כשאומרים לכם “ליגה איטלקית”, על מי אתם חושבים? לרבים הראשונים שעולים הם חביצה קוורצחאליה ו-ויקטור אוסימהן שמובילים את נאפולי בדרך לאליפות המסתמנת, לאחרים זה כוכב ההווה והעתיד של מילאן ופורטוגל רפאל ליאאו, גם ניקולו בארלה, לאוטרו מרטינס, פאולו דיבאלה, פדריקו קייזה, צ’ירו אימובילה ואחרים עשויים לעלות בשיח, אך מי שהפך לפנים של הליגה העונה לא פחות מאף אחד מהשמות שהוזכרו הוא אדמולה לוקמן.

אטאלנטה חיפשה פתרון שיוציא אותה לדרך חדשה כשהיא הגיעה לאחר עונת שפל במונחים של השנים האחרונות שהסתיימה ללא מקום במפעל אירופי. בזמן שלואיס מוריאל ודובאן ספאטה שהיו עמוד התווך בחלק ההתקפי חוו ירידה ביכולת ורסמוס הוילנד שנרכש בקיץ היה נראה עוד צעיר מכדי להוביל ולשמור על יציבות, הקבוצה מברגאמו הייתה נואשת לגיבור חדש.

לוקמן בן ה-25 ניצל את הסיטואציה וסוף סוף חווה את הפריצה לה חיכה כל הקריירה, כשבחודש האחרון הוא הגיע לשיא והפך לאחד משחקני ההתקפה בכושר הטוב באירופה. רק מרקוס רשפורד מעורב בכמות שערים זהה לשלו ב-2023 בליגות הגדולות, תשעה כל אחד, אלא ששחקן מנצ’סטר יונייטד עשה זאת בשמונה משחקים לעומת חמישה בלבד של לוקמן.

צפו בשערים הנדירים של אדמולה לוקמן

השיא הגיע מול יובנטוס (תקציר בסוף הכתבה). במשחק קריטי בניסיון להיצמד לצמרת הצפופה, מול קבוצה שספגה רק במשחק אחד מתשעת האחרונים בליגה, הקיצוני התפוצץ. לוקמן שלח בעיטה חזקה אותה שצ’סני לא הצליח להדוף, הוסיף בישול עם כדור עומק ליואכים מיילה וקינח עם נגיחה נפלאה ב-3:3 לפנתאון.

חשוב לזכור שרק הקיץ הייתה ללסטר אופציה להחתים אותו ב-14 מיליון אירו אחרי השאלה והם בסוף לא מימשו אותה. אטאלנטה קפצה על המציאה ולאחרונה מאמן הקבוצה ג’יאן פיירו גספריני הסביר את הבחירה: “המנהל המקצועי החדש שאחראי על הסקאוטינג, לי קונגרטון, הכיר אותו בגלל שהם היו ביחד בלסטר. ידענו בדיוק מה אנחנו מקבלים”. ההצלחה הגדולה רק מעצימה את מה שעבר הכוכב החדש, שעוד לפני שהתחיל את הקריירה כמעט ויתר על הכדורגל לחלוטין.

היה קרוב לפרישה בגיל 16 והתקשה למצוא בית

הדרך של לוקמן בכדורגל לא הייתה סטנדרטית בלשון המעטה, כשעד גיל 16 הוא לא התאמן אפילו יום אחד בכדורגל מקצועני. הוא גדל בפקהאם, מחוז בדרום לונדון, לזוג הורים ממוצא ניגרי ומשפחה שלא היית במצב כלכלי טוב כפי שסיפר בעברו: “היו לילות שלא היה… איך אומר את זה? לא היה לי את האוכל הכי טוב. המקרר תמיד היה ריק ואמא שלי דאגה שיהיה לנו אוכל על השולחן ובגדים ללבוש כשהיא לקחה עבודות ניקיון ובעצם כל עבודה שהוצעה לה. כשאתה מתבגר, אתה מבין כמה כנראה היה לה קשה”.

אדמולה לוקמן, הילדות לא הייתה קלה (רויטרס)אדמולה לוקמן, הילדות לא הייתה קלה (רויטרס)

בגיל צעיר שיחק האנגלי/ניגרי בעיקר בקבוצה מקומית בשם ווטרלו בליגה חובבנית. למרות החלום לשחק כדורגל מקצועני, בגיל 16 הוא סיפר כי כבר היה קרוב לפרוש מהמשחק האהוב: “נהייתי מודאג כשהגעתי לגיל 16 בגלל שבבית הספר מתחילים להגיש בקשות לקולג’ים. זה ממש הכה בי – אולי זו הדרך שבה אני צריך ללכת. הבנתי שאני חייב פריצת דרך או שזה הזמן לפרוש, ואז בדיוק קיבלתי את ההזדמנות שלי”.

זה היה ב-2013. קבוצת ה-U16 של צ’רלטון הייתה צריכה למלא חור בלו”ז שלה וערכה מספר משחקי ידידות, כשלוקמן נבחר לקבוצה מקומית שנבנתה לקראת האירוע וחיכה על הספסל להזדמנות שלו. למרות שלא פתח, פציעה של חברו לקבוצה גרמה לאנגלי/ניגרי לעלות מוקדם מהצפוי במה ששינה את כל מסלול חייו. למרות שצ’רלטון ניצחה 0:1, הקבוצה התלהבה ממה שראתה אצל הכישרון הצעיר והזמינה אותו להצטרף לשורותיה.

אדמולה לוקמן הצעיר בימיו בצאדמולה לוקמן הצעיר בימיו בצ'רלטון (רויטרס)

“הרגשתי שנפתחה דלת כשהם הציעו לי מלגה”. אמר לוקמן, “אמא שלי הייתה בהלם בגלל שהיא כבר הייתה בטוחה שאני הולך לקולג’, ההצעה מצ’רלטון הגיעה משום מקום”.

משם התחילה נסיקה ותוך שלוש שנים בלבד לוקמן כבר נרכש על ידי אברטון עבור 11 מיליון אירו ועתידו היה נראה מבטיח כשהוא כבש במשחק הבכורה. לאף אחד לא היה ספק לגבי הכישרון שלו, הכוח המתפרץ והאיכויות הפיזיות, אך זה פשוט לא הצליח להתחבר וחילופי המאמנים התכופים לא עזרו.

פרט לחצי עונת השאלה מוצלחת בלייפציג, לוקמן התקשה להשאיר חותם. הקיצוני לא הצליח להחזיק יותר משנה בלי לעבור קבוצה, כשבין השאר שיחק באברטון, לייפציג, פולהאם ולסטר כשהוא נדד ביניהן מספר פעמים. בשנתיים האחרונות בהן הושאל לפולהאם ולסטר חל שיפור ביכולת וביציבות שלו, אך גם העונה האחרונה שבה כבש שיא קריירה של שישה שערי פרמייר ליג לא נתנה אינדיקציה על ההתפוצצות שעמדה לבוא.

אדמולה לוקמן במדי לסטר, התחנה האחרונה לפני הפריצה (רויטרס)אדמולה לוקמן במדי לסטר, התחנה האחרונה לפני הפריצה (רויטרס)

בגיל 25 – הרגע של לוקמן הגיע

את ההזדמנות שלוקמן קיבל בקיץ 2022 הוא לקח בשתי ידיים ומאז הוא לא מסתכל לאחור. עד כה הוא סגן מלך השערים של הליגה האיטלקית, שני רק לוויקטור אוסימהן חברו לנבחרת ניגריה אותה בחר שחקן אטאלנטה לייצג על חשבון אנגליה, כשהשניים מתחרים על הזכות להיות מלך השערים האפריקאי הראשון בהיסטוריה של הסרייה א’.

הקיצוני שידרג את המשחק שלו העונה ובעיקר את הסיומת שהפכה לקטלנית מתמיד, כשיותר מהכל הוא החזיר את אטלאנטה מקבוצה שאכזבה בעונה שעברה עם המקום השמיני לכזו שמתחרה שוב על המקום בליגת האלופות ולא פחות חשוב – עושה זאת בצורה מלהיבה מתמיד.

עד המחזור השביעי הקבוצה מברגאמו ספגה שלושה שערים בלבד ושיחקה על טהרת ההגנה כשהאנגלי/ניגרי כבש שער אחד בלבד, ואז הוא הופיע. ב-13 הופעות מהרגע ההוא לוקמן כבש 13 שערים, הוסיף שני בישולים ועשה את זה בצורה מגוונת – בדאבל-פס ואחד על אחד, בדריבל, תנועה לעומק, בבעיטות עצמתיות מרחוק, פנדלים או נגיחות, מי שהפך לסנסציה באיטליה הוציא את קבוצתו מתקופה רעה אליה נקלעה ועד לרגע השיא כשבארבעת המשחקים האחרונים היא כבשה 18 שערים שמתוכם הוא הבקיע שבעה ובישל שניים.

הצגה: יובה ואטאלנטה נפרדות ב-3:3 מטורף

קשה לדעת לאן זה ימשיך מפה, אבל כבר היום שני הצדדים הרוויחו בענק. אטאלנטה חזרה לרלוונטיות ומצאה דרך חדשה בשיתוף הפעולה בינו לבין ג’רמי בוגה שותפו להתקפה. השחקן – שכבר היום כבש במדי הקבוצה יותר מבכל מועדון אחר שבו שיחק – אולי סוף סוף מצא לעצמו בית להישאר בו לראשונה מאז ימי הנעורים בצ’רלטון.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה