג זכה בשנת הבכורה שלו גם בקנס הראשון שלו מהליגה.
זה קרה אחרי שהצהיר בגלוי כי הוא מעדיף להפסיד בכוונה (אז עוד לא קראו לזה טאנקינג) על מנת לזכות בראלף סמפסון בדראפט. לא הרבה לאחר מכן, הוא נקנס בסכום של 25 מיליון דולר על כך שחתם על הסכם מעבר מסן דייגו ללוס אנג'לס מבלי שביקש אישור לעשות כן על ידי הליגה. סטרלינג, עורך דין כבר אמרנו, תבע את ה-NBA ובסופו של דבר הסתפק בתשלום קנס בסך 6 מיליון דולר בלבד. הקבוצה גם עברה בסופו של דבר ללוס אנג'לס, ומאז, בעקבות אותה תביעה, גם הספיקה הליגה להכניס לתקנון שלה את סכום המקסימום לקנס, 2.5 מיליון דולר, סכום אליו עוד נחזור בהמשך.
 |
| דונלנד סטרלינג (מימין). היסטוריה בעייתית (רויטרס) |
|
| |
באותם ימים ה-NBA לא היתה אותה ליגה חובקת עולם שהיא היום ושמו של סטרלינג נותר אנונימי יחסית. גם בשנים מאוחרות יותר, סטרלינג לא התפרסם יותר מדי מחוץ לארה"ב, בעיקר מאחר וקבוצתו לא הגיעה לשום הישג משמעותי (נבחר לא פעם כ'בעלים הגרוע ביותר בספורט המקצועני'). הדיווחים על כך שמדובר באיש לא נחמד במיוחד היו שם תמיד.
פעם הוא היה משמיע תלונה בעל טון גזעני כלפי שחקן כזה או אחר (על פי הדיווחים, דייויד סטרן, הקומישנר הקודם, גם ידע על כך ממקור ראשון), פעם הוא התקמצן על טיפול רפואי לעוזר מאמן שנזקק לניתוח, פעם הוא לא שילם את הפרס למי שזכה בתחרות קליעה מהחצי, פעם הוא אפילו נטפל לשחקנים שלו (תשאלו את בארון דייויס) במהלך משחקים. ב-2006 הוא גם נאלץ להסדיר תביעת ענק, שטענה כי הוא מפלה לרעה דיירים על רקע גזעני. בקיצור, ה-NBA מעולם לא אהב את סטרלינג, אך היה צריך אקדח מעשן על מנת לעשות משהו בנדון.
2. המנצחים הגדולים - סילבר והשחקנים. הרקע הבעייתי מלכתחילה של סטרלינג היווה שיקול משמעותי, אם כי לא מרכזי, בהחלטה של סילבר. אחרי הכל, הקומישנר החדש מחזיק בג'וב במשך חודשיים בלבד, כשהוא עומד למבחן אדיר, תחת זכוכית מגדלת עצומה מליגה שנשלטת על ידי בעלים, אנשי מקצוע ושחקנים מהקהילה האפרו-אמריקאית. סילבר ידע שיש שחקנים שהיו מוכנים להחרים משחקי פלייאוף אם לא תגיע השעיה, הוא ידע שארגון השחקנים מוכן למסיבת עיתונאים משלו, שהיתה אמורה להיערך כשעה קלה לאחר מכן, עם תגובה לדבריו. הוא ידע שספונסרים בורחים מהקליפרס ויברחו אחר-כך גם מקבוצות אחרות, הוא ידע שיש אווירה רעילה בתוך הליגה שצריך לטפל בה ולטפל בה במהירות.
 |
| אובמה. לא השאיר לסילבר ברירה (GettyImages) |
|
| |
אפילו הנשיא ברק אובמה שלח מסר לקומישנר, כשאמר, "ברור שליגה שאהובה על ידי הרבה אנשים וספוגה בתרבות אפריקנית-אמריקנית, תעשה משהו בנדון. אני בטוח שאדם סילבר, שהוא בחור טוב, יידע מה לעשות". לכל מי שתהה, הרי שברור כי לעמדתו של אובמה, שנשאל על העניין בעת ביקורו באסיה ובמהלך מסיבת עיתונאים שעסקה בחיפושים אחר המטוס המלזי, היה משקל רב בסחרור אליו נכנסה הפרשה בימים האחרונים.
אובמה, חובב כדורסל מושבע שמעורה בכל מה שקורה ב-NBA, הוא גם הנשיא השחור הראשון בתולדות ארה"ב ואחד שנושא הגזענות קרוב לליבו. סילבר ידע שכל עונש אחר יזכה לביקורת, לא רק בתוך הליגה, אלא גם מחוצה לה. מהרבה בחינות, זו היתה האפשרות היחידה שעמדה בפניו של סילבר. אם הקומישינר היה אומר כל דבר אחר, הליגה היתה נכנסת לסחרור אותו לא ידעה מעולם. הוא עשה את הדבר היחיד שהוא יכול היה לעשות, והפך לגיבור של הרגע. פתאום אפשר היה להתרכז שוב בכדורסל.
| |
| | בכל מקום ישנם אנשים רעים, בין אם בספורט האמריקאי או הישראלי. בשורה התחתונה, אתה יכול להיות איש רע, להיות גזען ובעיקרון לעשות מה שאתה רוצה, אבל לפעמים, אם יש לכולנו מזל, אתה גם תיתפס ותשלם על כך | |
| |
| |
| |
מי שיצאו מנצחים שוב, הם השחקנים, שהוכיחו בפעם המי יודע כמה את מה שידענו מזמן, ה-NBA הפכה לליגה שלהם. לא של בעלי קבוצות ומיליארדרים בעלי אינטרסים אלא של השחקנים עצמם, שבמהלך השנים האחרונות קיבלו כוח אדיר. לברון ג'יימס וחבריו, בעצם התגובה העוצמתית שלהם לדבריו של סטרלינג, הכריעו את קברניטי הליגה עוד לפני שנערך כל דיון רציני בנוגע לבעלים של הקליפרס. אז נכון שהפעם מדובר באיש שעמדותיו היו ידועות עוד לפני כן, אבל מה יקרה במקרים אחרים בעתיד? מה שבטוח הוא שבינתיים, למרות שהליגה לא ניצחה את הגזענות באותה מסיבת עיתונאים בלתי נשכחת, היא לפחות לא תצטרך לסבול את דונלד סטרלינג. וזה ניצחון קטן בפני עצמו.
3. האם אפשר להיפטר מבעלים של קבוצה? סטרלינג הוא הרי עו"ד בעצמו, ונחשב לאחד שדווקא אוהב אתגרים משפטיים. סביר להניח שאת התביעה הראשונה נקבל מיד לאחר שתתקבל החלטה רשמית להדיחו.
בארה"ב הביעו מספר תרחישים, שעלולים לגרור את הקליפרס והליגה כולה לדיון ארוך ומתמשך בנוגע לבעלות על הקבוצה. סטרלינג גם יכול להתגרש מאשתו רושל, ואז, על פי חוקי קליפורניה, יעברו חצי מנכסיו לגרושתו, כולל הבעלות על הקבוצה כמובן. במצב כזה, הליגה תצטרך לאשר את רושל כבעלים חלקית, אך תוכל לסרב לכך, על רקע העובדה שמדובר במהלך שקוף שנועד להשאיר את השליטה אצל סטרלינג. בכל מקרה, הדיון רחוק מלהסתיים, עם כל הרצון הטוב.
 |
| אדם סילבר. בדק על היבט משפטי (רויטרס) |
|
| |
ראוי לציין כי גם סילבר הוא עו"ד במקצועו, שבוודאי התייעץ בכל היבט משפטי שנגע להחלטתו. תביעה מצד סטרלינג עלולה לעלות לליגה ולבעלי הקבוצות כסף רב. היא גם תשאיר את הבעלים השורר בכותרות ותמשיך לייצר פרסום שלילי עבור ה-NBA ובכך למעשה תעקר את כל מה שהשעיה היתה אמורה להשיג. בכל מקרה, כל שנותר הוא לחכות להחלטת הבעלים, שתהיה תקדימית הרבה יותר מההחלטה הדרמטית בפני עצמה של סילבר.
4. מה עם צנעת הפרט? בעלי קבוצות רבים גינו את סטרלינג ואמרו שהם תומכים בהוצאתו מהליגה, אך מארק קיובן הספיק להסתייג. בעלי דאלאס אמנם גינה את סטרלינג, אך הוסיף שמדובר במדרון תלול ומסוכן. קיובן טען כי מדובר בדעה פרטית שיצאה החוצה ורמז כי אם אנחנו הולכים למחוק פרנצ'ייז בגלל זה, הדלת פתוחה בפני דברים דומים כלפי כל אחד אחר בעתיד. הדאגה אותה הביע קיובן היא אקטואלית ואמיתית. בעולם בו אנו חיים כיום, בו כל דבר מוקלט ומצולם בקלות. בו כל דבר גם עולה לאינטרנט במהירות, קשה יהיה להתעלם מההשלכות שיכולות להיות להדחה של בעלים של קבוצת ספורט מקצוענית.
"סטיביאנו סובבה אותו יפה עד שהוציאה ממנו את מה שרצתה", אמר השבוע שחקן העבר קארים עבדול ג'באר ללוס אנג'לס טיימס, והוסיף: "אני מקווה שסטרלינג יפסיד את הפרנצ'ייז, אבל אני גם מקווה שמי שאחראי להקלטה הלא חוקית הזו יילך לכלא. הרי אנחנו מתלוננים ומתנגדים לחוקים שונים שקשורים בצנעת הפרט. את סטרלינג היה צריך להעיף על בסיס ההתנהגות שלו בעבר, כשהיו הוכחות לכך שהוא מעדיף שלא לתת דיור לשחורים והיספנים, לא על בסיס שיחה פרטית. העובדה שהשתמשו בזה כדי להדיח אותו, היא מרגיזה לא פחות".
 |
| מארק קיובן. גינה את ההתנהגות של סטרלינג (רויטרס) |
|
| |
5. מה עם הקליפרס? על המגרש, נראה כי ההחלטה של סילבר ניקתה פחות או יותר את הראש של השחקנים. אלה הרי משחקים בעיקר בשביל עצמם, ובשביל האוהדים ותושבי העיר, בעיקר במהלך הפלייאוף. מדובר בקבוצה שדיברו עליה כמועמדת לגיטימית לאליפות, הישג שאם יגיע, יסמל אולי את הניצחון הכי גדול על הגזענות. האם בשנה הבאה נראה אותם ממשיכים ללבוש את הגופיה הלבנה? זה כבר משהו אחר. רבים, גם בתוך צוות האימון, כבר הודו בחדרי חדרים כי הם מתכוונים לבקש לעבור קבוצה במידה וסטרלינג יישאר בעלים.אבל מי שדואג לעתיד הקבוצה הנחמדה של לוס אנג'לס, שתמיד ניגנה כינור שני ללייקרס הענקיים, יכול להירגע. פי דידי, אופרה, מג'יק ג'ונסון, פלויד מייוות'ר, לארי אליסון ואפילו מאט דיימון, הביעו עניין ברכישת הקליפרס והוכיחו שמדובר בפרנצ'ייז בעל פוטנציאל גדול. עם שמות גדולים כבעלים, אולי נראה גם יותר סלבריטאים ביציעים, ואז כל עניין הבכורה בעיר יהפוך להיות פתוח לגמרי. מה שבטוח, הקליפרס הפכו לקבוצה פופולארית ומוכרת הרבה יותר בזכות הפרשה.
 |
| מג´יק ג´ונסון. מועמד לקנות את הקליפרס (רויטרס) |
|
| |
4. הסיפור על הבוסית שתמכה בהיטלר. מבחינה היסטורית, כבר קיבלנו השעיות ארוכות וקנסות כבדים על בעלי קבוצות בספורט המקצועני בארה"ב. כבר ב-1912 קיבלנו השעיה לכל החיים, כשהוראס פוגל, בעלי הפילדלפיה פיליס, טען שה-MLB הוא ארגון מושחת שמסדר משחקים. וויליאם ד. קוקס, שהשתלט על הפיליס מאוחר יותר, הושעה גם הוא לכל החיים אחרי שנתפס מהמר על משחקים ב-1942. ג'ורג' סטיינברנר, הבעלים האגדי של היאנקיס, הושעה בזמנו לשנה לאחר שהתגלה כי הוא תומך כספית בקמפיין של ריצ'רד ניקסון לבחירות ב-1972.
מאז היו לנו קנסות גבוהים והשעיות לבעלי קבוצות כטד טרנר, מארק קיובן, גרג טיילור ואחרים, אבל אף אחד מהם לא התקרב לפרשיית מארג' שוט, שהיא אולי הקרובה ביותר למה שאנחנו עדים לו כיום. שוט, שהחזיקה בבעלות על סינסינטי רדס במשך שנים, נחשבה לאשת ברזל מעוררת מחלוקת. פעם אחת היא הושעתה לשנה על דברים גזעניים חמורים אפילו יותר מאלה של סטרלינג, אך כשב-1996 היא נתפסה כאומרת שהיא תומכת באדולף היטלר, ה-MLB לא חיכה יותר מדי לפני שהשעה אותה לכל החיים. שוט מכרה לבסוף את חלקה ברדס ב-1999 והלכה לעולמה חמש שנים מאוחר יותר.
 |
| מארג´ שוט (משמאל). הביעה תמיכה בהיטלר (רויטרס) |
|
| |
5. מה היה קורה בישראל? בהשוואה לישראל, אמריקה מוכיחה שהיא לא סולחת ולא שוכחת. במיוחד ברגע שבו דברים יוצאים החוצה לתקשורת. עבור האמריקאים, מדובר בתדמית נקייה שצריך לתחזק בכל הליגות. תדמית ששווה הרבה כסף. בארה"ב סביר להניח שדברים ששמענו בעבר משחקנים, מאמנים ועסקנים מקומיים, לא היו עוברים בשקט יחסי כמו שהם עברו בישראל, גם אם מדובר באנשים שהביאו לארץ גביעי אירופה ושלל תארים אחרים.
אגב, גם דברים שמשמיעים אוהדי קבוצות ביציעי מגרשי הכדורגל והכדורסל לא היו עוברים באותו שקט יחסי שהם עוברים אצלנו. זה לא הפריע לח"כ שמעון סולומון (יש עתיד) לשלוח מכתב לסילבר, בו ציין כי "הדחת סטרלינג מתפקידו כבעלים תעביר מסר חד וברור: 'ה-NBA לא יסבול ולא יהיה סובלני לגזענות. ישנם דברים חשובים יותר מהמשחק עצמו'. מסר זה יעבור בכל העולם, ויהיה צעד חשוב במלחמה בגזענות בכפר הגלובלי שלנו. בכבוד רב, שמעון סולומון, יהודי שחור מישראל". אבל לפעמים, לפני שמסתכלים על מה שקורה מעבר לים, כדאי לבדוק מה מתרחש ממש מתחת לאף שלנו.
בארה"ב, מדינה שהיא עדיין רחוקה משלמות, סטרלינג יהיה פרסונה נון גראטה לתמיד, גם אם הוא מיליארדר עתיר השפעה שתורם לקהילה (אוניברסיטת קליפורניה דחתה תרומה שלו בסך 3 מיליון דולר מיד לאחר פיצוץ הפרשה). בכלל לא בטוח שעונש כזה יכול היה להתרחש לפני עשר או עשרים שנה, אבל כעת אמריקה מוכנה לו הרבה יותר. בכל מקום ישנם אנשים רעים, בין אם בספורט האמריקאי או הישראלי. בשורה התחתונה, אתה יכול להיות איש רע, להיות גזען ובעיקרון לעשות מה שאתה רוצה, אבל לפעמים, אם יש לכולנו מזל, אתה גם תיתפס ותשלם על כך.