כמה הפחידו אותנו לפני המשחק מהביתיות של נבחרת מונטנגרו? יותר מדי. אבל כנראה שאנחנו בכלל הבהלנו את עצמנו. אולם חצי ריק בלי לחץ כשרק השלשות ברבע האחרון העירו אותו.
כמה דברים הפריעו לי מאוד: הראשון - נענשנו רבות מקו העונשין וחבל. השני - ההתנהלות של עומרי כספי על הפרקט. היא בכלל לא לטעמי. הוא מתעסק עם השופטים, מאבד כדורים ולוקח זריקות מבחוץ כשהוא יכול וצריך ללכת לטבעת. דבר נוסף הוא שרמת השחקנים שלנו, מבלי לפגוע בספסל, לא שווה ולכן אי אפשר בדקות מסוימות להישאר בלי שלושה שחקני עוגן.
לא ראיתי מספיק לחץ כשנאלצנו לשחק בהרכבים נמוכים. כשאנחנו בהרכב נמוך אנחנו לא יכולים לתת ליריבה לעבור את החצי בשלווה, לקחת זריקות מהשלוש בקלות וגם לקחת ריבאונד בהתקפה (עשרה במחצית הראשונה). לזה תוסיפו שבעה איבודי כדור שלנו (חמישה מהם של כספי) ותחשבו לבד כמה יכל להיות ההפרש בלי 17 כדורים נוספים שנתנו להם במתנה.
|
עומרי כספי. ההתנהלות שלו - לא לטעמי |
|
|
מעבר למספר איבודי הכדור הבלתי מחויבים, שתי עבירות טיפשיות, אחת על זריקה מהשלוש של טיוס והשנייה של כספי, שעדיין מנסה לשכנע את השופטים שהוא לא עשה את העבירה, קבעו את ההפרש שהוא התקווה היחידה לעבור את מונטנגרו ולסיים במקום השני.
כאשר אלכס טיוס לא משחק ובמקומו פורוורדים שיכולים לקלוע מבחוץ, צריך להפוך את החיסרון בריבאונד ההגנה ליתרון בהתקפה ולשחק משחק הפוך. צריך לעשות פוסט-אפ לגארדים ולהוציא את הגבוהים החוצה לקליעה.
טיוס הולך לחסום זריקות. מדובר באלמנט שהשחקנים שלנו לא רגילים אליו כי לא היה לנו שחקן מהסוג הזה קודם. הם צריכים לדעת שהוא מחפה עליהם והם צריכים לחפות עליו בריבאונד ההגנה. הוא לא יכול לעשות את שני הדברים.
טיוס גם צריך להיות מודע למגבלות שלו ולא לקחת זריקות מיותר ממטר מהטבעת. אני מבין שהוא נאלץ מדי פעם להגיע לקו העונשין ועד שלא ישימו מישהו שיזיז את הסל כנראה שאחוזי הקליעה שלו מהקו לא ישתנו.
למזלנו את מרבית הזריקות מטווח השלוש במחצית הראשונה המונטנגרים החטיאו ולכן הובלנו, אבל אפשר להבין שעם הביטחון שהם זרקו אחוזי הקליעה שלהם היו צריכים בשלב מסוים להשתנות וזה אכן קרה.
אני חייב לציין שאני נורא אוהב את עידו קוזי'קרו. הוא אחלה גבר אבל אני לא כל כך מבין למה הוא עולה לפני אלישי כדיר. ומה עם ליאור אליהו? אני חייב לציין שבחלקים גדולים של המשחק ליאור אליהו נראה כמו שחקן שהתקבל ל-NBA.
|
אליהו. הזכיר בחלקים גדולים שחקן NBA (הילה אביגל) |
|
|
רביב לימונד מילא את מקומו של יותם הלפרין בצורה יוצאת מהכלל. הוא שיחק עם ביטחון כמו אז ב-2004, שם בעתודה הוא היה הרבה יותר טוב מהלפרין. האחרון רק הגיע לקבוצות טובות יותר באירופה. אם בגארדים עסקינן, אני לא מסכים עם זה שיוגב אוחיון יכול לקחת מספר מסוים של ריבאונדים בהגנה ושחקן גבוה לא יכול להשוות את המספר הזה. יש לנו הרכבים מסוימים בהם כל חמשת השחקנים צריכים לסגור ולצוד את הכדור החוזר בהגנה.
ושאלה לסיום: בדקה ה-25 היינו עם ארבע עבירות קבוצתיות והם עם 14. האם זה אומר משהו לגבי ההקרבה והרצון לנצח?