ערב הדראפט העיסוק בטרייד אפשרי של עומרי כספי חיבר לסקרמנטו שמות כמו סן אנטוניו, שיקאגו, ניו יורק או דנבר - כולן קבוצות פלייאוף. זמן קצר מאוד לפני הבאזר שמודיע על שביתה בליגה, כספי מוצא את עצמו בקליבלנד ובמהלך שסולל עבורו דרך חדשה. ועכשיו יש שני צדדים: הצד שלו, השמח מן הסתם ויעידו תגובותיו לטרייד שבוצע, והצד שלנו, אוהדי הכדורסל, הדי מבאס אם להיות כנים.
נתחיל בו, כי זו הקריירה שלו והיא חשובה יותר מהצרכים האגואיסטיים שלנו. יודה בכך או לא, כספי נראה בחלק האחרון של העונה שעברה בסקרמנטו כמו שחקן כבוי שאיבד את הדרך. המאמן פול ווסטפאל שינה אסטרטגיה וכתוצאה ממנה כספי נדחק. על פי התפתחויות הדראפט והשינויים בסגל של סקרמנטו נראה שהעונה הבאה לא תעשה לו טוב מבחינה מקצועית. לקינגס נוצר פקק בעמדה מספר 3, לקאבלירס נוצרה בעיה דומה בעמדה מספר 4 והחילוף בין כספי לג'יי ג'יי היקסון מתאים, על פניו, לשתי הקבוצות ולשני השחקנים.
הטרייד התבקש, כספי רצה, סקרמנטו חיפשה לשחרר צפיפות והנה זה בא: אופציה ריאלית לזכות בדקות משחק רבות יותר בקבוצה שבונה עצמה מחדש עם שתי בחירות דראפט בטופ 5 (קיירי אירווינג 1, טריסטן תומפסון 4). מזכיר את סקרמנטו, למעשה, עם ההצטרפות של טייריק אוואנס ודמרקוס קאזינס בשנתיים האחרונות.
 |
| כספי במדי הקינגס. כל הצדדים מרוצים, אנחנו קצת פחות (רויטרס) |
|
| |
עד כאן הכל טוב ויפה: האנרגיות יוצאות הדופן של כספי, ההתלהבות, ההגנה המשופרת והקליעה מבחוץ, נותנות לו סיכוי סביר מאוד לקבל לא מעט דקות בקליבלנד אצל ביירון סקוט. המעבר מחזק את כספי ואת מעמדו בליגה, כי בתסריט של עונה יבשושית נוספת בקינגס ואולי גם פחות מזה לא היה חסר הרבה שבסיומה הוא עלול היה להיפלט בחזרה לאירופה.
מעבר לזה, הפעם הוא מגיע כשמאחוריו שתי עונות בליגה. מנוסה יותר, מבין טוב יותר את המצופה ממנו. בגילו הצעיר ואף שהוא חדש בקבוצה, הוא אפילו יכול לעזור לצעירים החדשים להיקלט בכדורסל המקצועני.
אלא שכאן אני חוזר לצד הנוסף של העניין שאת כספי מעניין פחות מטבע הדברים, אבל אותנו הוא מטריד, כנראה, יותר. במשך שנתיים נאלצנו – ונאלצנו זו המלה הנכונה במקרה הזה – לחזות בשידורים חיים רבים של הקינגס על פני קבוצות טובות אחרות ב-NBA וכאלה לא חסרות. לצד הפתעות פה ושם הקינגס – איך לומר זאת בעדינות – הסריחו את המגרש במשחקים לא מעטים, והמאזן שלהם כאחת הקבוצות החלשות בליגה מדבר בעד עצמו. כשכבר התעוררו בגארבג' טיים של העונה שעברה, לכספי לא היה חלק ממשי בכך.
 |
| ווסטפאל וכספי. למאמן חלק בהזזת השחקן הצידה (GettyImages) |
|
| |
הרעיון לפיו קליבלנד קבאלירס תהפוך כעת לקבוצה ה"ישראלית" החדשה בליגה לא בהכרח עושה טוב לאוהדי הכדורסל. קליבלנד של פוסט עידן לברון ג'יימס היתה אפילו חלשה מסקרמנטו ועונות בנייה היו לנו מספיק, אני חושב.
אין ברירה אלא להיאחז בתקווה באמירה של דן גילברט, הבעלים של הקאבס, שהכריז בכעס וביהירות כי הקבוצה במבנה החדש שלה תיקח אליפות עוד לפני שלברון הסורר יזכה באליפות משלו עם מיאמי. אני מוותר לו כבר עכשיו על אליפות אם הוא רוצה לחזור בו מהאמירה הזו, ומוכן לסגור איתו כבר עכשיו, לטובת כולנו, על השתחלות לפלייאוף. עניין שנראה כרגע רחוק ממימוש בפני עצמו, אבל מיצינו את עניין הישראלי הראשון ב-NBA. עכשיו אנחנו רוצים לראות את הישראלי הראשון ב-NBA שמגיע לפלייאוף.
בסופו של דבר, כדורסל משחקים בשביל לנצח יחד ולהגיע רחוק. אם כספי היה מחפש הישגים סוליסטים הוא היה טניסאי או שחיין ולא כדורסלן. בואו נקווה שהשאיפות האישיות שלו והשאיפות הקולקטיביות שלנו כאוהדי כדורסל ו-NBA, ישתלבו באופן הטוב ביותר שאפשר בקליבלנד קבאלירס, החל מדקה אחרי שיחליטו לשוב ולשחק כדורסל ולא לשבות.