טורקי קטן או בוץ: אלן אייברסון אורז מזוודות

אלן אייברסון חתם לשנתיים בשורות בשיקטאש, קבוצה שאינה בדרג הבכיר של הכדורסל האירופי ותשחק העונה מלבד במסגרת הליגה הטורקית, גם ביורוקאפ.

"כל הסיפור שלי היה להיות רצוי על ידי מועדון כדורסל, זה היה הדבר החשוב ביותר", אמר אייברסון במסיבת עיתונאים רשמית שנערכה אתמול במלון במנהטן, ניו-יורק, "היתה לי תקופת נהדרת ב-NBA ומי יודע אם אחזור יום אחד. אני רוצה להראות לכולם שאני יכול לשחק ברמות גבוהות מכל סוג, כולל מקומות מחוץ ל-NBA"

לפחות על פי ממוצע הנקודות שהוא מחזיק ב-NBA, מדובר בשחקן הגדול ביותר אי פעם שהגיע משם לכאן. הגארד שאיבד מאוד בשנים האחרונות ממעמדו ומיכולתו, עומד על 26.7 נקודות במשחק לאורך קריירה בת 14 עונות. נתון טוב יותר מכל שם גדול אחר שהגיע לאירופה בכל הזמנים.

אם לא התקלות של השנים האחרונות בדטרויט, דנבר, ממפיס ובפילדלפיה, אליה חזר בניסיון לסגור מעגל מוצלח, הממוצע היה אפילו טוב בהרבה. לאט ובהדרגה אייברסון הפך שחקן ספסל וצרות משפחתיות שליוו אותו הסיטו אותו מהמגרש ופגעו ביכולתו להישאר ממוקד בכדורסל לאורך זמן.

אייברסון מביא איתו רזומה ארוך ומרשים שכולל בין השאר בחירה במקום הראשון בדראפט, זכייה בתואר רוקי העונה, זכייה בתואר שחקן העונה, ארבע פעמים הוא היה מלך הסלים בליגה, 11 הופעות באולסטאר (פעמיים נבחר ל-MVP במשחק).

קובי בראיינט ואלן אייברסון. גמר NBA היה לו (רויטרס)

כאלה שחקנים באמת שלא מגיעים לאירופה בכל יום, גם לא בכל שנה או עשור. מצד שני, צריך לזכור שכל אלה שייכים לעבר ומי שנוחת כאן הוא בחור בן 35 שלא שיחק זמן רב ואינו מצוי בכושר משחק.

נציגים של בשיקטאש הגיעו לארצות הברית כדי להיפגש עם אייברסון ולדאוג לפרטים האחרונים. מי שמצא עצמו תקוע בגיל 35 בלי הצעות ממשיות להמשך הדרך מקבוצות NBA, ודי נעלב מכל העניין, שקל באחרונה אפשרויות שונות. אחת מהן היתה לפרוש, אחרת דיברה על מעבר לליגה הסינית. בסופו של דבר הוא ימצא את עצמו משחק בטורקיה, בתקווה שלא להתבזות.

אייברסון. יחייך גם בסוף העונה? (רויטרס)

אייברסון הגיע בעבר לגמר ה-NBA עם פילדלפיה (והפסיד 4:1 מול הלייקרס לאחר שניצח בחוץ את המשחק הראשון) והיה גם מלך הסלים של הליגה ארבע פעמים.

אבל למה, אלן, למה?
סיכוייו לזכות בהצלחה מסחררת אינם גדולים במיוחד. הכדורסל הטורקי נשלט זה שנים בידי פנרבחצ'ה/אולקר ואפס פילזן ובשיקטאש משחקת בצילן. סביר שיהיה לו קשה להתרגל לכדורסל האירופי. אף אחד לא ייתן לו כבוד, הרגליים שלו כבר אינן זריזות כמו פעם והוא יגלה שהרמה באירופה גבוהה מאשר חשב.

בכל זאת, אם יצליח להתאים את עצמו למציאות החדשה ולהוכיח שעדיין יש לו מה למכור, ברור שהקבוצה הטורקית תיהנה משחקן ברמה הגבוהה ביותר שאולי יצליח להוביל אותה לעונה קסומה ותואר כלשהו בסופה.

אלן אייברסון. הוביל את פילדלפיה לגמר, ינסה לזכות בתואר עם בשיקטאש (רויטרס)

סביר להניח שיעשה את הנקודות שלו כמו ברוב המקרים, שהרי לאייברסון יש מספיק דרכים לקלוע נקודות גם כיום, אבל לא במקרה רוב הכוכבים המזדקנים שהגיעו מה-NBA הצטרפו לקבוצות קטנות יחסית, שנהנו מספונסר גדול וזמני שלקח עליו את ההרפתקה.

ביורוליג הוא לא יזכה
רבים מהם שיחקו בעבר בליגה האיטלקית, כולל בקבוצות מהליגה השנייה והשיגו נתונים אישיים טובים, אם כי ברמה הקבוצתית לא הגיעו לשום הישג מיוחד. יוצאי דופן היו בוב מקאדו ודומיניק ווילקינס, כוכבים גדולים מאוד, שהגיעו לאירופה בגיל 35 והצטרפו למילאנו ולפנתינאייקוס בהתאמה, כדי לזכות איתן בגביע אירופה לאלופות.

אייברסון והמילטון. בדטרויט פחות הצליח (רויטרס)

אבל אם עד לפני עשרים ושלושים שנים מעבר של כוכבים על סף סיום קריירה מה-NBA לאירופה היה עניין מקובל שלווה בהתעניינות רבה, הרי שדברים הפכו מעומעמים עם השנים. זה קרה בין השאר בגלל הפיחות במעמד הכדורסל האמריקאי במספר תחרויות בינלאומיות כמו אליפויות עולם וטורנירים אולימפיים, בהם הוכח שהאמריקאים עשויים להיות פגיעים והפערים מצטמצמים בהדרגה.

בנוסף, הכדורסל האמריקאי הפך זמין ונגיש יותר הן לאוהד הכדורסל באירופה שרואה בכל טרום עונה קבוצות NBA מגיעות למשחקי ראווה והן לעשרות שחקנים אירופיים שהפכו לחלק מהליגה עם הזמן.

אם שחקן פעיל ברמה הגבוהה ובשיא כושרו היה מגיע היום מה-NBA לקבוצה מובילה באירופה, אפשר להניח שהוא היה יוצר הבדל גדול ומעורר סקרנות עצומה. במקרה של אייברסון, שהאגו שלו כנראה מקשה עליו להיפרד מהמשחק, מדובר בגחלים לוחשות אחרונות. גם אם יקלע 30 נקודות במשחק עם בשיקטאש מדי ערב (עניין שמיירה צ'טמן הצנוע עושה לפעמים בעצמו כיום באותה קבוצה ממש), ספק אם מישהו ייצא מדעתו מהעניין.

סטפן מרבורי. אייברסון כמעט עבר לשחק איתו בליגה הסינית

לא פחות מאשר שימור היכולת וחוויה מקצועית חדשה, יש כאן, כמובן, הזדמנות להרוויח כסף טוב לפני שהמסך יורד. ארבעה מיליון דולר, על פי הדיווחים, ילכו לכיסו של אייברסון במסגרת חוזה שמוערך בסכום כפול וכולל את כל הפרטים הקטנים וההטבות הגדולות שהשחקן ומשפחתו יזכו להם באיסטנבול. וכידוע, כל עוד זה עובד ויש מי שרוצה – אפשר להמשיך עוד ועוד.

היה ואייברסון יוכיח שהוא בכושר משחק טוב, ישתלב במהירות ויעמוד בציפיות, הוא יוכל לשחק באירופה עד גיל 40 בקלות. אם לא, הוא עשוי להצטער על שלא פרש בזמן, או לכל הפחות לא קיבל את ההצעה מסין שם יכול היה לשייט להנאתו ל-30 נקודות בערב כמו שכל אמריקאי בינוני עושה בליגה ההיא.