אליפות אפריקה המסקרנת נפתחת והתחרות על הכתר פתוחה לגמרי. כרגיל – זה כמעט תמיד המצב בטורניר הזה, בו רואות את עצמן באופן קבוע נבחרות רבות כמועמדות להניף את הגביע הנכסף. מי הטובה ביותר כרגע? אין לדעת, ולמזל יהיה חלק עצום במרוץ, כי משחקים רבים מוכרעים בדו קרב פנדלים, או על חודו של שער בהחלטות שיפוט גבוליות ושנויות במחלוקת. כל אחד רשאי לבחור לעצמו פייבוריטית – בינתיים בואו נכיר את המתמודדות.
סנגל
האלופה המכהנת משתוקקת להגן על התואר בו זכתה לראשונה בתולדותיה לפני שנתיים, אבל אין ספק כי היא נחלשה מאז. קחו לצורך העניין את 3 הכוכבים המובילים. סאדיו מאנה היה בתחילת 2022 אחד הכוכבים הגדולים ביותר בעולם, אבל המעבר מליברפול לבאיירן מינכן התברר בדיעבד כטעות, וכיום הוא בליגה הסעודית. קאלידו קוליבאלי היה אחד הבלמים המבוקשים בתבל בשורות נאפולי, אבל המעבר לצ'לסי התברר בדיעבד כטעות, וכיום הוא בליגה הסעודית. אדוארד מנדי נחשב לאחד השוערים המובילים על הגלובוס אחרי הזכייה בליגת האלופות עם צ'לסי, אבל קרנו ירדה בחדות, ועכשיו גם הוא בליגה הסעודית. חשבונות הבנק שלהם מרגישים טוב, אבל הם עצמם קצת פחות.
מאידך, יהיה מגוחך לזלזל בשלושתם, והסנגלים שומרים על יציבות עם המאמן המצוין אליו סיסה שנמצא בתפקיד מאז 2015. ניקולאס ג'קסון, מחמיצן ככל שיהיה, הוא חלוץ הרכש היקר של צ'לסי. פאפ סאר בן ה-20, שחתם זה עתה על חוזה ארוך טווח בטוטנהאם, הוא אחד הכוכבים הצעירים העולים בפרמייר ליג כולה. הסגל עמוק ועמוס בשחקנים טובים מאוד, ואת ההופעה במונדיאל האחרון יכולים הסנגלים לרשום לזכותם, גם אם קיוו ללכת רחוק יותר משמינית הגמר. אם הכל יתחבר, היא מסוגלת לקחת שוב את הזהב.
מרוקו
אם כבר מדברים על המונדיאל, אז מרוקו נחשבת לנבחרת הבכירה באפריקה בזכות העליה ההיסטורית לחצי הגמר – ההישג הטוב בתולדות היבשת בגביע העולם. המאמן וואליד רגראגי, שחתום על הסנסציה, ממשיך כמובן בתפקידו, ומבחינה טקטית לא יהיה קל למצוא בטורניר נבחרת מאורגנת ומסודרת יותר. רובם המוחלט של גיבורי המונדיאל נותרו בסגל, וזה כולל את השוער הנהדר יאסין בונו (אם כי גם הוא נדד לסעודיה), המגן התוקף אשרף חכימי מפאריס סן ז'רמן, הפליימייקר חכים זייש שעבר בינתיים מצ'לסי לגלאטסראיי, הסקורר האימתני יוסוף א-נסירי מסביליה, הקשר הרב גוני עזאדין אונאחי שמקדם את הקריירה במארסיי, הקשר האחורי סופיאן אמרבאט שגויס על ידי מנצ'סטר יונייטד לבקשת אריק טן האח, וגם נוסייר מזראווי שעשה בעיקר כותרות שליליות בבאיירן מינכן.
מהשמות החדשים כדאי לשים לב לאמין עדלי מלברקוזן שבחר לנטוש את נבחרת צרפת לטובת מרוקו, ולאיסמאל סייברי הנהדר מאיינדהובן. אם הם יוסיפו ניצוץ התקפי, שהיה חסר לעתים למרוקאים, הרי שמצבם ישתפר עוד יותר. בסוכנויות ההימורים נחשבת מרוקו לבעלת הסיכויים הטובים ביותר לזכייה, אבל בפער זעום – כי גם המהמרים ממש לא יודעים על מי לשים את הכסף.
ניגריה
הנשרים ספגו מהלומה משמעותית ימים ספרים לפני הטורניר כאשר ויקטור בוניפייס, הסקורר האימתני של לברקוזן, נפצע באימון ונאלץ לנטוש את הסגל. ואולם, אפילו בלעדיו יש למאמן הפורטוגלי ז'וסה פסיירו עושר נפלא של כישרונות בהתקפה. בוניפייס, שני רק להארי קיין בבונדסליגה, כלל לא היה בטוח בהרכב באליפות, כי החלוץ המרכזי הקבוע של ניגריה הוא ויקטור אוסימן – מלך השערים של הליגה האיטלקית בעונה שעברה, והכוכב הראשי של נאפולי בזכייתה המרשימה באליפות. ויש לו גיבוי מצוין גם בנסיבות החדשות, כי במקומו של בוניפייס זומן לסגל טרם מופי, הכוכב הנפלא של ניס.
וזה ממש לא נגמר שם. באגפים ירוצו סמואל צ'וקוואזה ממילאן ואדמולה לוקמן מאטאלנטה. על הספסל יחכו עומר סאדיק הנפלא מריאל סוסיאדד וקלצ'י איהאנאצ'ו מלסטר. האופציות כה עשירות שחלוץ צעיר מצוין כמו גיפט אורבן מגנט נותרו בכלל בחוץ – וכמעט כל נבחרת הייתה שמחה מאוד לקלוט אותו לו היה מתאפשר להן. בקיצור, אפשר לצפות לשערים רבים לזכות ניגריה בטורניר, אבל לא בטוח שזה יספיק כי בהגנה, בקישור, וגם בעמדת השוער היא הרבה פחות טובה – וזאת בלשון המעטה. יש כאן פוטנציאל למשהו נפלא, אבל גם קריסה מפוארת באה בחשבון, וכדאי לזכור כי הנשרים נכשלו במוקדמות המונדיאל האחרון.
חוף השנהב
המארחת תמיד סבורה שהיא חייבת לזכות, וזה נכון גם לגבי חוף השנהב שחווה תקופה פחות זוהרת בשנים שאחרי פרישת כוכבי דור הזהב בראשות יאיא טורה ודידייה דרוגבה. הגיבורים ההם, שזכו בסופו של דבר באליפות אפריקה ב-2015, היו אותנטיים, מתוצרת מקומית. מאז הלכה ההתאחדות בכיוון של הבאת צרפתים עם השורשים הנכונים. זה המקרה של סבסטיאן האלר, כוכב דורטמונד שלבש את המדים של נבחרת צרפת בכל הגילים הצעירים, ועבר צד כי אמו היגרה פעם מחוף השנהב. כזה הוא הקשר המצטיין סקו פופאנה, שהצעיד את לאנס למקום השני בליגה הצרפתית בעונה שעברה לפני שעבר לסעודיה. כזה הוא ניקולאס פפה, הפלופ של ארסנל לשעבר. כזה הוא גם אוון אנדיקה, בלם רומא שגויס ממש לאחרונה, ביחד עם חלוץ סלטה ויגו, ג'ונתן במבה.
ובכל זאת, הם מהווים שלד טוב, בו יש גם ‘פילים’ אמיתיים. הכוכב הצעיר הבולט ביותר הוא אודיון קוסונו, שנוסק בקצב מסחרר במדי לברקוזן בפסגת הליגה הגרמנית. המנהיג הוותיק הוא פרנק קסייה, שכבש את שער הניצחון בקלאסיקו לזכות ברצלונה בעונתו היחידה בקאמפ נואו, לפני המעבר לסעודיה. למאמן הצרפתי ז'אן-לואי גאסה עומד סגל מאוזן ועמוק למדי, ויתרון הביתיות עשוי להפוך את החבורה הזו למועמדת רצינית מאוד לזכייה, במיוחד אם לא יתנו ללחץ האוהדים להשפיע עליהם לרעה.
גאנה
גאנה היא הלוזרית המסורתית הגדולה ביותר של אפריקה. הכוכבים השחורים התברכו מאז ומתמיד בשחקנים מצוינים, אבל לא זכו באליפות אפריקה מאז 1982 – רצף מחפיר של יותר מ-40 שנה. בתקופה זו הם העפילו 3 פעמים לגמר, אבל הפסידו בכל המקרים בנסיבות דרמטיות. הפעם האחרונה הייתה ב-2015, כאשר אברהם גרנט היה המאמן. לקראת כל טורניר יש תקווה לשבור את הבצורת, והמצב לא שונה הפעם – במיוחד אחרי ההופעה המכובדת במונדיאל האחרון, גם אם היא הסתיימה בשלב הבתים.
הגנאים ניצחו אז את דרום קוריאה 2:3 משחק מרהיב מצמד של מוחמד קודוס, והקשר ההתקפי שעבר בינתיים מאייאקס לווסטהאם עשוי להיות הכוכב המרכזי גם עכשיו. למעשה, אם הכל יסתדר לפתע, יש לו פוטנציאל להיות השחקן המצטיין של הטורניר, אך לשם כך הוא יזדקק לעזרה של חבריו, ולא בטוח שאפשר לסמוך על האחים המזדקנים אנדרה וג'ורדן איו. המאמן החדש הוא כריס יוטון, אנגלי שאביו היגר לגאנה – והצלחתו יכולה לספק את אחד הסיפורים הפיקנטיים ביותר של החודש.
קמרון
‘האריות הבלתי ניתנים להכנעה’ היו ונשארו נבחרת שמחה, בכל מצב ובכל תנאי. הם מנסים להציג כדורגל שמח על המגרש, וגם תמיד שמח שם בכל הקשור לכותרות השערורייתיות. די להזכיר את הבחירה של השוער אנדרה אונאנה לנטוש את המונדיאל האחרון אחרי משחק אחד – או שאולי הוא נזרק על ידי המאמן ריגוברט סונג ונשיא ההתאחדות סמואל אטו? תלוי את מי שואלים.
אז הבלגן חוגג גם עכשיו, כי אונאנה, שהשלים בינתיים עם סונג, קיבל אישור לשחק במדי מנצ'סטר יונייטד יממה לפני משחק הפתיחה של קמרון באליפות אפריקה. ההתנהלות השכונתית הזו צפויה להימשך ביתר שאת, והיא תפגע בסיכויי הנבחרת להצליח, אך לא תבטל אותם. עובדה היא שהיה ברדק הזוי גם בסגל שהעפיל לרבע גמר גביע העולם ב-1990, וההיסטוריה מלמדת כי קמרון זכתה 5 פעמים באליפות אפריקה, כולל ב-2017 עם סגל אלמוני וכנגד כל הסיכויים. היא תקווה כי אונאנה לא יעשה שטויות בין הקורות, ותסמוך על כוכב נאפולי אנדרה-פרנק זאמבו אנגיסה ועל החלוץ הבלתי נגמר וינסנט אבובאקר.
מצרים
מצרים היא, כמובן, מוחמד סלאח – והטורניר הוא הכתם הכי גדול בקריירה של כוכב ליברפול. הוא זכה באליפות אנגליה ובליגת האלופות, אבל לזכייה באליפות אפריקה טרם הצליח להצעיד את נבחרתו. ב-2017 הפסידו הפרעונים לקמרון בגמר, וב-2021 נכנעו בגמר לסנגל של סאדיו מאנה בפנדלים, כאשר תורו של סלאח לבעוט כלל לא הגיע. ב-2019, בטורניר הביתי בו נחשבו המצרים לפייבוריטים, הם בכלל הודחו בשמינית הגמר בידי דרום אפריקה באחת הסנסציות הגדולות בתולדות המפעל.
כמה הזדמנויות עוד יהיו לכוכב העל בן ה-31? האם זו האליפות האחרונה אליה הוא מגיע על תקן השחקן הטוב ביבשת? האם הוא מסוגל לסחוב על גבו סגל ‘אפרפר’ למדי למדליות הזהב הפעם? מצרים היא שיאנית הזכיות עם 7 תארי אליפות אפריקה בתולדותיה, אבל לא הניפה את הגביע מאז 2010. אולי זה ישתנה אם החלוץ המכונה טרזגה, המככב בטרבזונספור, יתעלה לשם שינוי?
אלג'יריה
השועלים לקחו את הגביע ב-2019 בניצוחו של ריאד מחרז, ולכן מרגישים שמגיע להם לשחזר את ההישג, אבל מאז הם ידעו בעיקר מפלות. באליפות אפריקה הקודמת הודחה אלג'יריה בבושת פנים בשלב הבתים עם נקודה אחת אומללה, ולמונדיאל האחרון היא כלל לא העפילה. בנסיבות אלה, די מפתיע כי המאמן ג'אמל בלמאדי שרד בתפקידו, אבל הקרדיט על התואר מלפני 4 שנים עדיין עומד לזכותו.
מה יש להם הפעם? בעיקר מחרז, שעבר בינתיים לסעודיה ונעלם מהתודעה – ויש תקווה כי אברהם גרנט לא יצטרך לפגוש את החבורה הזו כמאמן זמביה. אלג'יריה כללה בסגל את יוסוף אטאל שנשפט לאחרונה למאסר על תנאי בגין קריאתו לרצוח יהודים, ומעוז ההגנה שלה הוא אייסה מנדי מוויאריאל שסירב לעמוד לזכר הקורבנות הישראלים לפני המשחק מול מכבי חיפה בליגה האירופית.