שני מחזורים בליגה האירופית, שישה משחקים, ארבעה הפסדים, תיקו אחד וניצחון על לרנקה. המאזן העלוב הזה של נציגותינו הבכירות באירופה מספק תשובה מוחצת לשאלה המזלזלת הנשמעת כאן אצל כל מי שעדיין לא מפנים מיהו ומהו הכדורגל הישראלי: מה זה ליגה אירופית?! מה זה ליגה אירופית, אתם שואלים? ליגה אירופית, מסתבר, היא עוד ליגה שגדולה עלינו בכמה מידות.

לפי הראיונות והדיבורים בתום המשחקים, הכל ברור: מכבי חיפה לא היתה צריכה להפסיד בגרמניה, מכבי ת"א יכולה היתה לנצח בבלומפילד את האוקראינים החיוורים והפועל ת"א שלנו חזרה לימיה המפוארים כפראיירית של השכונה. תגידו שלגיה ורשה, ושאלקה ודינמו קייב הן סתם קבוצות. זה נכון. הן סתם. אבל הקבוצות שלנו הן עוד יותר סתם. כי מה שמתחיל בכישלון הנבחרת מחלחל למטה גם לקבוצות המובילות שלנו. הכדורגל הישראלי במקום להתקדם הולך אחורה. ואנחנו נשארים עם התירוצים והקלישאות.

ראול בולייאט (GettyImages)
ראול מול בולייאט. שוב פעם תירוצים וקלישאות (GettyImages)
 

בטור העגום הזה אנחנו, מן הסתם, מתמקדים הפעם בהפסד האדום בוורשה. אז כמה פעמים אפשר לצאת פראייר? מול הרומנים העלובים בבלומפילד הפסדנו כי יצאנו פראיירים. מול הפועל חיפה  לא כבשנו ויצאנו פראיירים. מול הפולנים הסתמיים הפסדנו משחק שב-60 הדקות הראשונות שלו צריך היה להכריע אותו בקלות. פראיירים כבר אמרנו?

מה קורה כאן אתם שואלים. מול  הפועל חיפה זה היה אלי חכמון שפסל גול חוקי, מול ורשה מהרן ללה שנכנס לספר המפואר של ניסים ונפלאות בפרק ההחמצות. אבל ללה וחכמון הם לא הסיפור. הסיפור הוא שהפועל של השנה מצליחה להשיג בכל משחק פחות ממה שהיא שווה. הרבה פחות. והסיפור הזה מעיד על קבוצה שסובלת מבעיות אופי וממנהיגות חיוורת וחלשה. גם במגרש וגם על הקווים. גם אצל שי אבוטבול וגם אצל דרור קשטן.

אל תאשימו את ללה על ההחמצה המטורפת שלו. תשאלו עד מתי תמשיך קבוצה שמתיימרת לרוץ לאליפות ולעלות שלב בליגה האירופית, להציב בעמדת הבלם בדיחה מהלכת על שתיים. מהלכת? מקרטעת. תשמעו בדיחה: חלוץ פולני ובלם דרום אפריקאי נפגשים על הדשא בוורשה. ביוואן פרנסמן הוא בדיחה של בלם. היום זאת היתה בדיחה פולנית.

פרנסמן מאוכזב (שי לוי)
פרנסמן. בדיחה של בלם (שי לוי)
 

כשהשחקן הזר המצטיין של הפועל תל אביב השנה הוא שוער בינוני בדמותו של אפולה אדל, זה אומר הכול על המצב. בטור קודם  שיבחתי את נוסא איגיבור ואת מירקו אורמוש אחרי הופעות בכורה מוצלחות ומטעות. כנראה שגם אני, ממש כמו הסקאוטים הרשמיים של הקבוצה, לא ממש מבין בבחירת שחקני חיזוק.

ביום שני פרנסמן חוזר עם החברים למגרש בנתניה שממנו התחיל את הקריירה המפוארת בישראל. בדרך כלל, כשהפועל תל אביב מגיעה לנתניה אחרי משחקים באירופה, היא מפסידה. אבל זה קורה בדרך כלל אחרי ניצחונות באירופה. לא אחרי הפסד לקבוצה, שעכשיו ברור איך למשה אוחיון יש אצלה מקום בהרכב.

אז הנה לכם סיבה לאופטימיות לקראת יום שני. אנחנו מגיעים לנתניה אחרי הפסד. או שננצח, או ששוב ננוח בקבר. או בחושך. תלוי איזו גרסה של הבדיחה הפולנית הנפוצה אתם מעדיפים. ואתם יכולים להתייעץ עם פרנסמן.

הגיבו ראשונים לכתבה הוספת תגובה