עונת 2013/14 ב-NBA יוצאת לדרך עם כמה מפגשים נהדרים, אבל גם עם ים של ציפיות אחרי פלייאוף אדיר וסדרת גמר מרתקת שתיזכר לשנים ארוכות, שבסיומה זכתה מיאמי באליפות שנייה ברצף.
אחרי שסן אנטוניו לא הצליחה במשימה בשבעה משחקים, כל הליגה תרצה לנשל את לברון ג'יימס וחבריו בשורות ההיט מהתואר, כאשר למעשה, כל אמצעי בדרך להשגת המטרה הנכספת הופך כשר.
על מידת החיבה כלפי החבורה הארוגנטית מסאות' ביץ' כבר הספקנו לכתוב, אבל האם באמת יש קבוצה שיכולה לעצור את חלום הת'ריפיט של ההיט מלקרות? ואם כן אז למה, איך ומי?
כאן אנו מציגים לפניכם סקירה מהירה על מה עשתה כל קבוצה בקיץ, כולל מקבץ נבואות לקראת העונה הבאה עלינו לטובה. אה, ותרגישו חופשיים לטקבק.
מזרח: המהפכה בניו יורק, השליטה של מיאמי והקאמבק של רוז
כך ייראה הבית האטלנטי
1. ברוקלין
2. ניו יורק
3. טורונטו
4. בוסטון
5. פילדלפיה
נתחיל מלמטה. ג'נרל מנג'רים לא אוהבים להגיד את זה באופן רשמי, אבל המילה "טאנקינג" בוודאות עלתה בשיחות ועידה של כמעט כל צוות מנהלתי בליגה. הם יגידו לכם שהם בבנייה, שייקח זמן עד שייראו פירות, אבל בתכלס הם הולכים לזרוק את העונה לפח בשביל הזדמנות לבחירת דראפט גבוהה. אם הגעתם עד לכאן, אתם בטח מכירים את אנדרו וויגינס ויודעים שבקיץ הבא מחכה לנו דראפט חזק במיוחד.
 |
| אנדרו וויגינס. כל הליגה מחכה לו |
|
| |
אז בוסטון ופילי צימקו סגלים, ויתרו על כוכבים והורידו עלויות במטרה לבנות עצמן מחדש. מדובר במהפך אדיר עבור שני מועדוני ענק שבילו בפלייאוף בשנים האחרונות. הסלטיקס לפחות נהנו מסגל שהספיק לאליפות, גמר נוסף ואפילו הגעה לגמר המזרח לפני שנתיים בלבד, אבל אצל הסיקסרס מדובר במחזה שכיח בשנים האחרונות (עכשיו לכו תאשימו את אנדרו ביינום).
טורונטו, במקום להתחיל בתהליך דומה בניסיון להנחית אצלה את יליד העיר וויגינס, 'תקועה' עם רודי גיי ועשויה למצוא עצמה מתמודדת על מקום בפלייאוף (במידה ולא תמצא טרייד ראוי לגיי). אבל בואו נחזור לבוסטון, עיר עם אופי לוחמני שאוהבת הצלחות, שבאופן מסקרן ויתרה על שלושה מכוכביה הגדולים בעונה שעברה (ג'ראלד וואלאס ורייג'ון רונדו יצטרכו ללמוד להפסיד כנראה). כולם עברו ביחד לאותה קבוצה - ברוקלין. מה שמביא אותנו לנטס וליכולתם להתמודד מול ניו יורק על הבכורה בבית.
 |
| ג´ייסון טרי, פול פירס וקווין גארנט עם המאמן ג´ייסון קיד (רויטרס) |
|
| |
אין ספק שהדרבי הניו יורקי בין כרמלו והניקס המתחדשים (אנדראה ברניאני יכול להיות שחקן משלים מצויין), לבין הסגל הנוצץ של המיליארדר מיכאל פרוחורוב, יהפוך העונה למרתק במיוחד. לסלטיקס ולנטס יש מאמן טירון על הקווים, אבל לג'ייסון קיד יש לפחות סגל ששווה מאבק אמיתי על ראשות הבית. בסופו של דבר, לנטס יש יותר כשרון ועכשיו כנראה שגם יותר אופי עם קווין גארנט, פול פירס וג'ייסון טרי. גבירותיי ורבותיי, מהפך גדול בתפוח הגדול.
כך יראה הבית הדרום-מזרחי
1. מיאמי
2. וושינגטון
3. שארלוט
4. אטלנטה
5. אורלנדו
על בית בו יש קבוצה אחת ששולטת ביד רמה על כל הליגה אין יותר מדי מה להרחיב. ההיט ויתרו על מייק מילר האהוב (לברון כבר הודה שהוא יתגעגע), אבל הביאו חיזוק בעמדת הסנטר שגרמה לכאבי ראש מיותרים מול רוי היברט וטים דאנקן. החיזוק הגיע בדמותו של גרג אודן, שלא שיחק באופן סדיר מאז שהצטרף לליגה ונבחר ראשון לפני קווין דוראנט. אם אודן בריא, ההיט הרוויחו שחקן עם מאסה מתחת לסל, אבל עדיין מדובר בהימור.
 |
| גרג אודן, הימור של מיאמי (רויטרס) |
|
| |
גם הבאתו של מייקל ביזלי המתוסבך היא הימור גדול, אבל ברגע שיש לך את לברון ג'יימס, כריס בוש ודוויין ווייד, שעל פי הדיווחים נראה בריא לגמרי באימונים, אתה יכול לקחת כמה סיכונים שתרצה. מיאמי עדיין נראית כמועמדת הבטוחה לאליפות, אך בניגוד לעונה שעברה עם צירופו של ריי אלן, עדיין לא ברור עד כמה מקצה השיפורים הנוכחי יהיה יעיל. מה שבטוח, הולך להיות מעניין.
אורלנדו, שהחלה בהליך הפירוק עוד בעונה שעברה עם הטרייד על דווייט הווארד, תנסה להריץ סגל צעיר במיוחד לקראת שלב ב' בתכניתה - ההרכבה. אטלנטה, וושינגטון (ג'ון וול וברדלי ביל בעונות פריצה) ושארלוט (שילוב מסקרן בין אל ג'פרסון שהגיע בקיץ מיוטה, לבין הצעירים - זלר, קיד-גילקריסט וג'ראלד הנדרסון) נראות כקבוצות די שוות, אבל הכשרון והרעב אצל שתי האחרונות שווה קצת יותר ניצחונות, וההוקס יילכו גם הם לדראפט בתקווה לבחירה כמה שיותר בריאה.
כך יראה הבית המרכזי
1. שיקגו
2. אינדיאנה
3. דטרויט
4. קליבלנד
5. מילווקי
עצרו הכל. דריק רוז חזר והוא נראה נהדר. אחרי מעל שנה מחוץ למגרשים, קבלו את ה-MVP האחרון לפני שלברון השתלט על התואר. על פי משחקי ההכנה, רוז בריא ויכול להתמודד עם קינג ג'יימס. הוא נותר אותו מנהיג שקט שלא פוחד, אך נוסף בו מימד של רעב אמיתי להוכיח שהוא יכול להתמודד מול מיאמי (ולכן אף הבהיר שהיריבה הגדולה של הבולס השנה היא ההיט, ולא אינדיאנה). הצוות המסייע סביבו הגיע בלעדיו לסיבוב הפלייאוף השני בשנה שעברה. נראה איך הם יגיבו לשובו.
 |
| דריק רוז, יכול להתמודד עם קינג ג'יימס (רויטרס) |
|
| |
אינדיאנה נותרה אחת הקבוצות המהנות לצפייה במזרח, עם צוות לוחמני וראש מבריק על הקווים כפרנק ווגל. פול ג'ורג' ורוי היברט ימשיכו להוביל את אחת ההגנות החזקות בליגה, כשהפעם יתווסף אליהם דני גריינג'ר בפול טיים. בכלל, מהבית הזה מגיעה ההתנגדות האמיתית להיט ולמזרח כולו, כשגם דטרויט (בילאפס חזר, ג'וש סמית' וברנדון ג'נינגס הצטרפו) וקליבלנד (אנדרו ביינום?) שגם כך היו עמוסות בכשרונות צעירים, התחמשו בקיץ.
מערב: OKC וכל היתר, הדרבי הישראלי והקבוצה שהכי כיף לראות
כך יראה הבית הצפון מערבי
1. אוקלהומה סיטי
2. פורטלנד
3. מינסוטה
4. יוטה
5. דנבר
פעם המערב היה חזק משמעותית מהמזרח, כשלעתים היינו מוצאים 10-12 קבוצות עם מאזן חיובי שהיו נאבקות על הפלייאוף. הקיץ המפתה, ביחד עם ההתחזקות האיטית בצד השני של אמריקה, השאירו לא מעט נמושות במערב שהיה פעם פרוע. הבית הזה שכולל בערך את OKC וכל היתר, הוא החלש ביותר בדיוויז'ן, עם שתיי קבוצות שמכוונות לדראפט, למרות שבראיין שואו על הקווים של הנאגטס, בטוח יספק כמה רגעים מעניינים בדרך לקבל את הג'וב המתבקש בלייקרס בעוד שנה-שנתיים.
 |
| ראסל ווסטברוק וקווין דוראנט, לא יגיעו לגמר בלי שדרוג משמעותי (רויטרס) |
| |
פורטלנד עם דמיאן לילארד, ניקולה באטום וספסל משודרג, לצד מינסוטה שתקבל קווין לאב בריא, רוצות לשבור בצורת פלייאוף ארוכה. אוקלהומה סיטי תמשיך להוביל את הבית, עם שניים מחמשת השחקנים הטובים בליגה על פי דירוג ESPN, אבל קשה להאמין שקווין דוראנט וראסל ווסטברוק יכולים לחזור לגמר המערב ללא שדרוג משמעותי. שדרוג שעדיין לא הגיע מאז הטרייד הענק על ג'יימס הארדן.
כך יראה הבית הדרום מערבי
1. יוסטון
2. סן אנטוניו
3. ממפיס
4. דאלאס
5. ניו אורלינס
הבית של טקסס הפך למעניין ביותר במערב. כאן גם נקבל את הדרבי הישראלי הראשון אי פעם. יוסטון עם דווייט הווארד נראית מפחידה מתמיד, עכשיו גם בהגנה. השילוב בין לין-האוורד-הארדן ייתן את הטון, אבל גם לשחקנים המשלימים ובהם צ'נדלר פרסונס, ארון ברוקס, פטריק בברלי, רוני ברואר, רג'י וויליאמס, פרנסיסקו גארסיה וגם עומרי כספי, יש תפקיד חשוב. יוסטון היא ללא ספק הקבוצה המסקרנת ביותר בליגה נכון להיום.
דאלאס לעומתה, תמשיך להתבסס על דירק נוביצקי עד שהגרמני יפרוש כנראה, גם אם בינתיים הצטרפו מונטה אליס וחוזה קלדרון. בעמדת הרכז צפויה תחרות לא פשוטה לגל מקל, שעד עכשיו לא ממש התאקלם בליגה, וגם אם למאבס יש שאיפות פלייאוף, נכון לעכשיו יריבותיה חזקות ממנה. סן אנטוניו עדיין אמורה לנצח מספיק משחקים כדי לסיים במקום גבוה, אבל קשה להאמין שהשלישייה המזדקנת תצליח להנפיק עוד עונת שיא, בעיקר אחרי ההפסד הקשה כל כך מבחינה מנטלית למיאמי בגמר.
 |
| גל מקל, עדיין לא התאקלם בליגה (רויטרס) |
|
| |
ממפיס, קבוצה שתמיד עושה הכל אחרת, ובעזרת שימוש בעזרים טכנולוגיים וסטטיסטיקות מצליחה להעמיד תמיד לתת פייט לכל יריבה, תמשיך להתבסס על זק רנדולף, מייק קונלי, טוני אלן ומרק גאסול, אלא שהפעם יש להם קלעי טבעי בדמות מייק מילר. אלן וגאסול הם שניים משחקני ההגנה הטובים בליגה, מה שאומר שהגריזליז ימשיכו לשרוט את כל מי שעומד מולם. ניו אורלינס תקווה לעונת פריצה של אנתוני דייויס, לצד שני המצטרפים המסקרנים - ג'רו הולידיי (שהגיע מהסיקסרס) וטייריק אוונס (מסקמנטו). זה יספיק רק למקום החמישי בבית הכי חזק בליגה כנראה.
כך יראה הבית הפסיפי
1. גולדן סטייט
2. ל.א. קליפרס
3.ל.א. לייקרס
4. סקרמנטו
5.פיניקס
המהלך המעניין ביותר שביצעה סקרמנטו בקיץ, היה הצטרפותו של שאקיל אוניל לקבוצת הבעלים, מה שהפך אותה ל'שאקינגס'. על פיניקס שרק מחכה לקיץ אין מה להרחיב, כך שנשארנו עם הדרבי של לוס אנג'לס, שהשנה ייראה חד-צדדי במיוחד לאור ההחלמה הממושכת שמחכה לקובי בראיינט (למרות שהוא מתעקש על כך שהוא אוטוטו חוזר), ועם גולדן סטייט, שנבחרה על ידי הג'נרל מנג'רים, כמו גם על ידי עורכי אתר 'גרנטלנד' המופתי, כקבוצה שהכי כיף לראות. כן, גולדן סטייט, עם הקהל הנפלא, הצבעים המעוררים והקלעים הגדולים (מי יודע, אולי סטף קרי עוד ייתן פייט על תואר ה-MVP).
 |
| כריס פול, יקח ללברון את תואר ה-MVP? (רויטרס) |
|
| |
על הקיץ של הלייקרס אפשר לכתוב ספרים, אחרי שהם אשכרה התחננו בפני הווארד שיישאר. בדר"כ אף אחד לא רוצה לעזוב את הלייקרס, אבל משהו בקבוצה הזו השתנה והעונה, כך נראה, מיץ' קופצ'אק רוצה רק לגמור עם החוזים המנופחים ולחכות לשוק הפרי אייג'נטס שיתעורר מחדש בקיץ. הקליפרס לעומתם, נראים כמו קבוצה שהתגבשה ומוכנה כבר עכשיו, עם דוק ריברס על הקווים, להתמודד על התואר. האמת, לא מעט פרשנים כבר הכריזו על כריס פול כ-MVP ועל הקליפרס כאלופה האלטרנטיבית.
הימורים: ממזרח תגיע ההפתעה, פול ורוז מחכים מעבר לפינה
אלופה: השנה יש תחושה שחטא ההיבריס יידבק סוף סוף בשחקני ההיט. שתחושת הבלתי מנוצחים תפגע בלברון וחבריו. במערב מחכות שתיים-שלוש יריבות חזקות (הקליפרס, יוסטון וסן אנטוניו), אבל נדמה כי דווקא במזרח מכינים להיט הפתעה ענקית. למרות הכל, אם אתם צריכים לשים על זה כסף, לכו על מיאמי.
MVP: לברון ג'יימס מועמד טבעי לעשות את זה שוב, אבל כמו שכבר נכתב כאן בשורות שלמעלה - מחכה לו קרב. כריס פול, דריק רוז, כרמלו אנתוני, קווין דוראנט, טוני פארקר ואולי אפילו סטפן קרי ודרון וויליאמס, מחכים לו בפינה.
 |
| אנתוני דייויס, עשוי להיות הפריצה הגדולה (רויטרס) |
|
| |
הפריצה הגדולה: יונאס ולנצ'יונאס מטורונטו נראה עד עכשיו נהדר, אבל נדמה כי אנתוני דייויס יכול לעשות צעד משמעותי בדרך להפוך לכוכב על השנה.
ההפתעה: דטרויט המתחדשת, ניו אורלינס המלהיבה או אולי ברוקלין שמסוגלת להגיע עד גמר המזרח. תחליטו אתם.
רוקי השנה: ויקטור אולאדיפו, שנבחר במקום השני על ידי אורלנדו, נראה כשחקן הכי מוכן לליגה מבין בוגרי המחזור הבינוני ממנו יצא. קודי זלר, בן מקלמור וקלי אוליניק יתנו לו פייט.
 |
| עומרי כספי בפעולה, מראה סימני התאקלמות |
|
| |
הצד הישראלי: האמת שאחרי אליפות אירופה בה הוא הפגין יכולת בינונית במקרה הטוב, היינו מהמרים על עונה קשה נוספת עבור עומרי כספי. לגל מקל, שנכנס לסיטואציה נוחה יותר (רעב של שנה ראשונה, תפקיד משמעותי יותר, עמדה שמקבלת החלטות ומחזיקה יותר בכדור באופן טבעי, מקום בחמישייה במשחקי קדם העונה, בקבוצה שהיא טובה בסך הכל), אמור היה להיות קל יותר. אבל כספי נראה עד עכשיו נהדר, עם הביטחון העצמי המפורסם שחזר אליו, בעוד מקל מראה סימנים של התאקלמות איטית לליגה.