כמה פעמים יצא לכם לשבת עם החבר'ה ולומר את המשפט הבא: "איזה גבר הזלאטן הזה!”. אם אתם אנשים שאוהבים כדורגל, כנראה שלא מעט. בעולם שבו המרדף אחרי שיאים קבוצתיים ואישיים הפך לשיח המרכזי, זלאטן איברהימוביץ' מוכיח לנו כל פעם מחדש שעדיין יש מקום לרומנטיקה, שגם בלי לרשום כל נקודת ציון אפשרית בכדורגל, עדיין אפשר להיחשב לאחד הגדולים שידע הענף. ולא שחסרים לו תארים.
רגע לפני שנכנסה לחיינו 2020, הענק השבדי, בדרכו שלו, שוב הוכיח שאהבת המשחק עדיין מעל הכול אצלו. בגיל 38 הוא חתם במילאן וחזר לקדנציה שנייה במועדון אותו הוביל לאליפות האחרונה שלו אי שם בתחילת העשור הקודם. רגע לפני שהוא חוזר לרגש אותנו, הגיע הזמן לבדוק מה עבר על אחד מאגדות הכדורגל ואיך זה שהוא עדיין איתנו, כשהוא אוטוטו נכנס לעשור החמישי לחייו.
הבכורה המחודשת של זלאטן במילאן, כמו כל משחקי הליגה האיטלקית, תשודר בערוץ ONE2 למנויי yes ,HOT סלקום TV ופרטנר TV.
בואו נחזור חודשיים אחורה. נובמבר 2019, זלאטן מודיע באופן רשמי: "אני עוזב את לוס אנג’לס גלאקסי". אחרי שנתיים בארה"ב בהן כבש 53 שערים ב-58 משחקים, השבדי שלח את האמריקאים החביבים "לחזור לצפות בבייסבול". כן, ככה זה זלאטן, גם הודעת העזיבה שלו הייתה חייבת לכלול עקיצה הומוריסטית שהתקבלה בבדיחות דעת ‘זלאטנית’ טיפוסית. מאז, חרושת שמועות החלה בנוגע ליעד הבא. מלבד יובה ואינטר, כמעט כל קבוצות הסרייה א' הוזכרו כאופציות עבור השבדי הוותיק, אך הוא רמז במשפט אחד על עתידו, חד וברור כמו שרק הוא יודע, כשהבהיר שקבוצות כמו בולוניה ונאפולי שחשקו בשירותיו, הן קצת פחות מה שהוא מחפש.
גאון נשאר גאון
"אצטרף למועדון שרוצה לחזור להיות מנצח". זה אולי המשפט שמתאר בצורה הטובה ביותר את מילאן מאז שזלאטן עזב אותה, מועדון שפשוט רוצה לחזור להיות מנצח ולא יודע איך לעשות את זה. מאותו רגע, גם אוהדי הרוסונרי כבר התחילו לצבוט את עצמם והבינו שהגיע הזמן לשלוף בחזרה את החולצות עם המספר 11 מהארון.
במונחים של הכדורגל של זמננו, איברהימוביץ' הוא לא פחות מתופעה. מי חשב שאחרי פציעה קשה שהשביתה אותו וסללה את דרכו החוצה ממנצ'סטר יונייטד הוא יתאושש ויחזור לחורר רשתות? אז נכון, ה-MLS האמריקאית היא בטח לא הפרמייר ליג התובענית, אבל בניגוד ללא מעט כוכבי עבר שאנחנו מכירים, זלאטן ממש לא הלך לסיבוב פרישה עם הכסף הגדול. זה לא הוא. כשעשה דברים יוצאי דופן על המגרשים בארה"ב, איברהימוביץ' שוב עורר את השיח סביבו וגרם ללא מעט אנשים להאמין במה שהוא כבר יודע מזמן - הוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה בכדורגל האירופי.
בהרבה מובנים, השידוך המחודש של זלאטן למילאן מתאים כמו כפפה ליד מכל הבחינות. מועדון הפאר, שחווה הידרדרות במדרון תלול במיוחד בעשור האחרון, סובל מבעיה קשה שממנה סבלו לא מעט אימפריות נופלות - אבדן הזהות. עם כל הצער שבדבר, מאותה מילאן שעזב זלאטן נותר רק השם המחייב בזו של מודל 2020, ותו לא. כוכבים כבר אין, האוהדים כבר אדישים וגם סטפנו פיולי על הקווים לא מזכיר כהוא זה בפאסון ובכריזמה את גדולי המאמנים שעברו במילאנו.
גם אחד הגדולים שבהם, פאביו קאפלו, יודע שהשבדי הוא הדבר היחיד שיכול להפיח רוח חיים בסן סירו. “הוא שחקן עם אופי, שיעלה לדשא ולא רק ישחק כדי לשחק, אלא כדי לנצח”, אמר האיטלקי האגדי, שמכיר היטב את זלאטן מהתקופה שהחלוץ שיחק תחתיו ביובנטוס בתחילת שנות האלפיים. "זה ייתן מוטיבציה גם ליתר השחקנים. כמובן שהוא לא שיחק מספר חודשים, יהיה לו קשה להיכנס מהר לכושר, אבל יש לו יותר איכויות מכל יתר חבריו לקבוצה”.
ואם מסתכלים על הנתונים של זלאטן, עושה רושם שיש אמת בדבריו של קפאלו. מי שרק לפני חודש הצהיר שהוא "יכול לשחק עד גיל 50", בינתיים לא מפסיק לתת לנו סיבות להאמין לו. קשה להאמין שאפשר לעשות זאת, אבל איברהימוביץ' שיפר את סגנון המשחק שלו בשנתו השנייה בארה"ב. נכון, המהירות כבר לא שם, אבל אם להיות כנים, היא אף פעם לא הייתה המרכיב המרכזי במשחק שלו. מה שכן עושה את ההבדל עבור זלאטן ומה שגורם לו לשמור על הרמה הגבוהה קרוב לגיל 40 היא יכולת ההתמצאות הבלתי רגילה במרחב, הבנת המשחק והיכולת לקרוא מהלך אחד קדימה. אלו מעלות שבהן בורך הענק השבדי ויישארו איתו עד לפרישה.
בעונתו השנייה בגלאקסי, בעט זלאטן בממוצע 5.1 פעמים לשער במשחק, בהשוואה ל-4.3 בעונה שלפני כן. הוא זכה ב-5.4 מאבקי אוויר למשחק לעומת 4.1 לפני כן ודייק ב-71.2 אחוזים מהמסירות לעומת 68.9 בעונתו הראשונה, וזכה 12 פעמים באיש המשחק, ארבע פעמים יותר מהשנה הראשונה. למרות שמדובר בליגה חלשה מהסרייה א', העובדה שאיברהימוביץ' מצליח לשפר את עצמו בגיל כה מתקדם יכולה לתת הרבה סיבות לאופטימיות עבור הרוסונרי.
הבית השני
נחזור למילאן. לה אין כיום מוציא לפועל של ממש בסגל, אם לומר את האמת, אפילו לא קרוב לזה. כשהיא במקום ה-11 בטבלה וקרובה יותר לקו האדום מאשר למקומות שמובילים לאירופה, הנתון המדאיג יותר הוא שההתקפה של הרוסונרי היא החמישית הכי גרועה בכל הסרייה א', אחרי שמצאה את הרשת רק 16 פעמים ב-17 מחזורים, פחות משער למשחק. בכל הסגל של מילאן אין שחקן אחד שמתקרב בנתונים שקשורים לאיום על השער וכיבוש לזלאטן, כשבמקום הראשון בעמודת האיומים ניצב הקאן צ'להאנולו הטורקי, שהוא בכלל קשר שבעט בממוצע 3.1 פעמים לשער, אך מצא את הרשת רק פעמיים. קשישטוף פיונטק ורפאל ליאו, שני השחקנים שאמורים להיות אמונים על מלאכת כיבוש השערים, בעטו יחדיו ארבע פעמים בממוצע למשחק וכבשו ביחד חמישה שערים בלבד.
עושה רושם שעד יציאת פגרת חג המולד, במילאן לא הבינו כמה עמוקה הבעיה. באוקטובר, המנהל הטכני ואגדת העבר פאולו מלדיני, התבטא לראשונה באשר לאפשרות שזלאטן יגיע ואמר: "בתוך תוכו הוא יודע שאולי הוא לא יהיה דומיננטי כמו בעבר, הוא לא יסכים לשבת על הספסל". והנה, הפלא ופלא, חודשיים לאחר מכן והמנהל הטכני מודיע בצוותא עם ההנהלה על החתמתו. זלאטן מגיע כדי להיות דמות דומיננטית, על המגרש ומחוצה לו, על זה אין כל צל של ספק. לא מדובר בילד שמגיע בהשקעה לעתיד, אלא על שחקן בן 38 עם 122 שערי סרייה א' ברזומה, 56 מהם עבור מילאן, שעדיין לא השתקמה מאז שעזב.
"לא רק שמילאנו היא העיר השנייה שלי, מילאן היא הבית השני שלי", אמר זלאטן לאחר שצצו השמועות על חזרה לקדנציה השנייה בקבוצה ולמען האמת, אפשר להאמין לו. מעבר לכך שידע במועדון את אחת התקופות היפות בקריירה שלו, זלאטן גם חייב למילאן באיזשהו מובן. אחרי שלא מצא את מקומו ולא הצליח להיות דומיננטי כפי שציפו ממנו בעונתו היחידה בברצלונה ליד ליאו מסי ואחרי סכסוך מתוקשר עם פפ גווארדיולה, הייתה זו מילאן שבקיץ 2010 קלטה את החלוץ ונתנה לו את התנאי ההכרחי עבורו להצליח - להיות מוביל, מנהיג, דומיננטי וכל התכונות שהפכו אותו במהלך הקריירה לזלאטן שאנחנו מכירים.
היום, כמעט עשר שנים לאחר מכן, מילאן נמצאת במצב שונה לחלוטין וזה הזמן של זלאטן להחזיר לה. מלך השערים של הקבוצה בעשור האחרון בליגה (42 גולים, 11 יותר מקרלוס באקה שבמקום השני, למרות שהשבדי עזב ב-2012) יודע שהפעם זה לא ייגמר בסקודטו ראשון אחרי שבע עונות שחונות, כשאפילו מקום שישי יתקבל בברכה, אבל זה כן יכול להקים לתחייה את המועדון האדיר הזה, זה כן יכול להחזיר את הבאזז סביב הקבוצה ואמור לגרום לה לחזור להיות רלוונטית. לזלאטן לא יהיה קל, אבל אם ייתנו לו להוביל - יש למילאן על מי להישען. בינינו, גרוע מזה כבר לא יכול להיות, אז לפחות שיהיה מעניין, ותסמכו על איברהימוביץ’, הוא כבר ידאג שזה יהיה.