1997/98 הייתה עונתו הטובה היחידה של טיג'אני בבאנגידה במדי אייאקס. הקיצוני הניגרי התחבולן להט באגף הימני, סיפק 13 שערים ו-8 בישולים בדרך לאליפות, ונראה כמו כוכב בנסיקה. בסיום אותה עונה הוא אף זומן לסגל נבחרתו למונדיאל, וההתלהבות סביבו הייתה גדולה. בהמשך הוא חלה במלריה, איבד את כושרו והתרסק במהירות. לכן, לו היה בנו של מרטין ריינדרס נולד בכל עיתוי אחר, הוא היה מקבל שם שונה. ואולם, הוא הגיח לאוויר העולם ביולי 1998, והאב המאושר החליט לקרוא לו טיג'אני, בתקווה שיהיה מוכשר כמו בבאנגידה אשר בביצועיו הוא כה אהב לצפות.
כפי שכבר הבנתם, ריינדרס האב הוא אוהד אייאקס שרוף. הוא היה חלוץ לא רע בעצמו, בעיקר במדי זוולה, אך מעולם לא התקרב לרמה הנדרשת באמסטרדם, ופינטז כיצד בנו יעשה זאת במקומו. לימים, הם צפו יחדיו בכל משחקי אייאקס, וגם דיסקסו רבות את העבר. טיג'אני ריינדרס לא זכה לראות את מרקו ואן באסטן בפעולה, אבל שמע המון על פועלו, ואף ראה אינספור סרטונים ביוטיוב. כך הוא נחשף באופן טבעי גם לתקופה המיתולוגית שלו במילאן. "מבחינתי, מילאן היא ואן באסטן", אמר הקשר כאשר חתם במדי הרוסונרי בקיץ האחרון, וכך הגשים חלום שנראה עד לא מכבר כמעט בלתי אפשרי.
כי דרכו של טיג'אני ריינדרס להכרה הייתה ארוכה, ובמשך שנים לא מבוטלות נדמה היה כי הוא עלול ללכת לאיבוד ולהיעלם כמו בבאנגידה, רק בלי ליהנות מעונה גדולה בטופ. כיום הוא מתנשא לגובה של 185 סנטימטרים, אך צמח בשלב מאוחר יחסית. עובדה – טוונטה זרקה אותו מהאקדמיה בגיל 17 כי היה נמוך וצנום מדי לטעמם שלה מאמנים. למרות זאת, היא ביקשה תשלום מזוולה שרצתה לקלוט אותו, ובמשך עונה אחת שיחק ריינדרס בליגת החובבים כפתרון זמני. גם כאשר חזר לזוולה, הוא לא הוערך כראוי, וקיבל בהדרגה את התחושה כי לא יוכל להפוך את הכדורגל למקצוע.
לכן, על מנת להתפרנס בכבוד, החל ריינדרס לעבוד כסדרן וקופאי בסניף סופרמרקט מקומי. לו מישהו היה מספר לו אז שמילאן תשלם תמורתו 19 מיליון יורו, יש יסוד סביר להניח שהוא לא היה מאמין. עכשיו, כאשר התסריט האבסורדי הזה הפך למציאות, החיוך לא יורד מפניו, אבל אלה שמכירים אותו מספרים שטיג'אני תמיד היה כזה. הוא שופע אופטימיות, משתדל לראות את הצדדים החיוביים של החיים, ולכן לא ויתר בסופו של דבר על השאיפות גם כאשר הכל היה נגדו. את הטיפוס האמיתי הוא החל כאשר אלמקאר החתימה אותו ב-2017 וצירפה אותו תחילה לקבוצת המילואים. זו כבר הייתה סיבה טובה להתפטר מהמשרה כסדרן ולהשקיע את כל המאמצים באימונים על הדשא.
אז מה היה שם? שנתיים וחצי של הצלחה יחסית במילואים של אלקמאר, השאלה לשורות ואלווייק בה היה אמור הקשר להתנסות בליגה הבכירה אך התבשר כי הכל התקצר והתבטל בגלל מגיפת הקורונה, עוד שנתיים בסגל הראשון של אלקמאר על תקן מחליף קבוע שלא מצליח להתברג בהרכב, ואז – רק אז! – הפריצה הגדולה בגיל 24. העונה שעברה הייתה חלומית עבור ריינדרס, שהרוויח בענק ממכירתו של פרדריק מיטסיו הנורבגי לגלאטסראי, תפס את מקומו והפך לבאנקר האולטימטיבי במרכז המגרש.
למעשה, פשוט אין יותר באנקר מזה. ריינדרס פתח בכל 34 משחקיה של אלקמאר בליגה, והשלים 90 דקות בכולם פרט לשניים בהם הוחלף לקראת הסיום. הוא פתח גם בכל 18 המשחקים בקונפרנס ליג, משלב המוקדמות ביולי ועד לחצי הגמר במאי, והשלים 90 דקות כמעט בכולם. המאמן פסקל יאנסן לא דמיין את הקבוצה בלעדיו, ולא במקרה. יעילותו של ריינדרס וחכמת המשחק שלו בלטו למרחקים.
מבחינה סטטיסטית, הוא היה בצמרת הגבוהה בליגה במספר הכדרורים ל-90 דקות, במספר הנגיעות בכדור ברחבת היריב, במספר הבעיטות, במספר המסירות שהובילו לבעיטות, במספר הפריצות קדימה עם הכדור, וגם במספר חטיפות הכדור. כקשר רחבה לרחבה שרוצה להיות מעורב בכל מהלך ולא מתעייף, הוא סיפק תרומה עצומה הן התקפית והן הגנתית, והוגדר בצדק לאחד הכוכבים המובילים בהולנד.
ואם זה המצב, כלל לא מפתיע ששמו משך עניין רב מאוד מצד מועדוני צמרת. לא רק מילאן הייתה בתמונה, אלא גם ברצלונה. צ'אבי התקשר אישית לריינדרס כדי לבדוק אפשרות להביאו לקטלוניה, אבל התאכזב לשמוע שההחלטה כבר התקבלה. לבארסה יש, כמובן, קשר הדוק מאוד להולנד ולאייאקס, אבל ריינדרס הוקסם מהרעיון ללכת בעקבות ואן באסטן וכתומים מפורסמים אחרים בדרך לסן סירו. את קלארנס סיידורף הוא בהחלט הספיק לראות בפעולה במדים האדומים-שחורים, והעובדה כי אף הולנדי לא שיחק במילאן מאז 2015 דרשה תיקון היסטורי.
המאמן סטפאנו פיולי הסביר בפשטות את המשימה. סנדרו טונאלי, הלב והנשמה של הקבוצה ואליל האוהדים הגדול, נמכר לניוקאסל שהסכימה לשלם תמורתו 70 מיליון יורו, וריינדרס היה אמור להיכנס לנעליו. זו הייתה משימה לא טריוויאלית, אבל הקשר לא מפחד מאתגרים. לכן הוא גם לא היסס לבקש את החולצה מספר 14, כמחווה ליוהאן קרויף – גם אם מעבר לברצלונה היה יכול להיות הולם יותר אם רוצים לכבד את זכרו את הגאון. "אני רוצה לזכות באליפות עם מילאן, וגם בליגת האלופות", הצהיר ריינדרס בראיון הראשון בקבוצתו החדשה, והגישה הזו מצאה חן בעיני הקהל. וכאשר הם ראו אותו משחק, הם התאהבו בו עוד יותר.
לא קל להיכנס לנעליו של טונאלי, אבל ריינדרס עשה לעצמו שם כבר בשלושת המחזורים הראשונים. כבר בבכורה, ב-0:2 בבולוניה, ההולנדי רץ יותר מכולם, סיפק אסיסט לאוליבייה ז'ירו בדקה ה-11, והשלים את כל מסירותיו במשך 90 הדקות. הסטטיסטיקאים בדקו ומצאו כי לא היה אף קשר מילאן לא הצליח להימנע לחלוטין משגיאות במסירות במהלך משחק שלם מאז החלו מדידות ספציפיות אלה לפני שני עשורים. בהמשך באו גם ניצחונות נוספים, 1:4 על טורינו ו-1:2 על רומא באולימפיקו, וריינדרס היה על המגרש בכל שנייה ושנייה. סביר שהוא לא ימשיך בקצב הזה כמו באלקמאר אשתקד, אבל ברור כבר עכשיו שהוא יהיה אחת הדמויות הדומיננטיות ביותר העונה, והשתלבותו המקצועית והחברתית עברה באופן קרוב לשלמות.
פרס נוסף הגיע בדמות זימון ראשון לנבחרת, וריינדרס ערך הופעת בכורה בגיל 25. הוא גאה בכך שפרץ לתודעה בשלב מאוחר יחסית, וזוכר היטב גם את הימים בסופרמרקט – לדעתו זה רק תורם לרצון ליהנות מכל רגע כשהוא חי בתוך חלום. ועכשיו מגיע השבוע המכונן ביותר בקריירה שלו עד כה. בשבת הוא יככב בדרבי מול אינטר, בקרב בין שתי הקבוצות שעדיין שומרות על מאזן מושלם – והמפגש יקרב רבות לגבי זהות הפייבוריטית לזכיה באליפות. ואז, ביום שלישי, ממתינה לו הבכורה בליגת האלופות, דווקא מול ניוקאסל של טונאלי שיחזור לביקור בביתו. כמי שמתיימר לייצג את ואן באסטן ואת קרויף, הוא אמור לקחת את ההזדמנויות האלה בשתי הידיים.