לא רק ברצלונה: למי באמת מגיע לזכות בכדור הזהב

הערב (שני) ב-20:00 מיליוני זוגות עיניים תהיינה נשואות אל עבר מסך הטלוויזיה, אל אחד הטקסים החשובים בכדורגל העולמי. שחקן השנה בעולם יוכרז בציריך שבשווייץ.

אחד משלושת שחקני ברצלונה, צ'אבי, אנדרס אינייסטה או ליאונל מסי, יניפו את התואר שנקרא 'כדור הזהב'. ווסלי סניידר, דייגו פורלאן ואריאן רובן יצפו בטקס מביתם (או מכל מקום אחר אבל הבנתם את הרעיון) וינסו להבין, איך יכול להיות שהם לא נמצאים בציריך. למרות שבהחלט מגיע התואר לשלושת המופלאים מברצלונה, סניידר, פורלאן ורובן ראויים לא פחות לחייך בשעה 20:30 לערך. הסיבות בהמשך. 

הטקס החל עם הנאומים הקבועים: "כמו בכל שנה, הבחירה היתה קשה ומורכבת אך התוצאות כבר בידינו. שלושה מועמדים הגיעו לקו הסיום, שלושתם שחקנים מצוינים, שלושתם נתנו עונה גדולה ולשלושתם באמת מגיע התואר".

"אחד חכם, קטן, המנוע של קבוצתו ונבחרתו במרכז השדה אשר הביא אותן להצלחה ענקית. השני, צנוע, כזה שכולם אוהבים לאהוב, לא תמיד באור הזרקורים, ריגש אותנו במונדיאל וגרם לנו להיזכר בתשוקה וברומנטיות שבכדורגל והשלישי וירטואוז שבעזרת רגלו השמאלית השאיר שחקנים מאחור כאילו לא היו קיימים, כבש שערים נדירים כשהיה צריך והזכיר לכולנו בשביל מי באמת אנחנו משלמים את הכרטיס. הזוכה בתואר כדורגלן השנה בעולם לשנת 2010 הוא...".

הציטוט הזה לא יצא מפיו של נשיא פיפ"א, ספ בלאטר, הוא גם לא נאמר על צ'אבי, מסי ואנייסטה. הוא נאמר על ידי נשיא פיפ"א האלטרנטיבי, אם תרצו אבי לוזון, בטקס אלטרנטיבי, ועבר במוחם של עוד רבים אחרים שישבו בשנת 2010 ועקבו אחרי שלושה שחקנים ראויים לא פחות לזכות בתואר שחקן השנה בעולם. שלושה שחקנים שדומים להפליא לקואליציה הקטאלונית.

ווסלי סניידר ואריאן רובן. שניים מהמועמדים שלנו לתואר הנכסף (רויטרס)

ווסלי סניידר, אריאן רובן ודייגו פורלאן הציגו כל אחד בדרכו עונה נפלאה שאם לא סוג של התרפסות בפני הטריו מבארסה ושער אחד קטן, היתה מזכה אותם בכניסה לשלישייה הסופית שמועמדת לתואר.

 עונה מושלמת (כמעט) -ווסלי סניידר
בראש ובראשונה, סניידר הוא הולנדי ואנחנו פשוט אוהבים לאהוב אותם. לאחר שנה קשה בריאל מדריד, בה חזר מפציעה לא קלה בברך והציג יכולת לא גבוהה, נחת ההולנדי במילאנו בקבוצה של ז'וז'ה מוריניו. הציפיות לא היו בשמים אך סניידר הפתיע את כולם.

ההישגים ואיתם ההערכה לא איחרו להגיע. סניידר, בעונה חלומית, הוביל את נבחרת הולנד במו רגליו וראשו מרחק שלוש דקות מבעיטות הכרעה בגמר המונדיאל ואת אינטר לטרבל היסטורי (ששודרג לקראת סוף השנה כשאינטר זכתה באליפות העולם לקבוצות), כשבדרך הוא הדיח את ברצלונה בליגת האלופות במפגש היסטרי.

"כדור הכסף" במונדיאל, קשר העונה ומלך הבישולים של ליגת האלופות לעונת 2009/2010 הם תארים אישיים שלו רק מהשנה האחרונה אליהם מתווספים מספרים ששמים בצילם שער כזה או אחר, גדול ככל שיהיה, בגמר המונדיאל. 

שלושה שערים בליגת האלופות, הטורניר בעל רמת הקושי הגבוהה בעולם, מלך השערים של המונדיאל עם חמישה כאלה בצוותא עם מולר, וייה ופורלאן וארבעה שערים בליגה האיטלקית, לא נופלים מכמות השערים של צ'אבי למשל. אגב, לאותו צ'אבי, הספיקה בשנה שעברה עונה פחות מוצלחת מבחינת מספרים וטרבל דומה בקבוצת החלומות של בארסה בכדי להתברג בשלישיית הפיינליסטים.

ווסלי סניידר ו´כדור הכסף´ (רויטרס)

גם כשלא כבש, סניידר היה שם כדי לבשל. שבעה כאלה היו לו בצ'מפיונס, אחד בניצחון 1:3 על בארסה במילאנו ואחד בגמר, אך הגדול שבהם היה בשמינית הגמר, בניצחון הענק 0:1 על צ'לסי בסטמפורד ברידג', שבעטיו כינה אותו מוריניו “השחקן הטוב בעולם בתפקידו”.

אך מעבר למספרים, העליונות של ההולנדי באה לידי ביטוי ביכולת שלו להנהיג קבוצות אפורות יחסית כמו אינטר ונבחרת הולנד להצלחה כבירה. מי שהפך את דייגו מיליטו לחלוץ ענק והצליח לזכות בצ'מפיונס כשמסביבו שחקנים טובים אך לא הרבה מעבר לכך, ראוי ליותר ממחמאות.

בכל שלבי ההכרעה של אינטר הוא היה הדומיננטי בקבוצה והוסיף שערים מכריעים נגד דינמו קייב, צסק"א מוסקבה וברצלונה שגם הובילו בסופו של דבר לזכיה בתואר. הדומיננטיות הזאת הגיעה לשיאה במפגש הכפול מול ברצלונה. סניידר הראה שהוא שחקן של מאמן. הוא שלט כמעט בכל המשחק בסן סירו לפי התוכנית של מוריניו והצליח להיות מספיק ממושמע בגומלין במפגן ההגנה הטוב ביותר שנראה אי פעם מקבוצה כלשהי בליגת האלופות.

ווסלי סניידר. העונה של הקשר ההולנדי, כמעט והיתה מושלמת (רויטרס)

שלוש דקות בגמר המונדיאל (ובעיטות הכרעה לאחריהן כמובן) ואנדרס אינייסטה בשער מרגש ופופוליסטי כאחד הפרידו בין עונה מושלמת, שקשה לדמיין שתהיה באמתחתו של שחקן אחר בקרוב, לעונה אדירה של ווסלי סניידר. המונדיאל, שהיה כל כך מוצלח מבחינתו של ההולנדי, היה בסופו של דבר בעוכריו. ספק אם יצליח לשחזר שוב את העונה החלומית מבחינתו. מה שכן, ב-2011 גם אנחנו וגם תושבי מילאנו הנראזורים, נסתפק במחצית התפוקה.

התשוקה של הפריפריה - דייגו פורלאן
דווקא אחרי שהפך לסוג של בדיחה באנגליה, כשכונה על ידי אוהדי מנצ'סטר יונייטד דייגו "For-Loan" (להשאלה), בגיל 31 דייגו פורלאן נתן את עונת חייו. הכל התחיל בזכיה בליגה האירופית עם אתלטיקו מדריד. אין ספק, לא מדובר בצ'מפיונס ליג, אך בשביל קבוצה כמו אתלטיקו, לוזרית נצחית וכזאת שמצויה תמיד בצילה של האחות הגדולה ממדריד, תואר אירופי ראשון מאז זכתה בגביע המחזיקות ב-1962 זה לא דבר של מה בכך.

במהלך הטורניר כבש חלוץ נבחרת אורוגוואי שישה שערים, אך הסיפור מתחיל בחצי הגמר, במפגש הכפול נגד ליברפול ויוסי בניון. את המפגש הראשון בויסנטה קלדרון פורלאן ניצח בשביל הקולצ'ונרוס שיצאו לגומלין באנפילד עם יתרון 0:1. ליברפול השוותה את התוצאה והקבוצות הלכו להארכה. יוסי בניון העלה את ליברפול ליתרון בדקה ה-95 ואז הגיע האופי והנשמה של החלוץ שבדקה ה-105 צימק את התוצאה והעלה את אתלטיקו לגמר נגד פולהאם.

גם ב-90 הדקות הראשונות של הגמר הוא כבש והקבוצות הלכו להארכה במצב של 1:1. בדקה ה-116 פורלאן עשה זאת שוב, כבש,העניק לספרדים את הגביע המיוחל ורשם לזכותו ארבעה שערים מתוך ארבעה של הקבוצה משלב חצי הגמר ואילך.

דייגו פורלאן חוגג לאחר השער נגד ליברפול (רויטרס)

השלב הבא, שקיבע את פורלאן בתודעה העולמית היה באור הזרקורים, המונדיאל. לצד כוכבים שלא הצליחו להתעלות, חלוץ אורוגוואי סחב נבחרת ללא יומרות וציפיות הכי רחוק שאפשר. הוא סיים עם חמישה שערים (בדומה לסניידר, וייה ומולר, כמלך השערים של המונדיאל) נדירים ביופיים, והצליח יחד עם לואיס סוארס להביא נבחרת תמימה, רומנטית ואפורה כאחד עד לשלב חצי הגמר. חריסטו סטויצ'קוב אגב, עשה דבר דומה ב-1994 לאחר שהצליח להגיע עם בולגריה האנונימית עד לחצי הגמר המונדיאל בארה"ב. בסיום אותה עונה הוא היה שני רק לרומאריו בתואר כדורגלן השנה בעולם.

פורלאן על הכתפיים של חבריו לנבחרת. החלוץ התקבל באהבה באורוגוואי (רויטרס)

פורלאן ריגש, הראה לעולם איך גם כאנדרדוג ניתן לשמח אומה שלמה והזכיר לכולנו שהכדורגל הוא עדיין נחלתה של הפריפריה. את החותם למופע שלו בדרום אפריקה, קיבל פורלאן בדמות זכיה ב"כדור הזהב" של פיפ"א ונבחר לשחקן המצטיין בטורניר. היכולת שלו לא עברה ליד נשיא אורוגוואי שהעניק לו ולסוארס עם נחיתתם מדליה מיוחדת כאות הוקרה על תרומתם למדינה.

קשה אפילו לדמיין עונה בה יצליח פורלאן עם קבוצה כמו אתלטיקו ונבחרת אורוגוואי יותר משנת 2010. מעבר לקבוצה גדולה, בגיל 32 הוא נראה רחוק כרגע ואנחנו בוחרים להעניק לו את ההערכה והכבוד על שנה בה לימד אותנו הרבה על אופי ותשוקה וככל הנראה לא תחזור על עצמה.

פורלאן, קסיאס ומולר. כדור הזהב הלך לשחקן נבחרת אורוגוואי (GettyImages)

שכונתיות מתוכננת - אריאן רובן
"כשאני מתחיל לרוץ, איני יודע היכן זה יגמר", אמר על עצמו אריאן רובן והציג את האנטיתזה למכונה הקטאלונית הטקטית והממושמעת. הוא הכי רחוק מהטיקי-טקה של בארסה אבל הוא וירטואוז, אחד שבשבילו משלמים את מחיר הכרטיס וזה שהזכיר לנו השנה שניתן לשחק כדורגל מהנה, יעיל ומרגש גם בלי שמסביבך עשרה חלקים שמשלימים את הפאזל.

העונה של רובן דמתה בצורה מפחידה לזו של סניידר. שניהם התאוששו מפציעות, שניהם הגיעו כפליטי ריאל מדריד והובילו את קבוצותיהם לאליפות וגביע בליגות המקומיות, הם היו לצמד שהוביל את נבחרת הולנד עד לגמר המונדיאל והגיעו למפגש ראש בראש בגמר ליגת האלופות. בניגוד לסניידר, רובן לא הצליח לזכות בליגת האלופות אך בהתחשב בנסיבות, עונתו של רובן היתה לא פחות גדולה. הוא התעלל בהגנות הבונדסליגה וכבש 16 שערים, אך השיא היה בליגת האלופות.

אריאן רובן. התעלל בהגנות הבונדסליגה עם 16 שערים (רויטרס)

בשלב שמינית הגמר, במשחק הגומלין מול פיורנטינה, רובן כבש את אחד השערים היפים שנכבשו בעונה שעברה והעלה את באיירן לשלב רבע הגמר בזכות ניצחון בשערי חוץ. בשלב הזה כבר חיכתה לבאיירן ורובן מנצ'סטר יונייטד. השדים האדומים כבר הובילו 1:3 אלא שאם חשבנו אז שהשער משמינית הגמר היה משהו יוצא דופן, הגיע רובן, הניף את רגל שמאל, מהאוויר ירה את כדור הקרן לשערו של ואן דר סאר, העלה את הבאוורים לחצי הגמר והציב רף חדש לשער העונה.

שנים שבאירופה סוחבים את המידע הזה לפיו רובן הוא אחד הכישרוניים ביבשת, כשיש כאלה שאמרו כי לא פחות ממסי אפילו. אך הכישרון הזה לעולם לא התפרץ לאורך זמן. הבלחה פה וניצוץ שם היו לו גם בצ'לסי ואפילו בריאל, אך העונה, משהו ברובן הגיע לבשלות מהולה במזל (הרגליים לא בגדו בו עד לסיום העונה). לאורך כל העונה הוא שמר על יציבות יחסית והגיע לשלבים הגבוהים מוכן וכשיר. ספק אם מישהו מ-38,00 הצופים שהגיעו לר"ג ב-16/9/09 לראות את מכבי חיפה מול באיירן היה מהמר על הבאוורים שיקחו חלק בגמר. רובן חשב אחרת.

אריאן רובן חוגג לאחר השער המדהים מול מנצ´סטר יונייטד (GettyImages)

בדומה לסניידר, גם את רובן זכיה בגביע העולמי על חשבון הספרדים היתה מזכה בהכרה מוחלטת על השנה הזאת. היכולת שלו להיות שכונתי ופרוע בסגנון המשחק שלו מצד אחד ו-ווינר שמביא נקודות מאידך, הפכו אותו לחלק מהרשימה הסופית שלנו.